יום האישה הבינלאומי שצוין היום, בכל מהדורות החדשות

ובכל תוכנית אפשרית נפתח הבוקר בשתי ידיעות נחמדות,

שמשום מה נדחקו לשוליים.
תקפה מינית קטינים באיומי סכין.

נערה בת 15 דקרה את אימה בחזה באמצעות סכין.

ותודה לארגוני הנשים שטרפדו את הצעת החוק, שנשים

גם יכולות לאנוס ולהעצמה הנשית, משולחת הרסן, המאפשרת

לכל אישה להשתמש בכל כלי זין אפשרי,במינימום עונש, אם בכלל.

בפוסט קודם שכתבתי (סלט פמיניסטי) כאן העליתי את עניין כתבתה של מירב מיכאלי שפורסמה בוואלה תחת הכותרת "המגזר הביטחוני דומה למגזר החרדי" העליתי על הכתב את הסיבה שמירב מיכאלי תוקפת את צה"ל (ובאותה אבן תקפה גם את החרדים) ואת העובדה שצה"ל נתון לסכנת דיכוי וכיבוש מצד הפמיניזם הראדיקלי והשמאל הראדיקלי.

יש דבר כזה בכלל שנקרא סלט פמיניסטי?
ואם יש, איך עושים את זה בכלל?
אז הנה מתכון לדוגמא.

הסיפור על הסלט הפמיניסטי הזה נולד מזמן אבל במשך ה- 5 שנים האחרונות למדתי יותר ויותר על הסלט הזה, עד שלפני כמה ימים נתקלו עיניי בכתבה באתר ואללה, כותרת הכתבה:

בעקבות בקשות של קוראים רבים אני מביא כאן את המתכון הקלאסי של סלט פמיניסטי קלאסי.

מדובר בגירסה קלאסית כאמור אבל אפשר לגוון ולתבל ע"פ הטעם.

המתכון מספיק לקבוצה של 6 פמיניסטיות למשך שנה.

סיימתי לצפות בסרטון על ילדה המספרת שלא טוב לה בפנימייה, ילדה שהוצאה מהבית בניגוד לרצונה ולרצון הוריה בטענה מצד מחלקת הרווחה ש"המשפחה בעייתית".

ואם כבר בענייני הונאה אז יש לי כאן משהו בשבילכם.

אפתח בשאלה תחילה, האם יש מושג כזה שנקרא "גברים מוכים"?, "ילדים מוכים"? ואלפי אגודות וחוקים התומכים בשני הקבוצות האלה שהזכרתי?

"קשישים מוכים"? ערבים מוכים"?

נכון שאין?

יעקב קנדלקר בכתבה מסקופ

מאוד לא הופתעתי כשקראתי את הידיעה על כך שאישה בשם רגינה קרוצ'קוב, שהטביעה למוות בגיגית את בנה מיכאל בן ה4, הורשעה בהריגה ולא ברצח, במסגרת עסקת טיעון, והיא תרצה 12 שנות מאסר, מתוכם ינכו לה שליש ועוד קרוב לשנתיים על הזמן שכבר ישבה בכלא, כלומר כנראה היא תשב בכלא כ6 שנים בלבד. זה המחיר בישראל 2009 על רצח אכזרי ובדם קר של פעוט אומלל וחסר ישע בן 4.

כשבע מאות (700) נשים החברות בעמותות של המגזר השלישי, יושבות בוועדות הכנסת ומכתיבות חוקים למען הנשים, חוקים למען זונות מחבר המדינות, חוקים נגד גברים, חוקים לקידום נשים, ולהעצמת האישה

הנתונים מהבלוג, "עניין של גברים"

שימו לב לעוצמה, הדורשת העצמה!!!

ב-25 לנובמבר תחגוג לילית שוב את יום הולדתה...

כיאה לה, לא יהיו שם בלונים ועוגות, ילדים לא ישירו, רק מוות, כיעור ושכול ירחפו שם בינות אוהלים רוויי שיטנה ומאחרי מסיכות צדקניות ירשרשו מזומנים וחיוכי שטן.

רבים מקוראי הפוסטים והדיונים שלי יודעים שיש לי נטייה להתבטא בצורה נחרצת ובוטה, אך הפעם, הכותרת שלמעלה היא רק קוצה של יו"ד של האמת הנוראית.

ומעשה שהיה כך היה... בנובמבר 2002 לאחר שהשופטת קבלה את בקשתי לא להרחיקני מילדי ואפשרה לי להישאר לגור בבית אחרי שכבר החלו הליכי הגירושין, קמה עוה"ד של זוגתי-שתחיה ובלי להניד עפעף אמרה (בקול רם, אפילו השופטת שמעה) "טוב, לא הצלחנו להוציא אותו מהבית בטוב ... נוציא אותו ברע!".

ראיתי את הסרטון בפוסט של עוד לוחמת למען הצדק ואני מכיר את המשטרה הזאת ולוואי שיכולתי לומר את הדברים  רק על המשטרה הזאת ורק על המשטרה, אבל לאט לאט וככל שעובר הזמן הגילויים הופכים לתכופים יותר ומזעזעים יותר, הבנתי שהמדינה הזאת חולה במשהו קשה ומסוכן, עניין לפוסט.

ראיתי גם את בקשתה של אותה לוחמת לקבל עילת "אין אשמה" על כתב אישום סתמי ושקרי שהפרקליטות הנבזית חזרה בה, זה פחות או יותר מה שהולך במדינה הזאת.