זה הקו שהחליט האב הלוחמני לנקוט, קיראו בתשומת לב!

זו בקשה לעיון חוזר לאחר שביהמ"ש דחה את הבקשה לפסילת השופט.

הוגש איך שזה ביום שלישי עליו נאמר פעמיים כי טוב.

אבות יכולים לקחת דוגמא, אין צורך כלשהו לפחד.

שיהיה לו ולבנותיו בהצלחה! מחזיקים לך אצבעות.

בבית המשפט לענייני משפחה

כפר סבא

המבקש - XXXXX

ת.ז - XXXXXXX

נגד

המשיבה - XXXXXX

ת.ז - XXXXXXXX

הנדון - בקשה לעיון חוזר עקב אי סבירות קיצונית.

1.בהחלטתו מיום ה 13.06.07 המנומקת שלא כדבעי כותב ביהמ"ש בסעיף 1. להחלטתו שהבקשה משוללת כל בסיס ומשוללת כל ממש ובנוסף טען ביהמ"ש ששפיטתו הינה מאוזנת לעילא ולעילא. וכבר בראשית הפרוטוקול ניתן לראות בעין בלתי מזוינת שביהמ"ש הנכבד כורך את האם ביחד עם הבנות והן ביחד כנגד האב המבקש,

טעות שיכולה כמובן לקרות עקב היותו של ביהמ"ש בסך הכל "בשר ודם" כדבריו.

2. מכל מהלך האירועים מאז החליטה המשיבה לעזוב את ביתנו ומכל מערך ההחלטות השיפוטיות

ברור הוא ואין זה סוד שכל המערכת המכונה "מערכת הצדק" נגועה במשוא פנים שורשי,וביהמ"ש לענייני משפחה כלול בזו המערכת.

המבקש נעצר הורחק ממשפחתו לשלושה חודשים בנותיו הופקעו מידיו בהחלטה במעמד צד אחד ונמסרו בלעדית לחזקת האם. ניתנה החלטה שמאפשרת למבקשת להטיל עיקולים על נכסי המבקש ועל מקום עבודתו וכמובן שהחלטה זו מוצתה עד תום, המשיבה ללא היסוס הטילה עיקול על כספי המשיב שעבד באותו זמן כקבלן עצמאי ב"XXXXXXXXXXXXX" למותר לציין שהחברה הפסיקה את ההתקשרות עם המבקש.

מאז אין המבקש עובד ומצבו הכלכלי גרוע ביותר.

על המבקש נאסר ליצור כל קשר עם המשיבה ועם בנותיו ולמעשה נותק מהן לחלוטין, ובמוסדות החינוך

התקבלה הוראה לא לתת שום אינפורמציה לאב לגבי בנותיו. האם, ביהמ"ש, ופקידת הסעד התעלמו (התעלמות גסה, בוטה,רשלנית, זועקת לשמיים וחפה מכל שיקול של "טובת הילד" )ועדיין מתעלמים מאישום חמור ביותר כנגד דודן של הבנות המגובה בקלטת וידאו ומגובה בחקירת ילדים שנערכה ומסקנות החקירה היא שהעבירה בוצעה.

הריני להודיע כי ב 19.06.2007 התקבל אצל המשיב מכתב תשובה רשמי ראשון בקשר לערר שהגיש על סגירת תיק החקירה בנוגע לבנותיו,ובו מס' מסקנות שאת חלקן אפרט כאן:

• א. סווג תיק החקירה שונה ממעשה מגונה בפומבי ס' 349 (ב) למעשה מגונה בקטין ס' 348 (א)
• ב. "לתשומת ליבך ביתך הבכורה מסרה האשמה".
• ג. "התיק הוחזר לתחנה לצורך ביצוע השלמה, ולאחריה יועבר התיק לפרקליטות מחוז מרכז".

כל זאת ועוד באו על המבקש ובנותיו רק על סמך מילתה של המשיבה ללא שום הוכחה וללא כל בדל ראיה כלשהו. מנגד מנופף ביהמ"ש בדחיית צו ההגנה שהוגש כנגד המבקש ובפסיקת הוצאות כנגד המשיבה ומביא זאת כהוכחה לשפיטה המאוזנת שלו, ובנוסף דחייה של בקשה ערטילאית ומלאת סתירות פנימיות שהוגשה ב 15.5.07 שלא הובאה לידיעת המבקש ומן הסתם לא הגיב עליה וניתנה החלטה של ביהמ"ש שבו הוא כותב ש"הסעד המבוקש אינו ברור"."ובקשה בענייני סדרי ראיה, במסווה של בקשה לקביעת מועד."

כל הדיוט, דרדק, וזב חוטם יכול לראות מצו ההגנה ומהבקשה הערטילאית את השקרים הגסים הדרך הנלוזה והשימוש הציני בכלים "המאוזנים" שמעמידה "מערכת הצדק" המאוזנת {נטולת אבק של חשש מפני משוא פנים, שלא נדבר על חשש ממשי למשוא פנים"} לרשות המשיבה.

3. ולעניין פקידת הסעד המומחית במלעיל שביהמ"ש מקבל את דבריה כאורים ותומים שעל מומחים כמוה כבר נאמר ע"י הסופר רוברט א היינליין "תמיד תקשיב למומחים. הם יאמרו לך מה לא ניתן לעשות ומדוע. אחר כך - עשה זאת."

א. אותה מומחית מורה למבקש במפורש ובכתב למסור את בנותיו למטפלת פיליפינית בלתי חוקית בעליל בשם וילמה ומנחה את המשיבה לעשות כן חרף מחאותיו הנמרצות.

ב. אותה גב' העוסקת ב"דיני נפשות" אמרה למבקש כשפנה אליה והתחנן לעזרתה ולעצתה לאחר שבנותיו סיפרו לו מה עבר עליהן במחיצת דודן, שעליו לעשות אבחנה אם המעשים שנעשו הם "פויה או מסוכנים" כלשונה העשירה, ובזה סגרה את הפרשה.

מבחינת המבקש ובנותיו אין הבדל ואין המבקש מתכוון לעשות אבחנה נוספת אם דבריה של הגב' הם פויה או מסוכנים.

ג. אותה מומחית שגם היא "מאוזנת" כדבעי, בתשובה לשאלתו של המבקש מדוע הגיעה למסקנה שהמשמורת של הבנות תהיה בידי האם, ענתה המומחית נחרצות, שבגלל שהמבקש הסכים לכך, { החזקתי את הביצים, זה היה ישיר מידי, בעיטה בביצים, מתחת לחגורה, בלעתי את הצפרדע הגדולה, הירוקה, המרירה, על פרכוסי רגליה ופרכוסי גופה כשעיניי בולטות החוצה מהפלצות של הגועל והתדהמה, בדיוק כמו שנחש בולע טרף גדול, בקושי ולאט,} המבקש בשארית כוחותיו הנפשיים שאל איך הובן כדבר הזה? ונענה שהמבקש אמר שהמשיבה אם טובה אז להבנתה חפצו של המבקש הוא שהבנות יהיו במשמורתה של המשיבה.

המבקש יעיד שאין ספק שהאם מאוד אוהבת את בנותיה, אבל היא בוודאות אינה אם טובה.

ד. המשיבה בעצמה כותבת בהודעתה הדחופה לביהמ"ש מיום ה 26.03.07 שגם פניותיה החוזרות ונשנות לפקידת הסעד אינן נענות כלל, היא אינה מתערבת בעניין והילדות חשופות למראה שוטרים.

כשהואילה להתערב פקידת הסעד, פסקה מיידית התערבות המשטרה, זאת לאחר שבעה אירועים בהם הוזמנה המשטרה, כולם ע"י המשיבה ושתי פניות לפקיד סעד כונן ע"י המבקש. המשיבה אף הגדילה לעשות ומסרה עדות כנגד המבקש במשטרה כשבנותיו על ברכיה.

ה. כמו כן למען הסר ספק מעבר אחד בלבד לווה בקללות ובאיומים ע"י "המטפלת" ענת ובעלה אבל הם הופנו כנגד המבקש שהגיש תלונה במשטרה ובשום פנים ואופן לא מצד המבקש.

פקידת הסעד בתסקירה אינה מציגה את הדברים כנדרש וניתן להבין ממנו שהאב אחראי לקללות והאיומים. כמו כן ובניגוד למה שכותבת הגב', שהאב הגיב באמירה שיפסיק את הקשר עם בנותיו,

האב מצהיר שלא קיים כח בעולם שיגרום לו להפסיק קשר יקר זה.

ו. פקידת הסעד, שברור הוא מכל תסקיריה החלטותיה ומאי החלטותיה, כי היא מוטה לצד המשיבה, דרשה מהמבקש שלא יגיע למוסדות החינוך של בנותיו, כשהיא ממלאת את רצונה של המבקשת ומתעלמת במופגן מחובתו הבסיסית מתוקף היותו אפוטרופוס טבעי על בנותיו.

ז.לידיעת ביהמ"ש פקידת הסעד שטוענת שהגיעה לתחושה של הרמת ידיים, אינה מסוגלת להתמודד עם טיעוניו ההגיוניים והצודקים של המבקש, מסרבת לנמק את החלטותיה מפאת חששה המוצדק מפני תביעה אישית, מתרשלת בתפקידה ומבוששת להתערב בנושא אקוטי של התערבות המשטרה ואכן כשהואילה להתערב לאחר שבעה אירועים {פרק זמן של כחודש וחצי }פסקה התערבות המשטרה.

4.המבקש אינו מכיר שום צו האוסר על קשר בין ההורים (ס' 3 ) ואם קיים צו כזה, מדוע קיים צו כזה?, ואיך מתיישב צו זה עם הנאמר בסעיף 5 להחלטה "עשה בית משפט זה כל שלאל ידו, באורך רוח, בסבלנות ובנועם כדי להוביל את הצדדים להסכמות והסדרים אשר ימזערו את הפגיעה בקטינות"?, ואיך מתיישב עם סעיף 9 להחלטה שבו נאמר ש"ביהמ"ש מנסה להוביל את המבקש להדברות הגיונית, תרבותית ונורמטיבית עם רעייתו."?

ביהמ"ש טועה טעות שיכולה כמובן לקרות עקב היותו של ביהמ"ש בסך הכל "בשר ודם" כדבריו.

5.עיון בהחלטה מעורר צער רב באשר ברור מההחלטה כי ביהמ"ש אינו מצליח למרבה הצער להבין את רוח הדברים ומנסה להקנות לדברים משמעות שונה ולמעשה הפוכה מהמשמעות היצוקה בהם, כמו למשל הצהרתו של המבקש שהינו "אב שכול לשתי בנות חיות ומקסימות" שיוצרות אצל כבוד ביהמ"ש הרהורים, חששות וחרדות לעניין מסוכנותו לאשתו ולבנותיו, מה שלא מונע ממנו לומר בבש"א XXXXX ס' 1, שניתן יהיה כמובן לשקול את חפצו בקבלת משמורת, או בקבלת משמורת משותפת.

ביהמ"ש יסיר הרהורים, יגרש חרדות, יתגבר על חששותיו ויחזור לשלוותו,באנו חושך לגרש, המבקש מפנה את כבודו לפרוש המילה "שכול" :

ערירות, גלמידות ,דלדול גמור, ערירי וגלמוד ללא בנותיי וכוחותיי מתדלדלים, כך בדיוק אני חש, אבל וכואב על הפרידה הכפויה מהיום יום שלהן, פרידה אותה לא אקבל לעולם ואלחם בה בכל דרך, תעודת עניות תהיה זו בשבילי כהורה, כאב, אם לא הייתי חש כך, או שמא ביהמ"ש בדעתו הקדומה מניח מראש שאין אבות חשים כך כלפי ילדיהם, שזוהי פריבילגיה קדמונית השמורה לאימהות בלבד?

אם זה לא משוא פנים אז מה זה ?

בנוסף יעקב אבינו ע"ה אומר בבראשית מג' פ' יד' " וַאֲנִי, כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי."

ותרגום אונקלוס מתרגם פסוק זה וַאֲנָא, כְּמָא דִּתְכֵילִית תְּכֵילִית. למרבה היופי למילים שחור ותכלת יש אותו שורש בארמית וכוונתו של יעקב אבינו בחזרו על המילה פעמיים היא שכשבנו אינו איתו הוא נימצא בחשכה, וכשבנו איתו, האור חוזר והשחור הופך לתכלת,

שכידוע אם נוטלים את האור מהתכלת התכלת הופכת לשחור כמו הים והשמיים.

ואם כבר בעברית עסקינן יואיל נא ביהמ"ש להימנע מהשימוש במילה רעייתו מילה זו מתייחסת לאישה נשואה, חברה ואהובה.

ביהמ"ש שוב טועה טעות שיכולה כמובן לקרות עקב היותו של ביהמ"ש בסך הכל "בשר ודם" כדבריו.

6.ביהמ"ש בס' 9. להחלטתו כותב ש "המבקש, המתיר לעצמו להפר את החלטות ביהמ"ש".

למען הסר ספק, המבקש מעולם לא ההין ומקפיד מאוד "על קוצו של יוד" שלא להפר שום החלטה של ביהמ"ש ויואיל נא ביהמ"ש להאיר את עיני המבקש ולהפנות אותו להפרה כזו.לא היה ולא נברא.אין המבקש מוכן למסור את בנותיו לאנשים זרים ולכן כדי לא להפר את החלטת ביהמ"ש, המבקש נפגש עם בנותיו, במסגרות הצהרונים עם כל הקושי והמרמור הנובעים מכך.

ביהמ"ש קבע במפורש ובזו הלשון " האם תשלח מי מטעמה לצורך העברת הבנות", המבקש קיבל את החלטת ביה"מש כלשונה וכך נהג, המבקשת ופקידת הסעד החליטו בשלב מסוים שהמשיבה רשאית לשלוח מי מטעמה שלא לצורך העברה, הגדילה פקידת הסעד וקבעה בתסקירה כי "לאור אי הסכמתו של האב לקבל את פסיקת ביהמ"ש כלשונו (הוא פרש אותה אחרת כאמור )". אין בכוונת המבקש ללמד עברית את פקידת הסעד ואין באפשרותו לפרש את ההחלטה אחרת,המבקש יטען שדווקא המשיבה שפירשה בשלב מסוים את ההחלטה אחרת, התירה לעצמה להפר את החלטת ביהמ"ש,דבר שבשגרה, בהתחשב בכמות התלונות על הפרות סדרי הראיה, שהצטברו כנגדה.

ביהמ"ש שוב טועה טעות שיכולה כמובן לקרות עקב היותו של ביהמ"ש בסך הכל "בשר ודם" כדבריו.

7.ולעניין המסוגלות ההורית- בס' 10. להחלטה, קובע ביהמ"ש "את רעייתו הוא מציב כמי שעלולה לגרום לו כביכול למסור את בנותיו הרכות לבני סלע, צבי גור, XXXX, אבו סמהדנה ודומיהם" המבקש מצהיר שהיא לא רק עלולה, היא גם מוסרת,את בנותיו לXXXXX אחיה, דודן של בנותיו, שנמצא באותה רמה של שלושת עמיתיו המתועבים, תביעת דיבה תתקבל בברכה ע"י המבקש.

בנוסף בהחלטתו בבש"א XXXXקובע ביהמ"ש כי " תמים דעים אני עם המשיב כי אין צורך בביצוע בדיקת מסוגלות הורית, באשר על פני הדברים האם הינה המשמורנית הטובה,הנכונה והמתאימה לקטינות ובשלב זה אין כל אינדיקציה לפגם כלשהו במסוגלותה."

המבקש נאלץ שוב ושוב להעמיד את ביהמ"ש על טעויותיו.

עובדות-

א. כזכור שיקרה המשיבה שקרים גסים בבקשת צו ההגנה שהגישה ונפסקו נגדה הוצאות.

ב. המשיבה קרעה את בנותיה באכזריות, ממקום מגוריהן, מחבריהן, ומעולמן, ללא שום הכנה והודיעה רק לגננת, שבועיים לפני ש"האירוע ההזוי" המדובר התרחש, שהיא מחפשת דירה, כי היא עומדת לעזוב.

ג. המשיבה שטענה שהאב רוצה לרצוח את בנותיו, מסרה לו אותן בגמר שלושת חודשי ההרחקה הארורים, לפני שפקידת הסעד נכנסה לתמונה וללא שום צו של בימ"ש כלשהו ללא כל חשש, וללא כל פיקוח.

התנאי היחיד מצידה היה שיהיה ביטוח לרכב בו נהג.

ד. בחקירתה בבית בדין הרבני הודתה המשיבה שלא היו עדים לתקיפה כלשהי ושמשפחתה הובילה אותה, דודתהXXXX, עוסי"ת בכירה בעירית פ"ת ואותו קצין משטרה מושחת, בן דודה XXXXX והם "טיפלו" בענייניה.

לשאלה מדוע קיים מזכר משטרתי ובו כתוב שהאישה טוענת שיש עדה שכנה מ"XXX", ענתה המבקשת ש"אולי הפקיד שכתב טעה ובמקום אירועים כתב אירוע"

אותו מזכר גרם למעצרו ולהרחקתו של המבקש, על לא עוול בכפו.

ה. באותה חקירה נמצאת תשובה נפלאה נוספת "אני לא יודעת, הייתה עו"ד שהיא כתבה את זה והיא הובילה אותי, אני באתי אליה מפוחדת"

ו.הגיג נוסף מאותה חקירה "בצבא הוא היה בקרבי אבל זה לא קשור לתביעה שלי יתכן שהוא אדם טוב בחברה. נכון שבשלב מסוים העריכו אותו מאוד בצבא אבל אין לזה קשר -

לא הייתי במצב כזה שהייתי צריכה ללכת"

ז.פנינה נוספת נאמרה ע"י המשיבה כשנשאלה מדוע ביהמ"ש פסל את הבקשה לצו ההגנה,

"בגלל שאמרתי לשופט מתוך היסטריה ולא מסודר וזה היה מרוב בהילות ולא מסודר"

ח. אינדיקציה נוספת לפגם מהותי במסוגלותה של האם היא העובדה שהאם מסרה תלונה במשטרה כנגד האב כשבנותיהם על ברכיה ללא כל התחשבות מה נגרם להן עקב כך. אין בכך אלא כדי ללמד על קשייה בפענוח המציאות השוררת סביבה ובמתן אינטרפרטציה נכונה לדברים.

חובה לציין שתלונה זו נסגרה מחוסר אשמה.

ט.המבקשת בעצמה מודה שהיא היסטרית וחסרת כושר שיפוט לחלוטין וממצב הדברים ניתן בקלות לראות עד כמה אכזריות, רוע, טיפשות, טמטום ואטימות נמצאים באישה זו כשהיא אינה רואה לחלוטין את טובת הבנות, קורעת אותן מביתן ומאביהן ומרשה לעצמה, להרוס ולאבד את חיי בעלה \ אהובה לטענתה מזה 17 שנים,אביהן של שתי בנותיה.

אם אלו אינן אינדיקציות לפגם מהן אינדיקציות?

8. לחילופין בחר ביהמ"ש בהחלטתו בסעיף 6 לקחת את טענות האם ההזויות והמופרכות ביותר ולהסתמך עליהן טענות שהמבקש תוקף את המשיבה מושך בשערותיה נותן לה אגרופים בחזה צועק ומאיים עליה, נוהג במהירות של 170 קמ"ש, מנסה לחנוק אותה, מנפנף בחרב בידו האחת {ומנגן עלי סיטאר הודי, שיר ערש מזרחי חרישי, בידו השנייה.}כשהבנות ישנות, הכל בעת ובעונה אחת וראה זה פלא אין שום סימן רפואי שיעיד על תקיפה כלשהי וחשוב מכל:

הבנות ישנו כל הדרך! והגיעו בשלום למיטתן החמה.

אם זוהי אינה אינדיקציה למסוגלותו ההורית של המבקש מהי אינדיקציה?

9.כזכור הרקע לבקשת הפסילה הייתה החלטה של ביהמ"ש הנכבד מיום 2.5.07

ובה הורה ביהמ"ש כי על המבקש למסור את בנותיו לידי מי שאימן תורה.

ביהמ"ש למעשה נותן לאם אפשרות ביד רחבה להכתיב למבקש בעניין עקרוני זה ובעניינים עקרוניים נוספים כגון: חינוך,קשר ותקשורת אב בנות, חוגים,ולמעשה בכל תחומי החיים.

ומנגד מזדעק בס' 4. להחלטתו "בעניין התכתיבים המיותרים המזיקים והפוגעניים שהוא מבקש (המבקש ) להכתיב"

האם גם זה לא משוא פנים ממשי כבוד ביהמ"ש?

כאשר ביהמ"ש טוען כי טובת הבנות עומדת לנגד עיניו אך בפועל פוסק { תוך היגררות לגחמותיה של המשיבה ושימושה הציני בביהמ"ש } כי הבנות יטולטלו כשהן אף ישנות לפעמים בין שכנות, המטפלת ענת,(עזתית כפי הנראה במקור לפי גוון, מנעד הקול והטקסטים. ) פיליפינית לא חוקית ( לפי העיניים ) אנשים זרים וקרובי משפחה רחוקים למיניהם, במקום מעבר מהאב אל האם בנוכחות צד שלישי ולו רק להקהות מעט את כאב הפרידה שלהן מהאב. וכפי שטובתן דורשת.

מן הראוי הוא שהאם הטוענת כי מבינה היא את חשיבות הקשר בין האב לבנות, תיתן כתף ותסייע למבקש ולבנות, לקיים את הסדרי הראיה הקשים בלאו הכי { ביום בו מתקיימים ההסדרים המבקש נמצא בכבישים כ 3 שעות לפחות,שומר על קשר בין הבנות למשפחתו, מכין איתן שיעורי בית, מכין להן שתי ארוחות, מקלח ומלביש אותן ובשארית הזמן המועט מנסה להשלים את הפערים. } ותהיה בעצמה לקבל את בנותיה במיוחד לאור העובדה כי זוהי בחירתה לעבור לגור במרחק כזה וזוהי בחירתה להתגרש.אין לצפות שכל נטל הסדרי הראיה הכפויים, ייפול על כתפי המבקש ובנוסף הנטל הנפשי בהשארתן של בנותיו בידיים זרות כשאין הוא אפילו יכול להתקשר ולדרוש לשלומן דבר הנוגד באופן מוחלט את האינסטינקט ההגנתי הטהור והטבעי ביותר הטבוע בו, אין גוזרים גזרה שאי אפשר לעמוד בה.

שוב טועה ביהמ"ש בפרוש ה"תכתיב" של המבקש.

אין רצונו של המבקש לראות את אשתו, כל רצונו בטובת בנותיו.

10.המבקש מתחייב לקבל את פסיקתו של ביהמ"ש בעניין החזרת הבנות כל עוד פסיקתו תהיה בתחום סמכותו, סמכות בית הדין לענייני משפחה המבקש ימסור את בנותיו לאדם הנכלל בהגדרת משפחה.

ובהנחה שכן (אם יואיל ביהמ"ש לנמק זאת ) בסמכותו של ביהמ"ש לפסוק אחרת אל לו לביהמ"ש לעשות כך מפני טובת הבנות, הקודמת לכל.

11. לעיתים אדם נשאר נאמן למטרה רק בגלל שהיריב לא מפסיק להיות אטום. פרידריך ניטשה

בניגוד גמור לתדמית השלילית שהצליחה המשיבה, בסיוע עורכי דינה המובילים אותה, ליצור למבקש בעיני ביהמ"ש, {שתדמיתו של האב שלילית מלכתחילה בעיניו, רק מעצם היותו אב ויודע זאת היטב המבקש על בשרו ועל בשר מאות ואלפי חבריו למאבק ושאף אחד לא יכול לספר לו סיפורים אחרים.} אין המבקש נוקט בעמדות קיצוניות ובלתי מתפשרות, המבקש דווקא כן מוכן להדברות הגיונית, תרבותית ונורמטיבית ומוכן לגישור לפחות ברמה ההורית, דבר שנתקל בחומה בצורה, מצד המשיבה.

לו חפץ היה המבקש להשיב מלחמה שערה ולהשיב למשיבה כגמולה היה המבקש ממאיס את חייה של המשיבה, בקלות, בדרכים שונות, משונות ומגוונות.

המבקש יודע ומבין שבנותיו זכאיות וצריכות לאם בריאה בנפשה, מאושרת וחפצת חיים, אבל, אם זו חייבת להבין ולהפנים, שבנותיה זכאיות גם לאב שכזה וחייבת גם האם להבין, שכל יום שעובר במצב הנתון, יש לו מחיר ומחיר גבוה.

והיה כי תדחה האם את ידו המושטת לשלום של האב השומר בכל כוחו על איפוק רב הזוכר לה חסד נעורים והמצב הנוכחי ימשך,יסיר המבקש את כסיות הקטיפה מידיו, ישיב מלחמה ויהיו בתי המשפט, משרדי הרווחה, ההוצאה לפועל ושרות התעסוקה, נחלתה.

12. המבקש ער לעובדה שההחלטות בנוגע לרכושו נמצאות בידי ביהמ"ש הנכבד ולוקח בחשבון את הסיכון הממשי שביהמ"ש יפרע ממנו בבוא העת, על העזתו העקרה לנסות ולפסול אותו,המבקש מצהיר ששום פגיעה אנושה ככל שתהיה ברכושו ובזכויותיו, לא ירפו את ידיו במאבקו על טובת בנותיו.

13. ב"כ המשיבה הגב' עו"ד אינגה אריאל בתגובתה בפרוטוקול ההחלטה, מגירה דבש ונופת משפתיה ומשבחת מקלסת ומהללת את כבוד ביהמ"ש על שפיטתו המאוזנת, לא לחינם. הגב' אינגה מבינה היטב "באיזה צד של הלחם מרוחה השמנת", ויודעת גם יודעת שביהמ"ש נוטה באופן ברור לטובת לקוחתה וכמובן שתעמוד לצידו.

14. ביהמ"ש בהחלטתו מנסה לנמק בנימוק פתלתל במיוחד וללא כל הצלחה, מדוע כתב בהחלטתו "המאוזנת" מיום ה 8.6.06 "יחידת הסיוע מתבקשת לבדוק אפשרות לקיום סדרי ראיה, אם בכלל בין הקטינות לאב."

בנימוקו כותב ביהמ"ש "לא היה מנוס מלהותיר שיקול דעת ליחידת הסיוע אם מאפשר מצב הדברים,קיומם של סדרי ראיה, ולפיכך, צוין בהפניה ליחידת הסיוע כי יש לבדוק אפשרות קיום סדרי ראיה אם בכלל."

ביהמ"ש יודע גם יודע שגם ללא המילים "אם בכלל" בכל נסיבות שהן, נותר היה שיקול הדעת ליחידת הסיוע. צירוף המילים "אם בכלל" להחלטה נועדו למשהו אחר ואין המבקש מעוניין להעלות סברות מטעמו למה מילים אלו נועדו,

האמת תאמר שוב ובפה מלא ללא פחד וללא מורא ביהמ"ש הנכבד נגוע על פניו במשוא פנים ממשי ואין ביהמ"ש הנכבד ראוי לשמש בתפקידו.

15.ביהמ"ש בס' 10 להחלטתו קם ומבקש לגדוע את ידו של זה אשר לדעתו מרים ידו על ביהמ"ש לענייני משפחה ושצועק כי "המלך הוא עירום".

צוין כי השופט הנכבד מר יעקב כהן והמבקש נכחו שניהם בכנס שנערך בלשכת עורכי הדין

על עניין השנוי במחלוקת שנושאו "חזקת הגיל הרך". {נכונות להקדיש זמן ע"מ לשמוע הרצאות בנושא הנוגע לטובתם של קטינים מלמדת אך ורק על חפצו של המבקש בטובת בנותיו.}

שניהם במו אוזניהם שמעו שופטת מכהנת הגב' רבקה מקייס מבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא אומרת בריש גלי, קבל עם ועולם, ש"היא לא תמסור משמורת לאב לעולם".

מסיבות שאינן רלוונטיות, כאלו ואחרות.

16. ביהמ"ש שיודע שהחלטתו תיבחן בביהמ"ש העליון טרח לאורך החלטתו הארוכה והמלומדת ובחר דווקא בקטע ההזוי ביותר בעדותה של האישה והוסיף עוד כהנה וכהנה אמירות שעובדתית אינן נכונות העוברות כחוט השני בהחלטה. טרחה זו נועדה אך ורק להציג את המבקש, באור מאוד, מאוד, מסוים.

"המבקש אינו מצליח להבין את רוח הדברים"

"הרהורים,חששות וחרדות לעניין מסוכנותו לרעייתו ולבנותיו"

"אין בכך אלא כדי ללמד על קשייו בפענוח המציאות השוררת סביבו ובמתן אינטרפרטציה נכונה לדברים"

"פרי של חוסר יכולת שיפוט ושל מתן אינטרפרטציות שגויות לחלוטין"

יופתע בוודאי ביהמ"ש הנכבד שדווקא המבקש מבין ומבין היטב את מצבו ומקומו במציאות השוררת מסביבו,

• א. המבקש מודע לחלוטין שאיבד במזיד את מקום עבודתו.
• ב. המבקש יודע שנעצר על לא עוול בכפו.
• ג. ברור למבקש שהורחק לשווא 3 חודשים.
• ד. ידוע למבקש שכבודו נרמס והושפל עד עפר.
• ה. ברור לו למבקש שלא יסתפק בפרורים של הסדרי ראייה.
• ו. ברור למבקש שלא יתכן שקשריו עם בנותיו יצטמצמו לשיחת טלפון אחת ליום בשעה קבועה למס' דקות.
• ז. ברור לחלוטין לאב המבקש שבנותיו זקוקות לאביהן ולא לפסיכולוג.
• ח. בנוסף ברור לו שביהמ"ש העניק למשיבה הגמוניה מוחלטת על חיי הבנות.
• ט. אין שום ספק בלב המבקש שניטלה ממנו כל זכות להשפיע באיזשהו אופן על חיי בנותיו.
• י. נהיר למבקש שכל רכושו עלי אדמות, יחמס וישאר חסר כל.
• יא. ידוע למבקש שעניינים של משטרה, מעצרים והוצאה לפועל, יהיו עניין שבשגרה.
• יב. גלוי הוא וידוע למבקש ולכל בר דעת ש "המשחק כאן מכור".
• יג. המבקש יודע בוודאות שמצב זה חייב להשתנות.
• יד. יודע גם יודע המבקש, שחרותו מוטלת בספק.
• טו. בנוסף יודע המבקש, כי אין לא פחד, לא חשש, ולא מורא בלבבו.
• טז. סמוך ובטוח המבקש כי לא ניתן לשבור את רוחו.

זאת תמונת המצב המציאותית כבוד ביהמ"ש ויביט נא כבודו ויראה נכוחה, לא נשאר למבקש שום דבר, יבין נא ביהמ"ש ואל ייתן כבודו, אינטרפרטציות שגויות.לא נותר למבקש כלום.

זו המציאות!

מזה המקום יצמח הלוחם הנועז, האדוק והדבק ביותר,נושא דגל.(ויופנה ביהמ"ש להמלצות הצבא על המבקש) מהנואשות הזו רק תצמח מציאות חדשה,מציאות שפויה, הגיונית, יפה וטבעית,מציאות מחויבת מציאות הדין והצדק,מציאות ש"כבוד האדם וחירותו" היא מציאות ולא רק ביטוי, מציאות שמעשים כאלו לא ימצאו בה את מקומם, מציאות שמערכת מוטה, מדושנת ואכזרית ,הרומסת במגפה המסומר אב, שכל רצונו לזכות ולגדל את בנותיו, וגוזלת ממנו צלם אנוש,אין לה זכות קיום, לא מן הדין ולא מן הצדק.

17.בהחלטתו מיום ה 2.05.07 מאיים ביהמ"ש במפורש על המבקש כי "אם תהיה חשיפה נוספת של הבנות למעורבות משטרתית יופסקו סדרי הראיה לאלתר" ולהווי ידוע לביהמ"ש,

האם המשיבה מערבת את המשטרה,בתלונות שווא שונות ואין זה בידיו של המבקש.

כמו כן מהין שוב המבקש וטוען, שביהמ"ש מדיח את המשיבה בהחלטתו זו, להמשיך ולערב את המשטרה.

מבוקש :

1. לבטל את החלטותיו מראשיתם שהינם בניגוד לחוק.
2. לבטל לאלתר את ההחלטה בבש"א XXXXX
3. שהשופט יפסול את עצמו מלדון בתיק.
4. למנות שופט זמני במחוז אחר שלא יאפשר פגיעה נוספת בקטינות .
5. ליתן החלטה תוך 48 שעות ממשלוח הבקשה מהסיבה שתינתן אפשרות לערעור על כל החלטה לביהמ"ש העליון ולמזער את הנזק לקטינות מהחלטות בלתי חוקיות אלה.
6. לנמק את החלטתו נשואת בקשת הפסילה מיום 02.05.07

מן הדין והצדק להיענות לבקשה

XXXXXX

עקב מצבו הכלכלי נאלץ המבקש לכתוב את בקשתו לבדו וללא סיוע והדרכה משפטית הנחוצה כל כך במצב עדין ומורכב זה.מן הסתם עין מקצועית הייתה רואה עוולות נוספות שאין המבקש יכול לראותן.

הכתיבה אינה משהו שיש להתבייש בו - אבל עשה זאת בצנעה ושטוף ידיך לאחר מכן.

^{רוברט א. היינליין}

בקשה זו תפורסם אך ללא פרטים מזהים

תגובות (4)

הרשמה לאשכול תגובות זה

הצג/הסתר תגובות

יישר כח
נכתב ע"י שלומי , 30/06/2007 23:22

לקח לי כשעה לקרוא את זה
אבל היה שווה, גרמת לי לצחוק
הוצאת את השופט ממש טמבל
נראה לי שהשופט יקרע אותך תזהר
אני לא הייתי נוהג ככה
בכל אופן בהצלחה

דרור יקר - תמיכה מכל הלב
נכתב ע"י מרק .ש. , 03/11/2007 10:51

הי דרורי
בינתיים אין לנו אלא לתת לך חיבוק ותמיכת חברים. שמור על עצמך שלבנות יהיו עוד הרבה שנים להנות מאב נפלא

למרק ידידי וחברי
נכתב ע"י דרור צעירי , 03/11/2007 11:38

אני קורא בשקיקה את כל מה שאתה כותב
תודה רבה כולנו חזקים וחלשים הנתונים
במצב הבלתי אפשרי הזה, זקוקים לכל טיפת עידוד, עוד מעט נוכל לתת הרבה יותר מחיבוק ותמיכה וזה יקרה רק בכוחות משותפים.

גם אני הגשתי פסילה לשופט אברהם שיינפלד נשיא ביהמ"ש לנוער בדימוס
נכתב ע"י שי בוארון , 02/05/2008 04:58

בס"ד
לא צריך לפחד מהשופטים האלו שחושבים שהכל שפיט כמו שאמר השופט בדימוס אהרן ברק נשיא בימ"ש העליון היוצא כי אצלו כל נושא היה "שפיט וסחיט" רק הוא מעל החוק הגיע הזמן שהשופטים במדינת ישראל יבינו שהאזרח לא מפחד מהם ועל זה שהם מטים משפט ופוגעים בילדינו כאשר הם משמשים חותמת גומי לפשעי המימסד אז נם יחשבו פעמיים אני אישית הגשתי תלונה לנציבות תלונות הציבור על השופטים אלא ששם חברים של השופט הנ"ל ויד לוחצת יד אחד מחפה על השני איבדתי אימון במערכת משפט שאינה עושה צדק ומעוותת את הדין וזה כולל בתי דין (ח)רבניים שמטים משפט ושומעים צד אחד וחורצים גורלות בדיני נפשות על סמך חו"ד של פקידי הסעד.הגיע הזמן לשנות את המצב העגום הזה שילדינו הפכו לבני ערובה של מימסד רשע ואטום ואכזרי הרומס את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וצנעת הפרט.

הצג/הסתר טופס תגובה

כותרת
תגובה	הקטן | הגדל
שם
דוא"ל
העתק תווים מוצגים
הרשמה בדואר (חברים רשומים בלבד)
	הוסף תגובה