מודעות התנועה
|
חשוב מאוד כל מי שהגיש תלונה כנגד השופטת טובה סיון מתבקש בדחיפות ליצור קשר עם אדם בשם הרמן שמתעתד באופן רציני ביותר לתבוע אותה על מעשיה כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה
|
ספסל הנאשמים
| רותי סיני |
|
דוברת המאפיה מספסרת ב'נתונים' על ילדים אומללים:
ועדה שמינה משרד הרווחה: אבות גרושים אינם מופלים לרעה בקבלת משמורת |
|
| המשך קריאה... |
| כיצד לברר פרטים אודות ילדיכם |
|
במקרה, כמו שלי, כאשר פק"סיות מונעות מהורה פרטים על ילדיו ונותנים הנחייה למוסדות וגופים שונים לא לשתף איתו פעולה.
הרי אי אפשר למנוע הכל, נכון? קצת מאמץ והמידע יהיה בידיכם. אלף תודות למיכאל.מ אשר הפנה אותי למקורות אלו. |
להיטי האתר
- הפרוטוקולים של Zקנות Zיון
- היום זה הוא, מחר זה יכול להיות אתה!
- אלימות וגבריות: שטיפת המוח הגדולה
- מאמרים בנושא מסוגלות הורית
- דוגמא לבקשה לביהמ"ש לפסילת שופט, המשך.
- השופטת רבקה מקייס
- כמה פעמים ספרת עד 10 ושום דבר לא קרה...?
- השופט יעקב כהן
- דחיית צו הגנה של הרחקת הבעל ע"י אישתו
- רצחה וגם ירשה
- יקירתי פקידת הסעד נילי זיו "מלאך או שטן"
| מאמר קטן ואמיתי של ליאת רון |
|
בואו בנות, נוותר להם
חוק הגירושין הישראלי מפלה אותנו, הנשים, לטובה - ואנחנו רק מפסידות מזה
מאת: ליאת רון 16:59 06/03/08
תודה לגיא רוה על המידע |
|
| המשך קריאה... |
| סיפור אמיתי מהאגדות |
|
יום אחד באה לבית מכשיפה ונתנה לאישה צרור קטן, אם תפתחי אותו, חייך ישתנו, את תהפכי לנסיכה..... וכך, כשהמכשיפה הפנתה את גבה אל האישה, ציחקקה לעצמה וחיככה את ידיה בהנאה, "אני עוד אשלוט בכל העולם", ונעלמה אל האופל... |
|
| המשך קריאה... |
| דרושה פעולה משותפת מול ניסיון מחטף פמיניסטי חדש |
|
שלום לכולם, |
|
| המשך קריאה... |
| הפרוטוקולים של Zקנות Zיון | הדפס | שלח |
| נכתב על ידי משה אברג'יל | |
| רביעי, 07 נובמבר 2007 | |
|
עמוד 2 מ 9 1. מבוא בישיבת הממשלה מיום א', י"ט בשבט התשנ"ח (15.2.1998) התקבלה ע"י ממשלת ישראל החלטה מספר 3291 להקים צוות לטיפול בבעיית האלימות במשפחה כדלקמן: "מחליטים, להקים צוות בכיר קבוע לתיאום ולשיפור מתמיד של המדיניות, נהלי עבודה, שיתוף הפעולה והצלבת מידע בין כל הגורמים המופקדים על הסיוע למעורבים באלימות במשפחה - לרבות ביסוס הסדרים מיוחדים לחיזוק האיתור והדיווח על אלימות במשפחה ולצמצום סיכונים הנובעים מאחזקת נשק צבאי או אזרחי. בראש הצוות יעמוד המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה, וייטלו בו חלק נציגי משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים, משרד הפנים, משרד הבריאות, משרד החינוך, התרבות והספורט, משרד התקשורת והמוסד לביטוח לאומי. כן ישתתפו בעבודת הצוות נציגי גופים וולונטריים מובילים בתחום". החלטה זו הייתה תיקון להחלטת ממשלה מס. 3124 מיום א', ו' בטבת התשנ"ח (4.1.98) להקים צוות לטיפול בנשק שבידי בן משפחה אלים כדלקמן: "מחליטים, להקים צוות בכיר שבו ייטלו חלק משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, משרד המשפטים, משרד העבודה והרווחה, משרד הפנים והיועץ המשפטי לממשלה, בשיתוף "הועדה למעמד האישה" בכנסת, על מנת לבדוק כיצד להביא להגברת שיתוף הפעולה והצלבת מידע, בין כל הגורמים המעורבים במקרים של אלימות במשפחה בהם נמצא נשק צבאי או אזרחי בידי בני משפחה אלימים. בראש הצוות תעמוד הגב' נילי ארד, המנהלת הכללית של משרד המשפטים". הסיבה המרכזית לתיקון החלטה 3124 והרחבת המנדט של הצוות הייתה ההכרה בכך שהיבטים רבים של ההתערבות בתחום זקוקים לפיתוח, שיפור, תיאום ובחינה מחדש וחבל יהיה לצמצם את הדיון לסוגיות הקשורות בכלי ירייה בלבד. סיבה אחרת להרחבת המנדט הייתה הידיעה שלא ניתן לעסוק בנושאים הקשורים לכלי ירייה מבלי לעסוק בסוגיות נוספות כגון, הערכת סיכון, העברת מידע, חובת הסודיות, תיאום ברמה מקומית ועוד, סוגיות שקשורות באופן ישיר להיבטים רחבים יותר של ההתערבות והמדיניות בתחום. הצוות מבקש להודות בזאת לגב' נילי ארד, המנהלת הכללית של משרד המשפטים, על הארגון ההתחלתי של החומר ושל המשתתפים, על החשיבה המשותפת בתחום מטרות הצוות ודרכי פעולתו ועל הסיוע שהגישה לאורך כל התקופה. שיטת העבודה: שיטת העבודה של הצוות נקבעה בישיבה הראשונה שהתקיימה בי"ט באדר, התשנ"ח (17.3.98) כדלקמן: I. הצוות יקיים פגישות של הפורום המלא אחת ל - 4-6 שבועות. בפגישות אלה יוצגו בפני הצוות נושאים הקשורים לאלימות במשפחה ע"י נציגי המשרדים, נציגי השטח ומומחים מהאקדמיה. הנושאים וסדר היום יקבעו ע"י יו"ר הועדה וכל המשתתפים מוזמנים להציע נושאים. II. יוקמו 8 ועדות משנה ללמידה וטיפול יסודי ומעמיק של 8 נושאים מרכזיים בהם יעסוק הצוות. בראש כל ועדת משנה יעמוד יושב ראש מומחה בתחום. נושאי וסדר הדיונים יקבעו ע"י הצוותים וידווחו באופן שוטף לפורום המלא. III. הועדה קיבלה מנדט לעסוק בתופעת האלימות במשפחה לסוגיה השונים. לצורך ייעול העבודה ומתוך הנחת יסוד כי תופעת "האלימות במשפחה" היא הגדרת מטריה לסוגים שונים של תופעות שלהן מכנים משותפים כמו גם ייחודיות, החליטה הועדה להתמקד בשלבים הראשונים של העבודה בנושאים הקשורים לאלימות כלפי נשים. לאחר פרסום הדו"ח הראשון (לקראת סוף שנת 1998) ירחיב הצוות את תחומי עבודתו ויבחן נושאים הקשורים לסוגי אלימות נוספים כגון, אלימות כלפי ילדים, כלפי קשישים, כלפי הורים ואחרים. IV. המסקנות וההמלצות של ועדות המשנה יוכנו ויוצגו בצורה יישומית ככל שניתן, כולל התייחסות להיבטים של עבודה בין משרדית, שינויים בנהלים ותקנות, שלבים ולוח זמנים לביצוע והערכות תקציביות. כל ועדת משנה תמשיך את עבודתה בנושאים שטופלו זה מכבר תוך הדגשת המעקב והבקרה אחר ביצוע ויישום המסקנות. נושאי הדיונים בפורום המלא: ישיבה מס' 1 - 17.3.98 - קביעת נושאים ושיטת עבודת הצוות - מר יגאל בן שלום. ישיבה מס' 2 - 20.4.98 - הערכת מסוכנות והגנה על קורבנות במצבי סיכון גבוה - גב' אורלי אינס. ישיבה מס' 3 - 16.6.98 - נשיאת כלי נשק - מר דובי גזית. ישיבה מס' 4 - 21.6.98 - סקירת שירותי טיפול ומגמות עתידיות בטיפול - גב' דניאלה מאק, גב' חנה רוזנברג, גב' רונית לב ארי, גב' אתי ברגמן, פרופ' צבי איזיקוביץ. ישיבה מס' 5 - 14.7.98 - חקיקה - עו"ד דליה איש שלום וחה"כ יעל דיין. ישיבה מס' 6 - 23.8.98 - תיאום ושיתוף פעולה ברמה המקומית - גב' מאשה לובלסקי. ישיבה מס' 7 - 24.9.98 - הצגת דו"חות הביניים - יושבי ראש ועדות המשנה. ישיבה מס' 8 - 12.11.98 - דיונים בדו"ח המסכם. צוותי המשנה: 1. שיתוף פעולה, תיאום והפנייה ברמה המקומית - מאשה לובלסקי - יו"ר 2. חקיקה - יעל דיין - יו"ר 3. איסוף והצלבת מידע - יעל הרמל - יו"ר 4. הכשרת אנשי מקצוע - ציפי נחשון גליק - יו"ר 5. פתרונות חדשניים ושונים ומניעה - חיותה שנבל - יו"ר 6. מגזרים מיוחדים - נעמי לירן - יו"ר 7. הערכת מסוכנות והגנה במצבי סיכון גבוה - אורלי אינס - יו"ר 8. אחזקת נשק צבאי ואזרחי - דובי גזית - יו"ר * פרוט חברי ועדות המשנה מופעי בדו"חות הועדות המצורפים לדו"ח זה. נושאים בהם תעסוק הועדה בשלב ב': 1. נושאים נוספים בתחום אלימות נגד נשים: חובת דיווח עומס בבקשות תסקירים וחוות דעת ע"י בתי המשפט תום עילה לעניין החזקת נשק מניעה וחינוך נגד אלימות איתור מוקדם 2. תופעות נוספות של אלימות במשפחה: אלימות כלפי ילדים אלימות כלפי קשישים אלימות כלפי הורים אלימות בין אחאים רצח על רקע חילול כבוד המשפחה 1.1 חברי הועדה 1. יו"ר הועדה - מר יגאל בן שלום, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה 2. נציגי משרדי ממשלה משרד לביטחון פנים גב' מאשה לובלסקי - יועצת השר לאלימות במשפחה גב' מלכה סופר - ראש מדור קורבנות העברה משרד הפנים מר דובי גזית - מנהל המנהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים גב' חנה זיכל - הלשכה המשפטית משרד המשפטים עו"ד יהודית קרפ - משנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דליה איש שלום - ממונה על חקיקה פלילית מר משה שילה - סגן בכיר א' לפרקליטת המדינה בתי דין רבניים ד"ר מרדכי פרישטיק - מפקח סוציאלי ארצי משרד הביטחון גב' עינת רון - תובעת צבאית ראשית צה"ל אל"מ יגאל דוכן - נציג אג"מ מבצעים סא"ל אלי רגב - ראש ענף תכנון כוח אדם משרד העבודה והרווחה גב' יעל הרמל - פקידת סעד ראשית לסדרי דין גב' חיותה שנבל - מנהלת השירות לטיפול בנשים ונערות גב' ציפי נחשון גליק - מפקחת ארצית לנושא אלימות במשפחה גב' אורלי אינס - עוזרת המנכ"ל ומנהלת פרוייקט ילדים בסיכון גב' עדה פליאל טרוסמן -ממונה על טיפול בנשים גב' אביבה פלאי - מנהלת שרות מבחן למבוגרים משרד ראש הממשלה גב' נעמי לירן - יו"ר הרשות למעמד האישה משרד הבריאות גב' רננה לוי - יועצת השר לפניות הציבור גב' נירית פסח - השרות הארצי לעבודה סוציאלית ד"ר שלום ליטמן - סגן מנהל שירותי בריאות הנפש עו"ד שרונה צירון - הלשכה המשפטית משרד החינוך, התרבות והספורט גב' שוש צימרמן - מפקחת ארצית על מניעת התעללות בילדים משרד התקשורת גב' מיכל כפרי ירדני - יועצת השרה לקידום מעמד האישה משרד השיכון גב' חגית חובב - מנהלת אגף שיקום שכונות חברתי המוסד לביטוח לאומי גב' רבקה שי - מנהלת אגף ילדים, אמהות ומזונות משרד הקליטה גב' שרה כהן - מנהלת שירותי הרווחה 3. נציגי גופים וולונטריים מובילים ויצ"ו גב' סימה גורן - יו"ר המחלקה למעמד האישה נעמ"ת גב' רונית לב ארי - מנהלת המחלקה למניעת אלימות במשפחה לנ"י גב' אהובה טלמון - מנהלת לנ"י ישראל עמותת ל.א. גב' רות רזניק - מנהלת עמותת לחימה באלימות נגד נשים מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית גב' טל קורמן - מנהלת איגוד מרכזי הסיוע 4. נציגים נוספים הועדה לקידום מעמד האישה בכנסת חה"כ יעל דיין - יו"ר הועדה שדולת הנשים עו"ד רבקה מקאייס - פעילה בשדולת הנשים עמותת נשים נגד אלימות גב' עידה סולימן טומא -מנכ"לית הועדה מבקשת להודות לאנשים נוספים שהשתתפו בחלק מהדיונים או הציגו חומר בפניה: גב' דניאלה מאק - מנהלת המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה - הרצליה גב' חנה רוזנברג - מנהלת בית נועם גב' עפרה קינן - מנהלת עמותת נועם לטיפול בגברים אלימים גב' אתי ברגמן - מרכזת השרות לרווחת הפרט והמשפחה בצפון ופקידת סעד מחוזית לסדרי דין פרופ' צבי איזיקוביץ - מנהל מרכז מינרווה, אוניברסיטת חיפה מר יעקב עמית - מנהל המחלקה לרישוי ופיקוח כלי יריה, משרד הפנים גב' חבצלת ארנון - מפקחת שפ"י, משרד החינוך והתרבות מר עוזי גדור - מרכז ועדת מנכל"ים בנושא אבטלה, משרד רה"מ גב' מרי חדייר - ראש תחום מעמד האישה, הרשות לקידום מעמד האישה, משרד רה"מ גב' דינה מרום - קצינת נפגעי עבירות, משטרת ישראל גב' שרונה ולדניגר - ענף קורבנות העבירה, משטרת ישראל סגן ניצב עידו גוטמן - ___________ משטרת ישראל סא"ל יובל קמחי - ____________ צה"ל גב' ענבר פלש - מתמחה בפרקליטות המדינה גב' חנה אטקס - סגנית מנהלת שרות המבחן למבוגרים, משרד העו"ר ד"ר דבורה הורוביץ - סגנית מנהלת שרות המבחן לנוער, משרד העו"ר מרק מיכאל בניטה - עוזר מנכ"ל, משרד העו"ר הועדה מבקשת להודות לצוות הטכני שסייע בריכוז ובהכנת החומר: גב' מיכל גואטה - מזכירת הועדה, לשכת מנכ"ל, משרד העבודה והרווחה גב' יאנה שפירובסקי - לשכת מנכ"ל, משרד העבודה והרווחה 1.2 היקף התופעה וריכוז נתונים הקף תופעת האלימות במשפחה בחברה הישראלית אינו ידוע וקיימות הערכות בלבד. שנים רבות קיימת הסכמה בקרב אנשי המקצוע כי חיוני לבצע סקר במדגם מייצג של האוכלוסייה להערכת שיעור נפגעי האלימות במשפחה ומאפייניהם. בפועל, לא קיימים נתונים מסודרים על הקף התופעה ומאפייניה מבחינת: סוגי אלימות, אזורים בעייתיים ואוכלוסיות ומגזרים ייחודיים. חוסר הנתונים מקשה על יצירת סדר עדיפויות מדויק מבחינת חלוקת המשאבים והערכות דיפרנציאלית מבחינת פיתוח שירותים. במסגרת תוכנית האב הלאומית של משרד העבודה והרווחה לטיפול בילדים ונוער בסיכון ואלימות במשפחה, החליט המשרד לקיים סקר לבחינת היקף התופעה ומאפייניה באוכלוסייה הכללית ובאוכלוסיות שרות. ביצוע הסקר יחל בינואר 99 ותוצאות ראשונות יפורסמו בסוף אותה שנה. על סמך הערכות חלקיות וניסיונות השוואה למדינות מערביות מעריכים כי יש כיום בארץ בין 150,000 - 200,000 נשים מוכות. כלומר, כל אישה שביעית בישראל הוכתה לפחות פעם אחת בחיי נישואיה ע"י בן זוגה. הערכות אלו מבוססות בעיקר על נתונים אמריקאיים של STRAUS אשר ביצוע סקר בשנת 1986 על מדגם מייצג והעריך כי 27.8% מהנשים הנשואות הוכו לפחות פעם אחת ע"י בן זוגן במהלך שנות נישואיהן. באשר לסוגי אלימות אחרים אין הערכות. מאז שנת 1990 נרצחו 113 נשים ע"י בני זוגן. כלומר, בממוצע בכל חודש נרצחת אישה ע"י בן זוגה. רציחות אלה מהוות 13% מכלל מקרי הרצח שאירעו במדינה בשנים אלה. ב - 1976 נעשתה הבדיקה הממלכתית הראשונה ע"י ועדת משנה של הכנסת אשר העריכה כי בין 5% - 10% מהנשים בישראל מוכות (60,000 נשים נכון לאותה שנה). בסקר שנערך ע"י צוות מחקר מאוניברסיטת חיפה בשנת 1990 ב - 39 מחלקות לשירותים חברתיים בצפון הארץ נמצא כי בכל תיק רביעי (25%) שבטיפול המחלקות לשירותים חברתיים קיימת אלימות מסוג כלשהו (פיזית, מינית, פסיכולוגית). חריפות הבעיה גדלה בשל ההכרה שבמקרים רבים נמצא כי סוגיית האלימות לא קיבלה ביטוי ברור בתיקי המטופלים. מאגר מידע נוסף ממנו ניתן היה לקבל מידע על התופעה הנו מאגר "נתוני היסוד" על הפונים לשירותי הרווחה ברשויות המקומיות. מבדיקה יסודית נמצא כי תחום האלימות לא קיבל בד"כ רישום ייחודי ונבלע לתוך פרקי בעיה אחרים, כגון: "יחסי אישות מעורערים". פקידי הסעד לסדרי דין מדווחים כי בשנת 1997 נכתבו כ - 2,500 תסקירים עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה על צווי הגנה. מאחר שלא בכל הבקשות לצווי הגנה נעשית פנייה לקבלת תסקיר ואין לנו נתונים מדויקים על מספר צווי ההגנה גם נתונים אלה אינם מלמדים. משטרת ישראל דיווחה לאחרונה כי בשנת 1998 הוגשו 18,711 תלונות בגין אלימות בין בני זוג (14,184 ע"י נשים ו - 4,527 ע"י גברים). גם נתונים אלה אינם יכולים לספק תמונה מדויקת לגבי היקפים שכן רק מיעוט הנשים המוכות פונות למשטרה. ע"פ סקר נעמ"ת 46% מהנשים שפנו אליהן פנו גם למשטרה בעוד שהנתונים האמריקאיים מצביעים על כך שרק 6% מהנשים פונות למשטרה. בשנת 1997 דיווחו השירותים הסוציאליים בבתי החולים הכלליים על 1,423 נשים נפגעות אלימות במשפחה (גילאי 19-65), המהוות 46% מכלל נפגעי האלימות במשפחה שאותרו ב - 25 בתי חולים בארץ. 1.3 הנחות יסוד לגבי תופעת האלימות כלפי נשים אלימות היא פגיעה בזכויות יסוד בסיסיות - אנו עוסקים בתופעה שהיא פגיעה בזכויות האדם, פגיעה בכבודו ופגיעה בגופו. בשנת 1992 התקבל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אשר קובע בין היתר כי: "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו". חוק זה קבע למעשה את מחויבות המדינה כלפי אזרחיה בהקשר להפרה ופגיעה בזכויות אלה. המוסדות הממשלתיים והציבוריים אינם עוסקים בהתערבות הומניטרית ו/או וולונטרית לשם הגנה על קורבנות אלא במימוש חובותיה ואחריותה של המדינה כלפי תושביה. הגדרה רחבה לתופעה - ההגדרה של הועדה לתופעה היא: "אלימות כלפי נשים ע"י בני זוגן הנה שימוש בכוח פיזי, מיני ופסיכולוגי, לא לגיטימי, של הגבר כלפי אשתו". קביעת מדיניות ממשלתית בנוגע לתופעת האלימות במשפחה מחייבת התייחסות לבעייתיות הקשורה להגדרת התופעה. הגדרת התופעה הנה בעייתית ומורכבת שכן היא תלויה במידה רבה באינטרסים ובמדיניות של המגדיר, קיימת שונות ופער בהגדרת המעורבים בה לעומת הגדרת המתערבים בה, התחום האפור רחב מאד ואין הסכמה לכמה כוח נחשב ללגיטימי. הועדה מבקשת לבחור את הגישה המרחיבה, גישה שמתייחסת לסוגים רבים ולרמות שונות של שימוש בכוח, גישה שמדגישה את החוויה של "חיים בתוך טרור ופחד" ולא הגישה שבוחנת התנהגויות ספציפיות ובעיקר פיזיות. תופעה חברתית - אלימות כלפי נשים היא תופעה חברתית רבת היקף אשר משקפת את יחסה הכולל של החברה לנשים, את מעמדה של האישה בחברה ובמשפחה ואת העמדות והערכים החברתיים בהקשר ליחסים בין המינים ולחיי משפחה באופן כללי. לא ניתן להבין את התופעה ולהציע שיטות התערבות מבלי להתייחס לסוגיות הסוציולוגיות המוזכרות להלן. אוכלוסיית היעד - אלימות במשפחה מתרחשת לאורך כל מעגל החיים. בעוד שההתייחסות החברתית מתמקדת בעיקר בשתי תופעות מרכזיות מבחינת ההיקפים: אלימות כלפי נשים ע"י בעליהן ואלימות כלפי ילדים ע"י הוריהם, היא נוטה להזניח סוגי אלימות כלפי קבוצות אחרות שאולי מצומצמים יותר מבחינת היקפים אך קשים לא פחות כגון, אלימות בין בני זוג שאינם נשואים (בתקופת החיזור), אלימות כלפי הורים, כלפי קשישות, כלפי חריגים במשפחה, ילדים עדים לאלימות ועוד. למרות שקיימים מכנים משותפים לתופעות השונות, על מנת להבין בצורה מקיפה ויסודית כל אחת מהתופעות ולהציע מדיניות להתערבות ממשלתית יש לדון בכל תופעה בפני עצמה. הועדה תתייחס בעבודתה בשלב ראשון לתופעת האלימות כלפי נשים. בשלב מאוחר יותר תדון הועדה בסוגים נוספים של אלימות. אנו עוסקים באלימות כלפי נשים ולא בתופעה של אלימות בין בני זוג שכן הממצאים האמריקאים מצביעים על כך שמבין המקרים של אלימות בין בני זוג, ב - 95% מהמקרים מדובר על אלימות של הגבר כלפי אשתו ורק ב - 5% מהמקרים של האשה כלפי הגבר, וגם אז, ברוב המקרים מדובר על אלימות הדדית. אלימות כאורח חיים - מכיוון שתופעת האלימות כלפי נשים מאופיינת ברצף של התנהגות מתעללת, ובהסלמה בחומרת ההתעללות, בדרך כלל לא מדובר בפעם אחת אלא באורח חיים של טרור ואלימות מתמשכים ומחמירים. התופעה בדרך כלל איננה מופסקת ללא התערבות של גורמים חיצוניים פורמליים ובלתי פורמליים. כיוון הפעלת הכוח - הדינמיקה במצבי אלימות במשפחה מאופיינת ע"פ רוב בקיומו של תוקף וקיומו של קורבן או קורבנות ברורים. לעתים נטען כי הפעלת הכוח הנה דו כיוונית וקיימת אלימות הדדית. יש להיזהר ממושג זה שכן, כל עוד לא בודקים את האלימות לא נדע אם זו יזומה או תגובתית. אלימות קיימת בכל השכבות - אלימות איננה התנהגות המאפיינת שכבה מסוימת, מגזר מסוים או מעמד סוציו-אקונומי מסוים, זו איננה מנת חלקה של קבוצת אוכלוסייה מסוימת ואין נתונים המצביעים על קשר בין קיום אלימות לבין משתנה חברתי כלשהו. יש לשבור את המיתוס כאילו אלימות במשפחה קיימת בשכבות החלשות, אצל עולים חדשים, אצל אנשים פחות משכילים או אצל עדות מסוימות. יש לפתח מענים טיפוליים לכל שכבות האוכלוסייה ולכל המגזרים. אלימות במשפחה היא עבריינות - אלימות במשפחה הנה התנהגות עבריינית - פלילית שלה היבטים של חומרה יתרה בהשוואה לאלימות בין זרים ממספר היבטים: א. מדובר ברצף של התנהגות מתעללת, ב. לאלימות במשפחה ישנו קורבן עיקרי וישנם קורבנות משניים שסבלם אינו פחות, ג. הפגיעות הרגשיות - נפשיות כתוצאה מאלימות במשפחה הנם טראומטיות יותר שכן מדובר בהתנגשות קיצונית בין המקום שאמור להיות הכי מגן ואינטימי למקום שהוא הכי פוגע ומזיק. תפקיד הממסד להגן על קורבנות - בחברה מתוקנת ומודרנית תפקידו של הממסד להגן על קורבנות של אלימות במשפחה. בדילמה הקיימת בין הרצון של חברה להגן על הקורבנות לבין המחיר של פגיעה בזכויות הפרט הנגזרת מהגנה זו החליטה הועדה לתת עדיפות לערך של הגנה על קורבנות. אמנם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע ערך נורמטיבי עליון לחירותו האישית של הפרט (סע' 5) אך יחד עם זאת קובע החוק כי כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו (סע' 4). אלימות איננה סימפטום - אלימות איננה ביטוי לבעיות אחרות והיא איננה סימפטום לבעיות אחרות שכן להיות אדם אלים משמעותו לחשוב בצורה אלימה (שלגיטימי להשתמש בכוח על מנת לכפות את רצוני על הזולת), להרגיש בצורה אלימה (להחטיף רגשות - EMOTIONS INFLICTING , ליצור אווירת טרור ופחד) ולהתנהג בצורה אלימה (לצעוק, לקלל, להרביץ, לזרוק חפצים ועוד). הטיפול מחייב התייחסות לכל ההיבטים הללו ולא רק הפסקת האלימות הפיזית או זו הנראית לעין ובכך לפתור את הבעיה. כל חברי המשפחה מעורבים וחיים תחת טרור - האלימות במשפחה יוצרת מציאות חיים בלתי נסבלת לכל חברי המשפחה וגורמת לפגיעות נפשיות - רגשיות קשות ביותר אצל הקורבן הישיר ואצל הקורבנות העקיפים בטווח המיידי ובטווח הארוך. החוויה העיקרית אותה חווים הקורבנות הנה חיים בפחד ובטרור שבאים לידי ביטוי בפגיעות קשות בדימוי העצמי, בהתנהגויות אוטומטיות ובלתי ספונטניות, באובדן וצמצום העצמיות, בהאשמה עצמית, בבדידות קשה, בקשיים בתפקוד, בפגיעה בהתפתחות, בחוסר יכולת לנבא ובחרדה מתמדת, בעייפות ותשישות קיצונית ובתגובות קשות רבות נוספות על המצוינות כאן. דפוסי שמירת הסוד - בגלל הסינדרום שמפתחים קורבנות לאלימות במשפחה הם מתקשים מאד בפנייה לקבלת עזרה. הקורבנות מאשימים את עצמם, מתביישים במה שקורה, פוחדים להיפגע ע"י התוקף אם יחשפו את המצב, אינם מגדירים את עצמם כקורבנות אלימות ומאבדים את האמון ביכולת הסביבה לסייע להם. גם התוקפים אינם פונים לעזרה שכן הם נוטים להתכחש לקיומה של בעיה ולהשליכה על הקורבנות. ע"פ הספרות פנייה לעזרה נעשית רק מספר שנים לאחר שמתחילה האלימות. אי לכך יש לבצע פעולות נרחבות של הסברה לאותה משפחה לצורך שבירת הסוד. 1.4 הנחות יסוד לגבי ההתערבות התערבות בין - משרדית - על מנת להתערב בצורה יעילה ולספק את מגוון השירותים הנדרש בתחום יש לשלב בין ההתערבות החוקית/משפטית, ההתערבות השיקומית/ טיפולית, ההתערבות המשטרתית/אכיפתית, ההתערבות ההגנתית/תכליתית וההתערבות החינוכית/מניעתית. להתערבות יעילה צריכים לחבור יחדיו המשרדים הממונים על ההיבטים השונים: משרד ראש הממשלה, משרד העבודה והרווחה, משרד המשפטים, משרד הבריאות, משרד החינוך, המשרד לבטחון פנים, משרד הפנים, המוסד לביטוח לאומי, משרד השיכון, משרד הקליטה ורשויות התקשורת לפעולה לאומית - ממלכתית משותפת. המשרדים השונים צריכים לפעול בשיתוף פעולה הדוק ושוטף עם הארגונים הוולונטריים, הארגונים והעמותות אשר עוסקים בתחום שנים רבות. רצף של שירותים - פיתוח השירותים יעשה ע"פ תפיסה אקולוגית לפיה קיים מגוון רחב של שירותים בכל אחד מהתחומים: בתחום ההגנה (דוג': מקלט לנשים מוכות, מעון לגברים אלימים, דירות קלט, צו הגנה, שחרור ממעצר בערובה להתנהגות טובה, בניית תוכניות הגנה), בתחום הטיפול (דוג': טיפול פרטני - קבוצתי - משפחתי, טיפול קצר מועד - ארוך טווח, טיפול דינמי - טיפול משימתי), בתחום הענישה (דוג': מאסר, מעצר הרתעתי, של"צ, צו מבחן), בתחום המניעה (דוג': הסברה, שינוי עמדות, הגברת מודעות, חינוך לפתרון קונפליקטים, חינוך לזיהוי נורות אזהרה). ככל שיורחב רצף השירותים שעומד לרשות איש המקצוע המתערב יינתן מענה שלם, מקיף ומתאים יותר לכל פרט ומשפחה. התערבות מערכתית/אקולוגית - אבחון הפרט והמשפחה והטיפול בהם צריכים להיות מערכתיים במובן שיש לקחת בחשבון את כל הגורמים שהשפיעו או משפיעים על המצב וכל הגורמים שיכולים לסייע לפתרון המצב וליציאה ממעגל האלימות. יש לאבחן ולטפל ברמת הפרט עצמו על מאפייניו ההתנהגותיים, הקוגנטיביים והרגשיים, לאבחן ולטפל ברמת סביבתו הישירה כגון, ילדיו, הוריו, מקום עבודתו, חבריו וקבוצות ההשתייכות השונות שלו, לאבחן ולטפל בכל הגורמים האחרים המשפיעים על חייו באופן לא ישיר כגון, עמדות אנשי המקצוע המטפלים בו, זמינות ונגישות של שירותים ועד לרמת המאקרו הרחבה של סוגיות תרבותיות, פוליטיות וחברתיות. העצמת קורבן העבירה - הגורמים המתערבים הנפגשים עם הקורבנות צריכים לפעול תוך הדגשת הכלים והיכולות של הקורבנות ותוך ניסיון מתמיד לחזקם ולהעצים אותם לקראת יציאה ממעגל האלימות וממצב הקורבנות. מחויבות המדינה כלפי קטינים - על ההתערבות להדגיש באופו מיוחד את מחויבות המדינה כלפי קטינים שמעורבים במצבי אלימות במשפחה כקורבנות או כעדים. האמנה לזכויות הילד שמדינת ישראל מחוייבת לה, קבעה את חובתה של המדינה להגן על ילדים מכל סוגי האלימות במשפחה. איגום משאבים - לצורך התערבות יעילה רצוי לאגם משאבים בין גופים שונים המטפלים בתופעה לצורך חיזוק המסגרות הפועלות והקמת מסגרות חדשות באופן מחושב, על פי סדרי עדיפויות אחידים שיקבעו ברמה הלאומית. איגום המשאבים יעשה בין משרדים שונים, בתוך משרדים, בין משרדים לרשויות ולארגונים וולונטריים ובין כל אלה לבין קרנות פנימיות וחיצוניות. שיתוף פעולה בין שירותים - התערבות יעילה מותנת בשיתוף פעולה יומיומי ומתמשך בין השירותים השונים שעוסקים בתופעה: שירותי הרווחה, משטרת ישראל, בתי המשפט, מסגרות חינוך, מסגרות בריאות, גופים וארגונים וולונטריים ועוד. חשוב להגדיר את חלוקת התפקידים בין הגורמים המתערבים השונים, לפתח נוהלי שיתוף פעולה, הפנייה, העברת מידע וקשר בין השירותים, להגדיר מי "מנהל" את המקרה, מי אחראי למה?, לקבוע קריטריונים להתאמת המקרים השונים לשירותים השונים. שיתוף הפעולה צריך לכלול גם אינטראקציה מתמדת והידברות בין משרדי ממשלה לבין גופים לא ממשלתיים שמתמודדים עם התופעה. חינוך למניעה - ההתערבות היעילה והמשתלמת ביותר היא מניעת מצבי האלימות ע"י חינוך, הסברה, שינוי עמדות והדגמה בשלבים מוקדמים ככל שניתן של התפתחות הפרט. למערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית תפקיד מרכזי בהקניית ערכים ומיומנויות דוחי אלימות ושימוש בכוח. חשיבות האיתור המוקדם - ככל שהגורמים המתערבים יקדימו לאתר את המשפחות בהן יש אלימות או את המצבים המשפחתיים בהם יש פוטנציאל להתפתחות של אלימות, יהיה קל יותר ואפקטיבי יותר לבצע התערבויות, ולמנוע את הסלמת המצב עד לנקודות שאין מהן דרך חזרה, הן ברמת ההגנה על קורבנות והן ברמת שיקום המשפחה. הערכת מסוכנות - הנה מיומנות טיפולית שכל איש מקצוע העוסק בתופעה חייב לרכוש בטרם הוא פוגש בקורבנות אלימות במשפחה. ההגנה על הקורבן תעמוד בראש סדר העדיפויות של איש המקצוע המתערב ולשם כך יעמדו לרשותו מבחר של כלים אלטרנטיביים. אי לגיטימציה - אלימות איננה לגיטימית בשום מצב. איש המקצוע המתערב יביע עמדה חד משמעית זו הן כלפי התוקף והן כלפי הקורבן וזו תהא נקודת הפתיחה של יצירת הקשר הטיפולי. המטפל באלימות במשפחה בניגוד לתחומים אחרים איננו נייטרלי. הוא מהווה נציג ממסד ששולל התנהגות זו חוקית ומוסרית. מיידיות - מתן העזרה במצבי אלימות במשפחה יעשה באופן מיידי הן על מנת לענות למצבי חירום והן על מנת להושיט יד לעזרה בנקודות מפנה שמביאות את הקורבן לפנות ולבקש עזרה. לשם כך יערכו כל השירותים למתן עזרה בשעת הפנייה ללא עיכוב, ללא יצירת רשימות המתנה וללא לקיחת סיכונים באשר לדרגת הסיכון בה מצוי הקורבן לפני שעבר אבחון יסודי. מצב זה מחייב הערכות של 24 שעות ביממה בחלק מן המסגרות וקשר הדוק בין המסגרות התורניות לאחרות. זמינות - על הגורמים המטפלים להיות זמינים ונגישים לאוכלוסייה זמן רב ככל שניתן. מצב זה מחייב רמה גבוהה ביותר של מחויבות ומסירות מאנשי המקצוע המטפלים. אנשי המקצוע צריכים לקחת בחשבון שיצטרכו לעבוד בשעות לא רגילות, במצבים בלתי שגרתיים, תוך סיכון לעצמם לעתים וללא גבולות מקצועיים ברורים. דרישות אלו מחייבות בחירה קפדנית של המתערבים, הכשרה אינטנסיבית שלהם ותגמולם בהתאם. אחריות התוקף - התוקף הוא האחראי היחידי להפסקת האלימות. הקורבן בשום מצב איננו אחראי לאלימות ומסרים אלו יועברו לשניהם עם תחילת ההתערבות. יחד עם זאת אחראי הקורבן להגנה על עצמו ועליו לסייע בבניית תוכנית ההגנה המתאימה ביותר עבורו. גיוס התוקף (טיפול כפוי) - התוקף על פי רוב מתנגד להגיע לטיפול, מכחיש את האלימות ומאשים את הקורבן בבעיות המשפחה. הוא יגיע לטיפול בד"כ בגלל סנקציה פורמלית או בלתי פורמלית. יחד עם זאת גיוסו לתהליך הטיפולי הנו פעמים רבות המפתח לשיקום המשפחה מה גם שידוע כי למעלה מ - 70% מהנשים המוכות נשארות עם בני זוגן ואינן ממהרות להתגרש. יש לעשות כל מאמץ לגייס את הגבר לטיפול ולסייע לאישה ליצור את הסנקציה שתביא אותו לטיפול
|
| < קודם | הבא > |
|---|
אנשים אמרו...
| אל תדברו איתי על ביהמ"ש למשפחה, אין בזה דבר מלבד רוח עמורה, מעשי סדום ומכות שוט. |
ברוכים הבאים!
| ראשי |
| חדשות |
| כל המודעות |
| על התנועה |
| הפרצוף שלנו |
| סאטירה |
| מקצוענים מומלצים |
נושאי האתר
חברים בתנועה
| "אני מרגיש כמו תורם זרע, לא אבא" |
|
התלונות הכוזבות על אלימות, ההוצאה לפועל, הכלא בגלל איחור בתשלום מזונות, ויותר מכל - הניתוק מהילד בחסות החוק. עשרות גברים פרודים וגרושים שרוצים לקחת חלק פעיל בגידול ילדיהם הגיעו אמש לכנס מיוחד במינו של מטה המאבק למען האב הגרוש. |
|
| המשך קריאה... |
| אבי הילדים שעברו התעללות: "מכה על חטא" |
 יומיים לאחר שנחשפה ההזנחה וההתעללות בשני ילדים מהצפון - מסביר אביהם בראיון את הצד שלו בפרשה, מזים את השמועות שהופצו נגדו ומתחרט על שהשאיר את הילדים בחזקת גרושתו: "אף פעם לא סמכתי עליה. הילדים צריכים לגדול איתי". |
|
| המשך קריאה... |
| בדמעות שליש,תנין וקרוקודיל |
|
נפלה עטרת ראשינו בצער רב וביגון קודר אנו מודיעים על עזיבתה מאוחר מידי, של סנ"צ נורית זיו את תפקידה כרמ"ד נפגעי עבירות באגף לחקירות ומודיעין מחליפתה בתפקיד כנראה סנ"צ אורנה נחמני תיאלץ להיכנס לנעליה הגדולות ולמכנסי העור ההדוקים. מורשתה והפרמננט ילוו אותנו לאורך שנים. תהי מורשתה צרורה בצרור מפתחות. |
| תקדים: אם תשלם מזונות |
|
תקדים: האם תשלם לילדיה מזונות בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את תביעת הילדים, שמתגוררים בבית אביהם המובטל, וחייב את אימם לשלם להם קיצבה חודשית |
| הלכה הזהות -קחו התעודה !!! |
|
אין רצונם ברווחת הילד, הגבר ואף לא האשה, רצונם הוא אך ורק בטובת רווחת כיסיהם. |
|
| המשך קריאה... |
שימו לב למכתב הבא שמבהיר למעשה את התנהלות המקלטים לנשים מוכות ואת ההסתה הפרועה הנעשית שם, הדברים יאמרו שוב ושוב "תעשיית" הרווחה היא ארגון הפשע הגדול במדינה, ארגון המגלגל 4 מיליארד שקל בשנה.| החתול השמנת ופקידות הסעד |
|
כתבתי כבר שבזמנו ניסתה הפסיכולוגית הפושעת אינגריד כרמי מביה"ח לווינשטיין להאשימני בגילוי עריות עם בתי הקטנה, ובכן דבר זה לא עלה בידה, |
|
| המשך קריאה... |
| כנס באילת: הודעה לעיתונות ודברי השופטת ברנט |
|
קיבלתי כמעת בו זמנית מייל מגיא רווה וניב עמית אשר כל אחד שלחו אליי את התכנים הללו: כל הכבוד! מאת גיא רווה: פשוט מקסים מאת ניב עמית: ושוב גבירותי ורבותי יש לי העונג לבשר לכם על שראיתי את זנבו של החמור של המשיח (או לפחות כמה שערות ממנו...
|
| נתונים סטטיסטים מביהמ"ש לעינייני משפחה |
|
בפסק דינו הביא בית המשפט נתונים סטטיסטים מתוך אתר אינטרנט לגבי הנזקים הנגרמים לילדים שגדלו ללא אב: 90% מההומלסים וילדים שברחו מבתיהם גדלו ללא אב, 63% מהתאבדויות של צעירים הם ילדים שגדלו ללא אב, וכן- 85% מהצעירים היושבים בכלא, 71% מהנפלטים מבתי ספר על יסודיים ו-85% מהילדים הסובלים מהתנהגות בלתי תקינה - כולם באים מבתים חסרי אב. |
|
| המשך קריאה... |
| שתי כתבות מקוממות על רצח ילדים |
|
כתבה אחת על אם רוצחת, ואחת על רצח בשיתוף פעולה אם ואב. אין מילים, תתבישו לכם, רצח, הוא רצח, הוא רצח! ולחשוב שהמערכת הזאת אמורה לחרוץ את גורל ילדינו.
|
זוהי מערכת "הצדק" הישראלית בפעולה.| ניהולראשיחירוםהתנועהפורוםערכת לוחםביהמ"ש וביה"דשטחמשטרהעדויותספסל נאשמיםתקשורתמחקריםכתובותמפהתמיכהחיפושתנאי שימוש |
האתר נבנה ומופעל ע''י 
© 2009 התנועה למען עתיד ילדינו | אתר גרושים ופרודים
© 2009 התנועה למען עתיד ילדינו | אתר גרושים ופרודים