זהו! מעכשיו ובשעה טובה זאת אתחיל לפרסם את התכתבויותי עם אחת מפקידות הסעד, שדווקא אישית אני מאוד מחבב אבל מבחינה מקצועית אני מאוד בז לה.

חברי היקרים אינני מציע לכם לנסות זאת בבית לבד

זה קצת מסוכן כי יכולים אתם למצוא את עצמכם מאושפזים בכפייה. אשמח כמובן אני והצוות להגיש כל עזרה לנפגעים מהחלטות והוראות פקידות הסעד!

 

לכבוד : 21.08.07

פקידת הסעד : נילי זיו

הנדון:העמדת הדברים על דיוקם ותוכנית מבוססת, הגיונית, מציאותית וצודקת הנובעת מהצורך הברור והמיידי בטובת בנותיי.

 

על פניו, נראה שאין בכוונתך להביא למצב בו תהיה רווחה לבנותיי, זאת אפשר ללמוד מהתוכנית שהגשת ל ביהמ"ש. משום מה נוצר הרושם שמעשייך נעשים מתוך קיבעון מחשבתי, מתוך מקום בו יש סימפטיה יתירה לאישה, בין אם מדובר בהזדהות מתוך מניע ביולוגי, שכך בהיותך אישה בעצמך הינך מאמינה ש"מותר האישה מן הגבר", ובין אם המניע הינו מדיניות הרווחת אצל לשכות הרווחה העושות יותר למען העצמתן של נשים מאשר לרווחתן של ילדים, ולעניין זה טוב יהיה לומר שע"פ הסטטיסטיקה הרשמית ישנם כ-700,000 ילדים החיים מתחת לקו העוני, ועוד כ-40,000 ילדים בסיכון גבוה, ולמותר לפרט כאן ולומר באחריותו של מי הדבר...ונראה בעליל שאילו תמשיכי כך עלולות בנותיי להיות אחוז כלשהו בסטטיסטיקות שהבאתי לעיל.

 

אילו התייחסת אלי כאדם וכאבא, אילו הבנת את מלוא המשמעות של התואר "הורה" על כל היבטיו, נגזרותיו ומשמעויותיו, כי אז לא היית מגישה תוכנית זאת שהגשת. הנני מבקש ממך לחזור ולבחון את הדברים כאשר מול עינייך עומדים שני הורים וילדיהם, כאשר מול עינייך עומדת טובת ההורים וילדיהם בלבד. כל דבר אחר לא יהיה מקובל אצלי, וזאת ע"פ כללי הצדק הטבעי, ע"פ חוק, ע"פ מוסר, וע"פ זכותי בדין ובצדק להמשיך ולשמש כאב וכהורה לבנותיי. ומפליא הדבר שהנני צריך להעיר את תשומת ליבך לכך. ומפליא הדבר כי הינך מאמינה, ולו במקצת, שאב, הורה, אבא, יכול להתנתק מילדיו, מחשבה מחרידה לכשלעצמה. אבקש בהזדמנות מביהמ"ש לראות אם תורה זו הקרויה "משפחה", יחסי הורים וילדים, שגורה אצלך. מהחלטותיך ומהתנהלותך ניכר שלא כך הם הדברים.

 

שיהיה ברור מראש ולמען הסר ספק אין זאת תוכניתי שהגשת לביהמ"ש התוכנית שהגשתי שונה בתכלית השינוי ממה שהעברת לביהמ"ש, הבהרתי והבהרתי במפורש שכל עוד אין תוכנית המבוססת על גישה בריאה ושוויונית אין ולא יושג שום פתרון שיוביל לטובת הבנות,וזאת הרי עיקר טענתך שאינך צד בעניין וכל מטרתך בטובת הבנות,הרשי לי להאיר את עיניך, כל פעולותיך למעלה משנה, אינן ולא יכולות, לשרת את המטרה הנעלה שאת מתיימרת לשרת,עיקר עבודתך נעשית אך ורק לשרת את מטרות אשתי בנפרד וכל טענה אחרת פשוט חוטאת לאמת, אין הצדקה לשיטה שלך, וזה מאוד מזכיר לי את השיטה החלמאית של בניית בי"ח ליד הגשר הרעוע, זאת במקום לתקן את הגשר. על חורבותיי, על נפש בנותיי, נשמות של אנשים זכים, קמים, עוסי"ם, פקידי סעד, מטפלים, פסיכולוגים, עו"דים, ואחרים ללמדנו איך לטאטא את החרא מתחת לשטיח!!!

האמת תאמר ללא כחל וסרק אין טובת הבנות בראש מעינייך אחרת היו התנהלותך והחלטותיך שונות לחלוטין.

 

 

ב. האם תיקח את הילדות ותחזירן למסגרת החינוכית

 

ג.המשמורת תהיה משמורת משותפת, או שיקרא שמה ככל שיקרא.

 

ד. הסדרי החגים יהיו מחצית מחגי ישראל כל שנה ובמהופך שנה לאחר מכן .

 

ה. לעניין החינוך החלטות לגבי חינוך יתקבלו במשותף לפי סעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות .

 

ו. מיקום בתי הספר יקבעו במשותף .

 

ז. לעניין טיפולים רפואיים אין לקחת את הילדות לטיפולים רציניים ללא הסכמת מי מההורים .

 

ח. האב יגור בשכנות לאם כדי לאפשר מעבר חופשי ללא התניות .

 

ט. הילדות ישנו אצל האב והאם מחצית מהזמן וכל וריאציה היא אפשרית, יום יום, יומיים יומיים, שלושה ימים שלושה ימים, או שבוע שבוע .

 

י. ההורים יוכלו ליצור קשר עם הבנות בכל שעה סבירה כל אימת שירצו וכן הבנות יוכלו ליצור קשר עם הוריהן כאוות נפשן.

 

י.יש לקיים את ההסדרים בהתאם לתוכנית.

 

 

ההסדר הטוב ביותר כפי שהוצע ע"י מלמד על כך שהנני מכיר ויודע את המושג "הורות" ומבין את משמעותו. ייאמר כאן שההכרה הברורה שעלי לחלוק את בנותיי בשווה עם אשתי מראה על כך שהנני מכיר בעובדה שאי אפשר לנתק הורה מילדיו, דבר זה מעמיד אותי במקום שהנני הורה טוב יותר, מבין יותר את המושג "טובת הילדים", מעמיד אותי הרבה לפני אשתי אשר אינה מבינה את הדברים כך, ואפילו לפנייך אשר אף את אינך רואה את הדברים כהווייתם. ועל כך נאמר : "הפוסל, במומו פוסל".

 

לאור האמור לעיל, תדרשי להוכיח לביהמ"ש כי אכן את עושה עבודתך נאמנה, מתוך חשיבה לעומק, מתוך ראיית הדברים והבנתם, ומתוך ההכרה האוניברסאלית במושג הורות ובזכותו של כל הורה עלי אדמות לגדל את צאצאיו.

 

ואילו שמני אלוהים כקוקייה, כי אז הייתי מברך על מעשייך!!!

 

אבקשך להתייחס עניינית לתוכניותי בהקדם האפשרי ובכתב, כי כל יום שעובר בקונסטלציה הנוכחית הוא יום שלא ישוב לעולם ולכל יום כזה יש מחיר ומחיר גבוה, שבבוא העת ייגבה עד תום.בנוסף תשובתך תקבע אם אעקור לרחובות, ועלי להיערך לכך.

 

בהכנעה, בשפלות קומה, בכריעת ברך ובתודה מראש

 

 

 

אבא