בערב יום כיפור הייתי עם חברה ליד נהר הירקון, איפה שהוא, יצאנו לנשום אויר.

לפתע שמענו נביחות רמות של כלבים, ומרחוק ראינו עדת כלבים מתקרבת אלינו בנחישות, ללא פחד, שלא כדרכם של כלבים עזובים.

התופעה ידועה, אם כי לא מוכרת להרבה אנשים.

בד"כ, כלבים עזובים הנזרקים לרחוב, מוזנחים, חלק מהם, ברי מזל מעטים ייאספו ע"י ילד קטן שיצליח לשכנע את הוריו שהכלב הזה כל כך חמוד, חלק אחר ייאסף ע"י סתם אוהבי כלבים, עוד מספר מועט ייאסף ע"י אגודת צער בעלי חיים, אך הרוב ימצאו את מותם מתחת לגלגלי המכוניות, חלק מהם יאספו ע"י מחלקת התברואה של העיריה ויובלו אל מותם בצורה "כלבית" משהו, והשאר זה הסיפור שלנו...

אותם כלבים אשר חמקו מכל הקטגוריות שהוזכרו למעלה, אלה אשר הצליחו לחמוק מידיהם של בני האדם, כלבים אשר מן הסתם ספגו את נחת כף ידו הקשה של האדם, אלה יברחו ליערות ולשדות, אט אט יתבשמו מריחו של הטבע ויקבלו "כח" אחר, הפראות של המרחבים, החופש, הגאוה של להיות חופשי, הרצון להיות חופשי.

ככה אנחנו הגברים הלוחמים, אלה שאינם מוכנים לספוג את העלבון הצורב, אלה אשר אינם מוכנים שאף אדם לא יתעלל בהם, אלה ששרדו את כל המהלכים המשפילים והמבזים, אלה שלא נפלו בקרב על החירות והכבוד, אלה אשר רוצים לנשום אויר של חירות, ולא מוכנים להיות עם קולר וזמם.

מדינת ישראל הפקירה אותנו לחסדיהם של מטורפים, מכודררים ככדור פינג פונג מרשות לרשות, מדיון משפטי לדיון משפטי, מנסים לתמרן בסלאלום הפתלתל הזה שנראה כמעט אין סופי.

חובתנו אנו הגרעין הקשה היא כלפי כל אחד ואחד מאחינו באשר הוא, אנו נהיה לפה לאלה אשר אינם יכולים להתבטא, אנו נהיה להם מקלדת, ואנו נהיה להם למשענת.

רק ברוח תעצומות, אנו ננצח את המערכה הזאת.

יש לבנות תוכנית מסודרת, ולמעשה כבר הוחל בבנייתה, תוכנית אשר תביא אותנו למקום שם אנו חפצים להגיע.

עלינו להגיע אל כל אותם כלבים טרם ייאספו ע"י העירייה, וטרם יהיו מידרס לגלגלי המכוניות, עלינו לאחד את השורות, לשים את המחלוקות בצד, לגמרי!!!

אף אחד לא יעזור לנו, ואין הדבר אומר שלא נכתוב ושלא נופיע בועדות ושלא נעשה כך או כך, אך עלינו לזכור שאיש לא יעזור לנו ממש, אם לא נעזור לעצמנו ונבקש את זכויותנו, בקול רם, ללא פחד, לא כגנבים בלילה, אלא כאריות באמצע הסוואנה.

מדובר בכסף גדול, מדינת ישראל לא תקפוץ על המציאה לבטל או להקטין את דמי המזונות, מפני שאז היא תצטרך לשאת בהוצאות בעצמה, ולכך היא לא תסכים.

כך גם אכיפת החוק על מסירת הודעה כוזבת למשטרה, מניין ישאבו בכירי הפמיניסטיות את משכורותיהן באין נשים "מוכות"? וכל אותן עורכות דין בכירות מויצ"ו ומנעמ"ת, וכל הבוכטות והתקציבים, הן לא תוותרנה על זה בקלות, אם קולנו לא יהיה נחרץ, כי אז לא נצליח במשימתנו.

לגבי חוק המזונות, זהו חוק ישן ומיושן, למי שאינו יודע הוא היה שייך לתקופה שגברים היו קונים את נשותיהם בכסף, והאישה הייתה יורדת למעיין ומשקה את הגמלים...

היום אנו נמצאים במאה ה-21 בזמן שישנם חוקים חדשים, חוקים ישנים אינם תקפים, וככה אפשר להשליך את חוק המזונות לפח.

דרושה מהפכה בחשיבה, יש להפסיק לחשוב בצורה גלותית ולעמוד על הזכויות של כל אחד ואחד, הכל מתחיל ברוח, חשיבה נכונה והרצון להיות בן חורין, הם אלה שיכולים להביא לנצחון במהפכה.

משה אברג'יל

עתלית 2007

תגובות (6)

הרשמה לאשכול תגובות זה

הצג/הסתר תגובות

על גדות הירקון
נכתב ע"י דרור צעירי , אוקטובר 12, 2007

משה מי זאת החברה שלידך?

זאת מנכ"לית של איזה עמותה
נכתב ע"י משה אברג' , אוקטובר 12, 2007

גברת בונזו עצמוני.
ידועה ככלבה בת כלבה.

כלבי הרחוב
נכתב ע"י אבנר -בן-צבי , אוקטובר 21, 2008

למשה נהנתי לקרוא את התיאור שלך צודק בכל מילה בנוסף אבקש דרכך להעביר הודעה על שביתת מחאה של ידידנו עמית בירושליים החל ממחר ב-9 בבוקר מול בימש" העליון בירושליים גם רציתי לשאול אותך מעל במה זו אני משאיר הודעות ליעקב בן-יששכר ליצור איתי קשר וכמוני עוד כמה שפנו אליו ברצון לעזור לתמוך ואף העברתי לו חומר רב ולצערי כשקראתי באתר שלו לגבי החומר שהעברתי לו סולפה התמונה תוך שיבוש קשה של העובדות והעברתי לו חומר מקורי על רונית צור ועל שרותי הרווחה בפת" כולל חומר מישטרתי בנושא גם אני והרבה גברים משכילים שבאמת רוצים לעזור מרגישים שיש כוונה ניסתרת מאחורי עמותת עתיד ילדינו ואני לא מבין מדוע לא יוצרים איתי ואם חברי קשר כדי לפעול במיוחד שיש ביננו חברים שיכולים לכתוב ולהתראיין בכלי התיקשורת או באתרים בעברית אקדמאית ולא עברית עילגת עם שגיאות כתיב כמו שאני קורה באתרים הנל" שלא מוסיפה כבוד בנוסף התעלמות מאותם גברים שכן רוצים וביכולתם לעזור יותר גם בגלל עיסוקם או קשרהם לגורמים משפיעים יכולה לעזור יותר מאשר להזיק אז אנא מימך פרש לי ונמק ועשה לי ולקוראי האתר סדר מי נגד מי ומי שייך למי במאבק שלנו בכוחות האופל

הכה את המומחה: משה, מה תמרות העשן אלה?
נכתב ע"י יוחנן , אוקטובר 21, 2008

אנחנו פרטים מוכים ומפת דרכים אין. אתה שואל איפה איחוד התנועה, מה האתרים, העמותות, הקבוצות, הדיונים המובילים והאמינים יותר. מי מוביל במאבק ובתמיכה חדדית בדרך לזכויות ילדים, משפחות ולזכויות שלנו כאבות? התחלת להכיר את ההבדלים בין ילדינו-אינפו INFO אתר זה ובין הסיעה שיצאה ממנו ילדינו-הבלוג ב-WORDPRESS? בוקר טוב אבנר.

אבות שעוברים דרך מערכת המשפט המשפחה, דרך תסקירי הסילוף של פק"סים לסדר דין, החיים בדאגה לילדיהם המורחקים מהם בצווים ובניכור הורי מותר ומסובסד שבנוי לרוב ביסודות שקרים ועלילות שווא. אבות המתנסים בצווי הרחקה, במזונות עתקות, אפ באשמות פליליות; רובם בודדים בשטח, כמעט אפסי כוח להתארגן, לאחד כוחות ולהשיב מחאות ותיקונים. יש מעט משאבים, המלאכה רבה. ביננו בתוך תנועת זכויות אבות יש תחרות, חלומות, פיצול ויריבות. יש הטלת דופי בנו ע"י הנשים האקסים, היריבות מבית, אמהות לילדנו. גם המובילים חייבים מדי פעם כפרטים לצאת מהמאבק ולקחת הפסקה, כדי לעבד אל האבידה האישית שלהם... יש משתגעים מצרה בחגים ללא ילדיהם.

איפה תנועת המחאה? מי הנציגים שלנו? טוב לשואל את משה. אני מעריך את הכתיבה שלו (ומקשיב לדעות שלו כדעות - כלומר יש לבדוק ולחשוב ולשקול כל מידע ודעה גם של מקור ותיק ומנוסה כמשה). אתה שואל מי נגד מי? למה רשימת קישורים חסרה כל הערה, מפתח ומפה?

לגבי הערתך על כתיב בעברית האקדמאית. חלק מאיתנו עולים, ועברית לא תמיד נמצאת בראש רשימת השפות הרבות שלנו.
בעצם לכולנו, לכל אחד אחד יש כלים, כוחות ויתרונות משלו. לו ידענו לעבוד ביחד יותר.

או נפגש במשמורת מחאה כמו אצל עמית או מחרתיים ב-ZOA אצל רונית ייקי בסולידריות עם משפחות שילדיהם הופרדו מהם. ראה את התוכנית בבלוג של רונית ג'. http://familythoughts.wordpres...tikshoret/

הכה את המומחה
נכתב ע"י אבנר -בן-צבי , אוקטובר 21, 2008

ליוחנן כולנו מי יותר ומי פחות עבר את הוייה דולרוזה שלו ולכולנו יש צלקות שנישארו משדות הקרב נגד בתי מישפט רווחה מישטרה פקידי סעד וכל כוחות האופל שלהם אבל לו קראת בעבר מתגובתי היית מבין שכל גבר גם כפרט או קבוצה יכול לנצח מערכת שלמה לו היינו מאוחדים ובעלי מסר אחיד ולא מאה דעות או אירגונים כאשר כל אחד מושך לכיוון אחר או מטרה אחרת אנו מאבדים מכוחנו לאירגוני הנשים יש גם דעות שונות ואירגונים שונים אבל בשעת מאבק הם מאחדים את השורות ומגבשים דיעה אחת ועקבית למען מאבקם ואפה אנחנו בתמונה ?למה אנו לא מסוגלים להתאחד וליצור עמדה מגובשת אחת עם הנהגה אחת וללכת להילחם על זכויתינו כקבוצה אחת חזקה ונחושה שתילחם על דרישותינו כגברים גרושים בכל נושא שיעלה בהחלטות האירגון לטוב ולרע עד אשר נשיג את מטרתנו אבל כאשר יש עשר עמותות שונות וכאשר לכל יהודי יש שתי דעות אז כך לצערי אנו ניראים ומצד שני זה גם היחס שאנו מקבלים מהרשויות איני גבר תמים אבל זאת דעתי האישית ואם מישהו חולק עליה אשמח לקבל תגובות

לאבנר, וגם ליוחנן, ולכל מי שקורא...
נכתב ע"י משה אברג'יל , אוקטובר 21, 2008

האתר הזה מייצג את עמותת "עתיד לילדי הגירושין" ואת כל נפגעי הממסד באשר הם.

כבר כתבתי בעבר דברים רבים והנני ממשיך וכותב ופעיל מידי יום בעניין הזה של נפגעי הממסד כאשר הדגש מושם על מאבק במערכות הממלכתיות, רווחה, משטרה, פרקליטות, משרד מבקר המדינה וכל מערכת אשר מדכאה אזרחים או אבות גרושים בפרט.

חילקתי בזמנו את אלה הנאבקים לכמה קבוצות עיקריות:

1. כאלה הסובלים באמת ומה שחשוב להם זה פיתרון זמין ומיידי (כמה שיותר מהר מפני שזמן זה אוויר עבור אנשים אלה ואני בכללם)ללא אבחנה מי הוא שינהיג פרט לכך שמי שיעשה זאת יעשה זאת בזמן קצר וידע להוביל את המאבק להישיגים אמיתיים ונצחונות.

2. דעתנים אשר חושבים שהגשת הצעות חוק קטנות אשר מקסימום עוברים אבל אינם מיושמים (כי זה שורש הבעיה, אי אכיפת החוק) ואינם תורמים למאבק מאומה פרט לעיבוי הבעיה ולעיבוי הויכוח הבלתי נחוץ האם זכאי אדם או אזרח לחירות, לכבוד, ולתנאים המגיעים ע"פ חוק ומוסר.
לרוב האנשים האלה אוהבים לנפנף בהישיגים שלהם והם מתעלמים מהעובדה האמיתית והכואבת שלמעשה מאומה לא משתנה פרט לכך שאנו סובלים יותר ויותר.

3. כל מיני עסקנים גם מקרב האבות הגרושים וגם כל מיני אופורטוניסטים מעמותות אחרות התופסים טרמפ על המאבק שלנו כשם שהם תופסים טרמפ על קבוצות אחרות (אחת מהעמותות האלה היא עמותת מגן לזכויות אנוז אשר מתחילה להופיע בכל מפגש שלנו ולמעשה מנצלת את הבמה לטובתה), לא אחת קרה שהעליתי דברים שנגעו לענייננו ופתאום נחסמתי ע"י דובר "עמותת מגן לזכויות אנוש" שניסה להסביר לי מה אני צריך או רוצה...(איני צריך חכמים כאלו)

4. אנשים אשר האינטרס האישי שלהם מעוור אותם ואינו נותן להם לראות את המציאות כפי שהיא. הדבר גורם לזעזועים מיותרים.

שורש הבעיה שלנו נעוצה בכך שאנו עומדים מול תאגיד ענקי (מאפיה) העושה הון עתק על גופותינו וגופות ילדינו, שוב אזכיר כאן שאין קשר להיותינו נשים או גברים במאבק הזה, במקרה הטוב האישה משמשת כפיתיון בלבד בגלל קוצנזוס שקיים בציבור לגבי העובדה שנשים הן מוכות וחלשות ונשים קשורות לילדיהן, במקרה הגרוע האישה היא קרבן כשם שהגבר הוא קרבן, ואמרו חז"ל "לא עכברא גנב, חורא גנב", משמעותו, "לא העכבר גנב, החור הוא שגנב", אין להאשים את הנשים במחדל, יש למחוק את הויכוח נשים גברים, ויש להפנות את החיצים למקום הנכון, לממסד.

רבים עדיין מעבים את הויכוח ושמים את זכויותינו כדבר הנתון למשא ומתן, כאילו הדבר נתון לויכוח, כאילו לנו יש יד בכך שנרצחות נשים או ישנם ילדים שמתעללים בהם, כאילו אנו צריכים לתת פתרונות ומענות לכל מה שהפמיניזם התיימר לתת (אע"פ שמדובר בשקרים שאינם נוגעים לנו ואל לנו להתווכח עליהם או לדון בהם, לא עם בילי מוסקונה ולא עם זהבה גל-און ולא עם אף אחת אחרת, שיילכו ויחפשו קיר לדפוק עליו את הראש שלהן ולבכות עליו, אנחנו אינינו כותל הדמעות שלהן) אנחנו צריכם לפנות למחוקק באולטימטום, כך ממש, לתת לנו את זכויותינו לאלתר ולהעמיד לדין את העושים בפשעים החמורים האלה שהינם פשעים נגד האנושות.

גם הנסיון להעמיד בראשנו דווקא עורכי דין היא טעות אופטית מפני שאלה מנסים להחזיק במקל בשני קצותיו, מצד אחד הם היו יכולים להיות לעזר רב אילו היו בעלי מעוף ואומץ לדלג מעל מוסרות האתיקה הכובלת אותם.

מדהים הוא שאנשים עדיין מחפשים מזור אצל מערכת אכיפת החוק או מערכת המשפט ובמיוחד אצל אלה אשר הם חלק בלתי נפרד ממערכת הדיכוי הזאת, מראה על כך שאנשים אינם מבינים את אשר הם עושים.

מדדתי ושקלתי את הבעיה הזאת היטב, הסתכלתי עליה מכל הכיוונים, הבנתי שבשביל למוטט תאגיד העושה רווחים של כמה מיליארדים בשנה על חשבון תעשיית הגירושים, ילדים וכו', כל זאת ע"י אנשים מאוד פגועים, פיזית, נפשית וכלכלית, ישנה רק דרך אחת לעשות זאת, ליצור קונפליקט אשר ימשוך את תשומת הלב אשר אינינו מצליחים להשיג בדרכים קובנציונאלית, זאת בהבנה מראש שאין לנו משאבים כלכליים לעשות זאת, וגם זה בא בחשבון.

ע"מ להרוג נחש המתחבא בחורו עליך לגרום לו לצאת משם, התקשורת אינה באה אלינו, אנו הולכים לתקשורת ואלה דוחים אותנו, ידיעות ברמה שאנחנו מצליחים להעביר ע"י התקשורת בסופו של דבר אינן יעילות בשיטת התקשורת של המאה ה-21 כאשר יש לך עשרות ומאות ערוצים ומליוני ידיעות חדשות מידי יום, מכאן שעלינו לעשות מעשה אשר התקשורת היא שתחזר אחרינו.

המוצא היחידי הנראה לעין הוא להתאחד אחרי הליכה משותפת של כמה שיותר אבות גרושים למחוקק דרך ועדת כנסת שתזומן על ידינו ולתת למחוקק אולטימטום, לבקש את הזכויות בדין בחד משמעיות.

אם המחוקק יאמר שאין לנו זכויות, אנו נדע מה לעשות!!!

הצג/הסתר טופס תגובה