2:30, ששששש... משה אברג´יל, עכשיו ששקט כאן... סיכום שנת הלימודים...

רות רזניק...
במקום כל הרעשים והצעקות שאת עושה.

תביני שאת דמות ציבורית, מדוע שלא תגיבי כאן בצורה רגועה, ככה, שאת יושבת על כוס קפה בשקט. ששששששש.....

אלי, עוד חייל, חייל על קביים, קביים של מחלת הקרוהן(Crohn's disease) , קביים של אלימות שילטונית ומימסדית......

אלי הוא גרוש, אבא לילדה,שמחצית מהזמן נמצאת אצלו, נכה כתוצאה ממחלת הקרוהן, משלם מזונות(למה? לא ברור), לא תמיד, רק כשיש לו.

מי שמכם בכלל חבורת חדלי אישים? באיזו סמכות אנושית ומוסרית אתם מרהיבים עוז לאיים עלי בניתוק נוסף מהיקר לי מכל? עומד אני מולכם היום ומבטיח לכם, מי שירים ידו על בנותיי אגדע אותה,

אתמול הלכתי שוב למקום הזה שנקרא רווחה.פגישה עם פקידת סעד ועו"ס.

עוד ניסיון לשבור את הקיר האטום הזה, את משאבת כוחות הנפש הזאת הקרויה רווחה.

היום כתבתי בתגובה מסוימת למאן דהוא, על הגול שהבקיע ארמנדו דיאגו מראדונה במכסיקו, במונדיאל של 86, גול שהבקיע בידו....

יתרה מזאת, הוא ידע גם ידע שלהיות אלוף זה בנפש, בראש, ומשם לגוף, לרגליים ולראש, הוא ידע שבניסיון לפסול את הגול, הוא יצטרך להכריע בויכוח, את נפשו ורוחו של האלוף, השופט ידע שזהו משחק מכור מראש.

את אותו תה כמובן.

יצרתי קשר עם עו"ד המטפל בענייני במשרד המבקר, המכתב על מחלקת התה עשה לו את זה.

ובכן כן, יכול להיות שאלה העניינים שמסדר לנו התת מודע, בטן, תה, מטבח,

לא בכדי השוויתי כבר כמה וכמה פעמים את הפמיניסטיות הראדיקליות האלה, לצבועים, לחיה צבוע.

חוצפה פמיניסטית, או, אם תירצו, יציאה מהמעגל הפטריארכי, העצמה, כפי שתכנה זאת הגב' רות רזניק.

כתבתי כבר שבזמנו ניסתה הפסיכולוגית הפושעת אינגריד כרמי מביה"ח לווינשטיין להאשימני בגילוי עריות עם בתי הקטנה, ובכן דבר זה לא עלה בידה,

סתם, אל תנסו לחפש, זה קרב אבוד מראש.

אין פמיניסטיות יפות, כמו שאין שובניסטים יפים, וככה, גם סטאלין וגם היטלר, וגם מוסוליני, וכל החארות כולם היו ועדיין הם מכוערים.

יום אחד קם לו אחד,

ישוע שמו,

הלך למשרד רשם העמותות, ואמר להם, "אני רוצה לפתוח עמותה"

‏יום שני 04 יוני 2007

לכב`

מחלקת התה

מטבח - משרד המבקר

משרד מבקר המדינה

ירושלים