ואם כבר בענייני הונאה אז יש לי כאן משהו בשבילכם.

אפתח בשאלה תחילה, האם יש מושג כזה שנקרא "גברים מוכים"?, "ילדים מוכים"? ואלפי אגודות וחוקים התומכים בשני הקבוצות האלה שהזכרתי?

"קשישים מוכים"? ערבים מוכים"?

נכון שאין?

אז אומר לכם בודאות, אין ואני כבר מצטער שאני נותן כאן רעיון לאיזה מטורף שבדרך שלא יעשה הון מהדם ומהכאבים של המגדרים/קבוצות האלה שהזכרתי למעלה.

הבהרה:

הפוסט הזה מיועד לאנשים שקוראים ומבינים רק את הנכתב בו ואינו מיועד לבעלי דעות קדומות או לאינטרסנטים וחורשי רעה ומזימה.

עוד בטרם התחלתי לחקור ולהעמיק בעניין הפמיניסטי, מקורותיו, שורשיו, מהותו ומטרותיו ידעתי לא מעט על התופעה הזאת המכונה נשים מוכות.

בפועל אין דבר כזה נשים מוכות למעט אותן נשים המוכנות להגדיר עצמן כך ועוברות הכשרה מתאימה במכונים המותאמים לכך במיוחד כדוגמת מקלטים לנשים מוכות ואחרים.

נכון שיש אנשים המכים אנשים אחרים, נכון שלפעמים יוצא שאישה מכה גבר וההפך, אבל כל בר-דעת מבין שמדובר באלימות ואין דבר כזה מולד הנקרא "נשים מוכות" אלא אם כן אתה יוצר אותו, מחייה אותו וכמובן גם חי ממנו.

המושג הזה מפרנס קומץ נשים ברחבי העולם בצורה שאינה מביישת תקבולים מעסק גדול ופורח, כמו כל כנסיה, מסגד, וכמו כל כת המיטיבה לשנורר ולרושש את חבריה, תורמים פוטנציאליים וכמובן את רשויות המדינה.

אני רוצה להוריד לכמה אנשים נוספים את האסימון בעניין מה שאנו קוראים "נשים מוכות".

קצת תמוה והרבה תמיהה אני מייחס לאנשים בארץ הזאת הממהרים לאמץ לעצמם תרבויות נאורות וחדשות, אופנות מתחלפות כאן כהבזק הברק, מונחי לשון בינלאומיים מתגלגלים על לשונות האזרחים במהירות שאין לה אח ורע אפילו במושגי פיזיקה של החלל האור והזמן, ועדיין, למרות כל זה אנו תקועים כאן עם הרבה פרות קדושות.

רצח רבין זה פרה קדושה, השואה היא פרה קדושה, הביטחון הוא פר קדוש וזועם, וגם הנשים המוכות הן פרות קדושות מאוד, כך לדוגמא העבריינית רות רזניק אינה צריכה לחשוש אפילו שהמשטרה תפשפש במעשיה או מס הכנסה יבדקו את ספרי החשבונות של עמותת ל.א. המנהלת שלושה מקלטים ברחבי המדינה ומגלגלת מיליוני שקלים שחלק גדול מהם מגיע מכיסו של הציבור.

נמצא שכל בעלת קרניים עם שלט "נשים מוכות" על מצחה יכולה לנגוח כאוות נפשה ואין פוצה פה ומצפצף.

אחלה עסק ורפי גינת ואילנה דיין ודרוקר ושלח וואמנון לוי ודודי כהן וכל המשטרה ולדור והפרקליטות כאילו לא רואים ואינם מעוניינים אפילו לראות את הסירחון שעולה משם גם אחרי שגילינו שלפרה ההיא יש תיאבון בריא וחלב אין.

ראה כתבה על רות רזניק.

אשתף אתכם בסיפור מתוך סדרת הטלוויזיה הנקראת "עצמות מספרות" מערוץ ZONE REALITY.

התוכנית מביאה מקרים אמיתיים לחלוטין מתוך חקירות משטרה ודיונים משפטיים, הקשורים לרוב באירועי רצח.

הכל מתחיל כאשר ביום בהיר אחד מגיעה בחורה לתחנת המשטרה ומספרת לבלש חוקר שאביה רצח את אחותה 9 שנים לפני כן, האב התעלל מינית באחותה שהייתה בעת מותה בת 21 ולאחר שהעניין התגלה החליטה אימה של הילדה להרעיל את ביתה שלמרות גילה (בת 21 בזמן ההוא) התנהגה מבחינה שכלית כבת 6 שנים.

וכך מכינה האם כוס תרעלה עבור הבת ומנצלת את חוסר היכולת של הבת להבחין בריח של הכימיקלים או בטעם של מלבין הכביסה שהאם רקחה עבורה בנוסף עם חומרים רעילים אחרים, הנערה שהייתה מפגרת בשכלה הייתה חסרת תבונה לדעת שהיא שותה רעל.

ע"פ עדותה של האחות לא מתה הנערה מיד ואז גרר אותה אביה אל מחוץ לבית והיכה אותה למוות, ולאחר מכן שרף את הגופה.

בעקבות הדברים האלה אספה המשטרה את מה שנשאר מאפרה של המנוחה ובקשה מאנתרופולוג פלילי לבדוק את הממצאים, לראות שאכן שברי העצמות שנמצאו בחצר הבית ע"פ עדותה של האחות הם אמנם של אותה נערה מפגרת שהוכתה למוות.

מיד אחרי שהאנתרופולוג אישר שאכן מדובר בעצמותיה של המנוחה הוגש כתב אישום נגד הוריה, האב הורשע ונשפט למאסר עולם ללא חנינה, והאם שלפה את מה שאני קורא "זכות הווטו",  זכות השמורה בד"כ למעצמות בלבד.

"הייתי אישה מוכה" טענה האם, הזילה דמעה ושברה את ליבות המושבעים שפסקו שהיא זכאית בדין.

כאשר מושבעים בארה"ב מחליטים שאדם זכאי, אין לו לשופט עניין להתערב וכך יצאה אישה שהרעילה את בתה לחופשי.

וכהרגלי לא אהבתי את הסיפור, ככלל איני אוהב לשמוע את המושג "נשים מוכות" במיוחד לאור השימוש הפלילי והאינטרסנטי הנעשה בו, אבל כדרכי ניסיתי לנתח את הדברים והזדעזעתי ממה שיצא לי...

האם טענה שהייתה אישה מוכה ועצם העובדה שהרעילה את בתה הייתה למען זה שהבת תפסיק לסבול וכן שהסיפור לא ידלוף החוצה, עד כאן נראה תמים לכאורה לקורא שאינו מכיר את תעשיית "הנשים המוכות".

ואז העמדתי פרמטר מול פרמטר, ערך אנושי אחד מול ערך אנושי אחר, יצר אימהי כנגד יצר נשי, הפחד מפני הבעל והפחד מפני הרג חלציה, טובתה שלה מול טובת בתה והגעתי למסקנה שהאם שקרה במצח נחושה והיא זו אשר הייתה צריכה להישפט למאסר עולם.

ואני שואל כאן את כל הנשים והגברים גם יחד:

"מה יותר מפחיד, להרוג את בתך או לחטוף מכות"?

"מה מפחיד יותר, להרוג את בתך או ללכת למשטרה"?

"ואם בתך תיקלע ללועו של נמר, האם לא תציל/י אותה"?

"וטובת מי קודמת למי? טובת האם או טובת הבת?"

שכן אם גירסתה של האם נכונה הרי היא ראתה רק את טובתה שלה, גם אם ריצתה את בעלה, גם אם רצתה לחמוק מהכאב, הרי שאת בתה היא הפקירה למוות אכזרי ועשתה זאת במו ידיה.

היא פחדה ממכות (אם גרסתה נכונה ואני איני מאמין לה באופן מוחלט) אבל לא פחדה להרעיל את בתה ולרצוח אותה בדם קר.

והסיבה היותר נראית לעין באה מהמקורות ומדבריו של שלמה המלך שאמר בספר משלי:

"בן חכם ישמח אב וכסיל תוגת אימו"

לא, אל תנסו לשכנע אותי בגרסאי גרסאות שנשים מפחדות ויראות וכו', היה לי די מזה.

תגובות (0)

הרשמה לאשכול תגובות זה

הצג/הסתר תגובות

הצג/הסתר טופס תגובה

כותרת
תגובה	הקטן | הגדל
שם
דוא"ל
העתק תווים מוצגים
הרשמה בדואר (חברים רשומים בלבד)
	הוסף תגובה