מודעות התנועה
|
חשוב מאוד כל מי שהגיש תלונה כנגד השופטת טובה סיון מתבקש בדחיפות ליצור קשר עם אדם בשם הרמן שמתעתד באופן רציני ביותר לתבוע אותה על מעשיה כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה
|
קצין בילוש ימ"ר מרכז| איסטרגיה בחקירה על תלונות שווא |
|
|
|
| המשך קריאה... |
להיטי האתר
- הפרוטוקולים של Zקנות Zיון
- היום זה הוא, מחר זה יכול להיות אתה!
- אלימות וגבריות: שטיפת המוח הגדולה
- מאמרים בנושא מסוגלות הורית
- דוגמא לבקשה לביהמ"ש לפסילת שופט, המשך.
- השופטת רבקה מקייס
- כמה פעמים ספרת עד 10 ושום דבר לא קרה...?
- השופט יעקב כהן
- דחיית צו הגנה של הרחקת הבעל ע"י אישתו
- רצחה וגם ירשה
- יקירתי פקידת הסעד נילי זיו "מלאך או שטן"
| הלוחמה בטרור |
|
|
|
| המשך קריאה... |
למיכאל, הפנתר הוורוד שמגלה עבריינים "ורודים", ושרוטים. | ילדים שקופים |
|
בכדיי להצהיר על אי ידיעה או העדר דיווח מן הראוי שיהיה קודם מערך דיווח מסודר וממוחשב ותאום בין לשכות הרווחה השונות בתוך ישראל. היום טיפול בפניה לרווחה תלוי ביוזמה מקומית של עובדת סוציאלית וילדים במצוקה נעלמים מהתודעה עקב מעבר דירה של הוריהם. יש להתיחס לטענת חוסר הידיעה כתקלה בדרכי העבודה בלשכות לשירותים חברתיים.
|
|
| המשך קריאה... |
תמוהים דבריה של פקידת הסעד הראשית לחוק נוער, חנה סלוצקי, בישיבת וועדת הפנים של הכנסת, אשר טענה כי משרד הרווחה לא קיבל התרעה מוקדמת על אותה רוזי אומללה שהועלמה ע"י משפחתה ואף אחד בכלל לא ידע.| הזמנה ממח' הרווחה בת ים להצבת דוכן |
|
אתמול קיבלתי מכתב הזמנה מעו"ס ממח' הרווחה בת ים ובה נכתב:
"שלום.
אנחנו נהיה שם עם הפליירים וחומר הסברתי. אני מזמין את כל מי שמעוניין להצטרף אלינו בפעילות זו ליצור איתי קשר על מנת לתאם את קו שלנו. צרו קשר בדואר האתר |
| הפרוטוקולים של Zקנות Zיון | הדפס | שלח |
| נכתב על ידי משה אברג'יל | |
| רביעי, 07 נובמבר 2007 | |
|
עמוד 3 מ 9 1.5 מטרות התגובה החברתית הגנה על קורבנות - הגנה על קורבנות הנה המטרה הראשונה שכן מדובר על סוגיות של חיים ומוות. לצורך הגנה על קורבנות יש לבצע הערכת מסוכנות ולפעול ע"פ תוצאות ההערכה. במצבי סיכון יש להפריד בין התוקף והקורבן באופן זמני באמצעות צו הגנה או במצבים הקיצוניים באמצעות מקלט לנשים מוכות או הסתרה אחרת. לכל קורבן של אלימות במשפחה יש לבנות תוכנית הגנה מפורטת ואישית בשלב הראשון של ההתערבות. רק לאחר שהקורבן מוגן אפשר לעבור לסוגיות אחרות בטיפול בו. טיפול ושיקום בקורבן, בתוקף ובמשפחה - ניתן לשבור את מעגל האלימות, להפסיק להשתמש באלימות ולהפסיק לספוג אלימות. ניתן לשקם את חיי המשפחה ובחלק מהמקרים לפרק את המשפחה ולבנות חיים חדשים ללא אלימות. ניתן ללמד את בני המשפחה התנהגויות אלטרנטיביות לאלימות במצבי לחץ וקונפליקט, לפתור בעיות אחרת, לתעל כעסים אחרת. ממצאי מחקרים רבים מראים על הצלחות משמעותיות (כ - 80%) של יציאה ממעגל האלימות בעקבות טיפול. קשה מאד לשבור את מעגל האלימות ללא סיוע (פורמלי או בלתי פורמלי). חשוב לציין יחד עם זאת כי לא בכל המקרים ניתן לסייע. ע"פ הספרות כ - 20% מהגברים האלימים אינם ברי טיפול ומקרים אלו צריכים להיות מאובחנים בשלבים מוקדמים תוך הדגשת היבטים של הגנה על הקורבן והענשת והרחקת האלים. ענישה והרתעה של התוקפים - הטיפול איננו תחליף לכך שאדם אלים ייענש על התנהגותו. בכך שיחמירו עם עברייני אלימות במשפחה קיים מסר חברתי מרתיע לכל אלה הסבורים שהתנהגות אלימה בתוך הבית הנה לגיטימית ואיננה עניינם של גופים חיצוניים. חשוב לשלב את הענישה בטיפול (לאלו שברי טיפול) ולפתח רצף של עונשים שיהיו ברי יישום. מניעה וחינוך לכלל האוכלוסייה - ככל שיושקעו משאבים רבים יותר בחינוך לפתרון בעיות, לפתרון קונפליקטים, להתמודדות עם כעסים, לזוגיות שוויונית, לחיי משפחה, לכבוד בין אדם לרעהו תמנע התופעה ויושקעו פחות משאבים בהתמודדות עם תופעות קיימות. מניעה צריכה להיעשות במסגרות חינוכיות בשלבים מוקדמים ומאוחרים, דרך פרסום והסברה, דרך הרתעה, דרך חינוך ומתן כלים להורות טובה, דרך חינוך מבוגרים, דרך הגברת המודעות לחומרת התופעה, מאפייניה ותוצאותיה, דרך חיזוק של אוכלוסיות מיעוט חלשות (נשים, ילדים, מיעוטים, חריגים), דרך שינוי עמדות של אנשי מקצוע העוסקים בתופעה ובדרכים רבות אחרות. 1.6 תאור התגובה החברתית לתופעה: התפתחות ומצב קיים מבוא תופעת האלימות נגד נשים "יצאה מן הארון" בעיקר ביוזמתם של ארגוני הנשים ובשורת פעולות שנעשו ע"י כנסת ישראל וע"י התקשורת. ארגוני הנשים היו אלה שפיתחו את השרות הראשון לנשים מוכות בשנות ה - 70 (מקלטים וקווי חירום) והיו אלה שהעלו את הנושא למודעות קובעי המדיניות ולסדר היום הציבורי. בשנת 1986 מינה היועץ המשפטי לממשלה ועדה בראשותה של עו"ד יהודית קרפ, המשנה ליועמ"ש, עליה הוטל "ללמוד את סוגיית האלימות במשפחה ולהמליץ המלצות בנושא מדיניות החקירה, התביעה והמשפט בתחום זה...". בפועל הרחיבה הועדה את נושאי הבדיקה ועסקה גם בסוגיות של טיפול, בריאות, מחקר ואחרות. ועדה זו היוותה נקודת מפנה דרמטית בכל הקשור לתופעת האלימות במשפחה ולאחר סיום עבודתה קיבלו על עצמם משרדי הממשלה השונים ליישם ולהרחיב את המלצות הועדה. כך קרה שהחל משנת 1990 מוקמה תופעת האלימות במשפחה במקום מרכזי ומועדף בסדר היום של משרדי הממשלה השונים אשר לקחו על עצמם לפתח רצף מורכב של שירותים, מסגרות, חוקים, תקנות, הסדרים והנחיות בתחום המניעה והטיפול בתופעה. בעוד שבשנים הראשונות לטיפול בתופעת האלימות כלפי נשים המיקוד היה במתן עזרה לנשים המוכות, בעיקר בתחומי ההגנה והייעוץ המשפטי ומתוך תפיסה אטיולוגית שמדגישה את ההיבטים הסוציולוגיים - פמיניסטיים להבנת התופעה (מעמד האישה, חוסר שוויון, נחיתות נשים ועוד) בשנים האחרונות השתנתה הגישה לראייה מערכתית רחבה יותר של התופעה, ראייה אקולוגית וקונטקסטואלית. העזרה ניתנת לנשים המוכות, לגברים האלימים, לילדים העדים לאלימות מתוך ראייה מערכתית רחבה תוך שילוב היבטים של הגנה, טיפול וענישה. הגישה המרכזית להסבר הסיבתיות בשנים הראשונות לחקר וטיפול בתופעה היתה הגישה הפסיכו-פתולוגית (ע"פ המודל הרפואי) שהתייחסה למשפחה שיש בה אלימות כאל משפחה שחלק מחבריה סובלים מבעיות נפשיות והדרך להתמודד עם התופעה הנה דרך טיפול נפשי באותן בעיות. בשנים האחרונות גישה זו השתנתה בשני מובנים: ניתן דגש רב יותר למשתנים הסוציולוגיים להבנת התופעה ופחות למשתנים הפסיכולוגיים ובמקביל התוקף נתפס כאדם שאחראי למעשיו ושיכול לתת את הדין עליהם ולא כאדם סוטה/חולה שזקוק לטיפול נפשי. כבסיס לעבודתה ניסתה הועדה לבחון היבטים שונים של התגובה החברתית כפי שהתפתחו בשנים האחרונות ואשר משקפים את מדיניות הטיפול וההתמודדות עם התופעה נכון להיום. ההיבט המשפטי חוק ראשון במעלה בחשיבותו בתחום מניעת אלימות בקרב המשפחה במדינתנו, הוא החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א - 1991, המבוסס בעיקרו על המלצותיה של הועדה הבין - משרדית "בנושא מדיניות חקירה, תביעות, ומשפט בעבירות אלימות במשפחה" בראשותה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה גב' יהודית קרפ. החוק, בנוסחו המקורי, הסמיך את בית המשפט לתת צו להגנתו של מפני בן משפחתו שנהג בו באלימות או בצע בו עבירת מין בסמוך להגשת הבקשה למתן הצו, או מפני בן משפחה, שהתנהגותו באותה עת, נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מסכנו מבחינה גופנית או עלול לבצע בו עבירת מין. צו כאמור, המכונה בחוק "צו הגנה", עשוי לכלול אחד או יותר מן האיסורים שלהלן: להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה (להלן בדו"ח זה - צו הרחקה), להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום, לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, לשאת או להחזיק נשק ולהפקיד ערובה לקיום הצו ולהתנהגות טובה. כן עשוי צו כאמור לכלול כל הוראה אחרת, הדרושה לדעת בית המשפט להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה. בחוק נקבעה חובת מתן הודעה מטעם בית המשפט לפקיד הרישוי כהגדרתו בחוק כלי יריה, התש"ט - 1949, באשר למתן צו הגנה האוסר על אדם לשאת או להחזיק נשק, ואם היה האדם איש רשות בטחון כהגדרתה בחוק, נקבעה חובת הודעה כאמור אף לרשות הבטחון הנוגעת לענין. "בן משפחה" הוגדר על פי החוק המקורי בהגדרה רחבה, שכללה בן זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה או בן זוג של הורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית, מי שאחראי על קטין או על חסר ישע המתגורר עמו וקטין או חסר ישע כאמור. צו הגנה יכול שינתן במעמד צד אחד, ואם ניתן כך, מתקיים דיון במעמד שני הצדדים בתוך שבעה ימים מיום נתינתו. בית המשפט הוסמך לצוות, לפי שיקול דעתו, על פקיד סעד להכין תסקיר בכתב בכל דבר הקשור למתן צו ההגנה. תוקפו של הצו אינו עולה על שלשה חודשים, ובית המשפט רשאי להאריך את תוקפו מפעם לפעם. על פי החוק המקורי הארכת הצו הוגבלה לתקופה מרבית מצטברת של ששה חודשים. על פי החוק המקורי, הוסמך בית המשפט לתת צו הגנה לבקשת בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, או פקיד סעד שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך - 1960. בחוק האמור הוסמך שוטר לעצור מי שהוגשה נגדו תלונה בדבר הפרת צו הגנה, ונקבע כי מפר צו כאמור לא יוכל להתגונן בטענה שבני משפחתו לא עמדו על קיומו או על הפעלת הוראות בשל הפרתו. במקרים בהם דוחה בית המשפט בקשה לתן צו הגנה וקובע כי הבקשה היא קנטרנית, מוסמך הוא להטיל על מבקש צו ההגנה הוצאות לטובת המדינה ולצד שנפגע ופיצויים לנפגע. עוד נקבע בחוק, כי הליך על פיו לא תשמע טענה לפיה בית משפט מנוע מלתת סעד מחמת שהוא מתנהל בהליך אחר או מחמת שבן משפחה התנה על זכותו על פיו או מכל סיבה אחרת. כן נקבע כי הוראות פקודת הראיות באשר להעדר כשרותם של בני זוג להעיד זה לחובת זה והורה וילד להעיד האחד לחובת משנהו. החוק למניעת אלימות במשפחה תוקן ארבע פעמים מאז חקיקתו, ולהלן יפורטו תמציתם של התיקונים האמורים: תיקון ראשון לחוק נעשה במסגרת חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה - 1995: על פי התיקון, הוסמכו בתי משפט לענייני משפחה לפעול על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, במקביל לבתי משפט השלום, וזאת במקום בתי המשפט המחוזיים, שהוסמכו לפעול על פיו, במקביל לבתי משפט השלום, על פי החוק המקורי. תיקון מס' 2 לחוק למניעת אלימות במשפחה התקבל בשנת 1996, והיה תוצר של אלה: הצעות חוק פרטיות מטעם מספר חברי כנסת, המלצות של וועדה בין - משרדית שהוקמה בידי שרת העבודה והרווחה לשעבר, גב' אורה נמיר, ואשר בראשה כהן מר שלמה מדינה ממשרד העבודה והרווחה, ודיונים של ועדת משנה של וועדת החוקה, חוק ומשפט שכיו"ר שמש לה ח"כ דאז, יצחק לוי. תיקון מס' 2 התייחס למספר נושאים: (1) תחולת החוק - נעשתה הרחבה של הגדרת "בן משפחה" על פי החוק, כך שיכלול "הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה" דהיינו חותן או חותנת. התיקון נדרש בעקבות מקרים של אלימות של חמות כלפי כלתה וכד' כשהחמות מתגוררת עם הכלה תחת קורת גג אחד. במצב דברים זה, בית המשפט לא היה מוסמך, על פי החוק, עובר לתיקון, לתת לאשה המוכה את הסעדים של חוק למניעת אלימות במשפחה. (2) החזקת נשק בידי בן משפחה - נעשו שלשה תיקונים בנושא זה. ראשית, הובהר כי צו של בית המשפט האוסר על בן המשפחה הפוגע "לשאת או להחזיק נשק" יכול שיכלול גם איסור על החזקת נשק שניתן לו מטעם צבא הגנה לישראל או מטעם רשות אחרת מרשויות המדינה; שנית, נקבע כי כאשר ניתן צו הגנה האוסר החזקת נשק ע"י אדם, תימסר על כך הודעה לצה"ל אם המחויב נמנה על כוחות המילואים של צה"ל ושלישית, נקבעה הוראה לפיה בית משפט שנתן צו הרחקה לאדם, ולא נתן צו האוסר עליו לשאת או להחזיק נשק, חייב לפרש את נימוקיו לאי הכללת האיסור האמור, בהחלטתו. (3) הסמכה של בית המשפט להאריך את תקופת התוקף של ערובה להתנהגות טובה - בית המשפט הוסמך להאריך את התקופה האמורה מעבר לתוקפו של צו ההגנה, לתקופה נוספת של 6 חודשים. תיקון זה נועד לאפשר תקופה ארוכה יותר של הרתעה של בן המשפחה האלים, העשויה גם לשמש גם כקטליזטור לטיפול בו, "בצל" הערובה. (4) הסמכה מפורשת של בית המשפט להורות לאדם שבימ"ש חייב אותו בצו הגנה, לתת התחייבות לכך שיקבל טיפול - וזאת לגבי טיפול מידי גורם שיקבע בימ"ש, ורק אם בימ"ש נוכח על סמך תסקיר של פקיד סעד כי המחויב מתאים לטיפול, מסכים לטיפול ומבין את תנאי הטיפול וכי קיימת מסגרת לטיפול בו. עוד נקבע, כי בית משפט הנותן צו כאמור, ייתן הוראות לעניין מתן דו"ח לבית המשפט על התקדמות הטיפול. הצורך בתיקון זה נבע מספיקות פרשניים שהתעוררו, לעניין סמכותו של בימ"ש להורות על מתן טיפול במסגרת צו הגנה, והשאיפה לעודד את בתי המשפט להורות גם על טיפול בבן המשפחה האלים, ולא רק על הרחקתו והגבלתו לשם הגנה על קורבנותיו. (5) תובע משטרתי הוסמך לבקש צו להגנתו של בן משפחה כהגדרתו בחוק, סמכות שנועדה לבני משפחה הנזקקים לגיבוי המשטרה על מנת לבקש לעצמם סעד על פי החוק. תיקון מס' 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה, משנת 1997, הוא תוצר של הצעת חוק ממשלתית ביוזמת משרדי המשפטים והרווחה והועדה הבין-משרדית בראשות מר שלמה מדינה שנזכרה לעיל. בתיקון נכללו הנושאים הבאים: (1) הורחבו העילות למתן צו הגנה על פי החוק כך שתכלולנה התעללות נפשית מתמשכת בבן משפחה או התנהגות שאינה מאפשרת לבן המשפחה ניהול סביר ותקין של חייו, והוספת עילה נוספת של "כליאת שווא" של בן המשפחה בסמוך לבקשת הצו. נקבע כי צו הגנה שיסודו בהתעללות נפשית, ינתן רק במעמד שני הצדדים, וזאת מתוך השקפה כי הסכנה לבן המשפחה הנתון להתעללות נפשית, פחות מיידית מזו הנשקפת לבן משפחה הנתון לאלימות פיזית או לכליאת שוא, הקרובה במהותה לאלימות פיזית, וכי מוטב במקרים כגון דא כי בית המשפט יתרשם מדברי שני הצדדים בטרם יתן צו להגנתו של אדם. חשיבות מיוחדת נודעת להרחבת תחום העילות למתן צו הגנה באופן שיכלול התעללות נפשית, במקרים קיצוניים, בהם נדרשת הגנה על נשים הנמצאות בסכנה של אובדן שפיות דעתן או אף בסכנה של איבוד עצמן לדעת, כתוצאה מהתעללות נפשית מתמשכת מידי בני זוגן. (2) בית המשפט הוסמך להאריך את תקופת תוקפה של ערובה להתנהגות טובה לתקופה של שנה מיום שפג צו ההגנה, מנימוקים מיוחדים שירשמו. תיקון זה נועד לאפשר טיפול בצל הערובה לתקופה ממושכת. (3) בית המשפט הוסמך לתת צווים והוראות בדבר סדרי ראייה של ילדים, שבין הוריהם שוררת אלימות. נושא זה לא זכה עד אותו תיקון להתייחסות בחוק למניעת אלימות במשפחה, ולפיכך הרחקה של בן זוג אלים על פי אותו חוק, ניתקה אותו מילדיו ולעתים קרובות שלא לצורך, ובאופן שפגע בזכותו של הילד לשמור על קשר עם ההורה המורחק. נקבע כי בית המשפט לא ייתן צו בעניין סדרי ראייה כאמור, אלא לאחר שנוכח כי לא יהיה בכך כדי לפגוע בקטין. סמכות מקבילה ניתנה לבית המשפט באותו תיקון, גם אגב צו שניתן להגנה על הקטין עצמו, ואולם זו הוגבלה למקרים בהם נוכח בית המשפט, על סמך תסקיר פקיד סעד, כי שמירת הקשר בין הקטין להורה שפגע בו, עולה בקנה אחד עם טובת הקטין. (4) נקבעה חובת הודעה בידי בית המשפט לפקיד סעד כמשמעותו בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך - 1960, בכל מקרה בו ניתן צו להגנתו של קטין, על פי החוק למניעת אלימות במשפחה. מטרתה של הודעה זו, לאפשר לפקיד סעד לשקול הפעלת סמכויותיו לגבי הילד כקטין הנזקק לטיפול ולהשגחה. (5) בית המשפט הוסמך להאריך את תקופת תוקפו של צו הגנה לפי החוק, לתקופה כוללת של שנה אחת, במקום תקופה קצרה יותר, של 6 חודשים, שהוסמך להאריכו על פי החוק המקורי. תיקון זה נועד לאפשר רצף של הגנה על בן המשפחה הנפגע לתקופה של שנה וכן לאפשר טיפול בבן המשפחה הפוגע, במהלך תקופה זו, בצלו של צו ההגנה. תיקון מס' 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה כלל מספר תיקונים עקיפים, לחוקים אחרים : חוק כלי היריה, התש"ט - 1949 תוקן (תיקון מס' 11) בהסמכת בית משפט, המרשיע אדם בביצוע עבירת אלימות, להורות לפקיד הרישוי לבטל למורשע רשיון לכלי ירייה ולא לתת לו רשיון במשך תקופה שבית המשפט יקבע וכן להורות למורשע להפקיד למשמרת בתחנת המשטרה כלי יריה המוחזק על ידו. בימ"ש נדרש לנמק, מדוע לא נתן צו כאמור, בכל מקרה שבו הרשיע אדם בעבירה של אלימות בבן משפחה וצו כאמור נתבקש בידי התובע. במקרה של מתן צו להפקדת כלי יריה בידי מורשע כאמור, חויבה המשטרה, על פי אותו תיקון, לוודא שכלי ירייה אכן הופקד בפועל בהתאם להוראות אותו חוק. פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971 תוקנה (תיקון מס' 13), באופן שהכשיר עדותה של אשה נגד בעלה ועדותו שלו נגדה, כמו גם עדותם של ילד והורה זה לחובת זה, לעניין עבירה של הפרת צו שיפוטי שענינו הגנת בן הזוג, הילד או ההורה מפני מפר הצו. חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 תוקן (תיקון מס' 23), כך שהסמיך דן יחיד בבית משפט מחוזי לדון בערעורים על פסקי דין והחלטות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה. תיקון זה נועד למנוע עיכוב בשמיעת הערעור, הנובע מן הצורך שהתקיים עובר לתיקון החוק, בקביעת התיק להרכב של 3 שופטים. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 תוקן (תיקון מס' 2), בהסמכת בית המשפט ובהסמכת שוטר להתנות שחרורו בערובה של חשוד בעבירת אלימות בכלל, ועבירת אלימות כלפי בן משפחה בפרט, בהפקדת נשק שברשות החשוד בתחנת המשטרה. החלטה שלא להתנות שחרורו בערובה של חשוד בעבירת אלימות בבן משפחתו בהפקדת כלי נשק שברשותו בתחנת המשטרה, חויבה בהנמקה מיוחדת. תיקון מס' 4 לחוק למניעת אלימות במשפחה, משנת 1998, הרחיב את תחולת הוראותיו לבתי דין דתיים: בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין של עדה נוצרית ובית דין דתי דרוזי. התיקון, שנעשה ביוזמת חברת הכנסת יעל דיין, יכנס לתוקפו בינואר 1999. מספר תיקוני חקיקה, שנעשו בשנים האחרונות בחוק העונשין, התשל"ז - 1977 , כללו הוראות הנוגעות אף הן, לתחום ההתמודדות החברתית עם תופעת האלימות במשפחה: (1) תיקון מס' 26 משנת 1989 - תיקון זה עסק בפגיעה בקטינים ובחסרי ישע בידי האחראים עליהם, כהגדרתם באותו תיקון, שכללה בין היתר את הוריהם של הקטינים וחסרי הישע. במסגרת התיקון נקבעו עבירות שעניינן גרם חבלה, חבלה חמורה, והתעללות גופנית, נפשית ומינית בקטינים ובחסרי ישע בידי האחראים עליהם. לעבירות האמורות נקבעו עונשים מרביים חמורים, של שבע ותשע שנות מאסר. כן נקבעו באותו תיקון חובות דיווח לפקיד סעד או למשטרה, החלות על אדם שיש לו יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה של אלימות, נטישה, הזנחה, התעללות או עבירת מין בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו ועל שורת בעלי מקצועות ותפקידים שפורטו באותו תיקון, שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם, היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה כאמור. להפרת חובות הדיווח האמורות נקבעו עונשים מרביים של שלשה וששה חודשי מאסר. עוד נקבעו באותו תיקון, הוראות בדבר פטור מחובת דיווח לקטין, חובת היוועצות של המשטרה בפקיד סעד בטרם תפעל - משהגיע אליה מידע בדבר פגיעה בקטין או חסר ישע בידי האחראי עליו, חובה החלה על פקיד סעד שקיבל דיווח בעניין פגיעה בקטין או חסר ישע להעביר את הדיווח למשטרה בצירוף המלצותיו, והוראות בדבר סמכות לועדות שיקים שר המשפטים, לאשר לפקיד סעד שלא לדווח למשטרה כאמור, במקרים מסוימים. התיקון נועד לסייע לאיתור וגילוי של קטינים וחסרי ישע שהם קורבנות לאלימות פיזית, מינית ונפשית וכן קטינים וחסרי ישע שהם קורבנות לנטישה או להזנחה, בידי האחראים עליהם, לשם נקיטת פעולות להגנתם של הקטינים וחסרי הישע, ולשם הענשת מבצעי עבירות אלה בחומרה. (2) תיקון מס' 30 משנת 1990 - במסגרת התיקון, שהתייחס לעבירות מין שונות, הוחמרו העונשים המרביים למבצעי עבירות מין בקטינים שהם בני משפחתם, כהגדרתם באותו תיקון. תיקון זה בא לבטא את שאט הנפש החברתית מבצוע עבירות מין בקטינים בידי בני משפחתם, ולהרתיע מפני בצוע עבירות כאמור. (3) תיקון מס' 44 משנת 1995 - במסגרת תיקון זה, הוסמך בית המשפט להטיל עונש קל ממאסר עולם על מי שעבר עבירת רצח בנסיבות מקלות מסוימות, ובין היתר, רצח שבוצע "כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו". סעיף זה מאפשר להקל בדינו של מי אשר עקב התעללות ממושכת בידי בן משפחתו, נקלע למצוקה נפשית קשה שהביאה אותו לידי בצוע עבירת רצח, וזאת מבלי לגרוע מאחריותו לבצוע עבירת הרצח. (4) תיקון מס' 47 משנת 1996 - על פי תיקון זה, הוארכה תקופת ההתיישנות של עבירת מין שבוצעה בקטין בידי בן משפחתו, כהגדרתו לעניין אותו תיקון, בדרך של קביעת תחילת מנינה, מיום שהקטין הגיע לבגרות. כלל זה המהווה חריג להוראות הכלליות בדבר התיישנות עברות, נועד לאפשר למי אשר סבל(ה) בילדות(ה) מהתעללות מינית בידי הורה או קרוב משפחה אחר, להתלונן על בצוע העבירה בעת שהגיע(ה) לבגרות נפשית ועצמאות, המאפשרת איסוף כוחות נפש מספיקים לעמוד בכך. להעמדת המתעלל לדין ישנה חשיבות לא רק לשם עשיית צדק ולהרתעה, אלא גם בראש ובראשונה לשם שיקום נפשי של הנפגע(ת). לשם הבטחת שיקול דעת זהיר בהעמדה לדין של אדם, לאחר שחלפו שנים רבות מיום בצוע העבירה בה נחשד, נקבע באותו תיקון, כי במקרים בהם חלפו עשר שנים מיום בצוע העבירה, לא יוגש כתב אישום בשלה, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה. (5) תיקון מס' 49 משנת 1996 - התיקון נעשה במקביל לתיקון מס' 2 לחוק למניעת אלימות במשפחה, ומסגרתו נכללו שני אלה: (א) הוכפלו העונשים המרביים לתוקף את בן משפחתו, כהגדרתו באותו תיקון, (העונש המרבי בשל עבירת "תקיפה סתם" הוחמר משנתיים מאסר ל 4 שנים, ובשל עבירות "תקיפה הגורמת חבלה ממשית" ו"פציעה" הוחמרו העונשים המרביים מ - 3 שנות מאסר ל- 6 שנים). הטעם לתיקון האמור היה כפול: ראשית, לבטא את החומרה היתרה שבפגיעה באדם שהוא בן משפחתו של התוקף, שיש בה בדרך כלל ניצול המגורים המשותפים, הקשר הנפשי והתלות - הקיימים ברגיל בין בני משפחה - לשם אלימות, ושנית, להתמודד עם הסכנה המיוחדת לבני משפחה, הנתונים לאלימות בביתם, באמצעות הרתעתם בענישה מחמירה. (ב) הוספו הוראות מפורשות בדבר סמכות בית משפט שהרשיע אדם בעבירה של אלימות כלפי בן משפחתו, או שקבע שהוא בצע את העבירה ובחר שלא להרשיע, לתת צו להעמידו במבחן, שבמסגרתו יעבור האדם טיפול בקהילה עפ"י תוכנית עליה יורה בית המשפט. סמכות זו הותנתה בהסכמת האדם, הבנת תנאי הטיפול על ידו, והימצאות מסגרת מתאימה לטיפול בו. תיקון זה נועד לתת מענה לבני משפחה אלימים שניתן לטפל בהם, ובכך לסייע להם ולבני המשפחה הנתונים לאלימות מצדם, לנסות ולפתור את בעיית האלימות בקרב המשפחה, לטווח ארוך. הטיפול המשטרתי בתופעה בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת וקבועה בהיערכות המשטרה להתמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג. בסוף שנות ה70-, לאחר בדיקת הנושא הוחלט על מדיניות שעיקרה שלום בית. רק מקרים חמורים טופלו תוך מיצוי סמכויות המשטרה. נקבע כי יוקצה סמל יישוב סכסוכים שתפקידו לטפל בעבירות אלה ובעבירות "דומות" אחרות כגון סכסוכי שכנים וכיו"ב. במשך השנים נמתחה ביקורת ציבורית רמה ביותר כלפי המטרה, מדיניותה וטיפולה בתחום זה. בשנת 1990, לאחר קבלת המלצות דו"ח "ועדת קרפ" גובשה מדיניות שונה במשטרה. עיקרי המדיניות הם נסיגה ממדיניות שלום בית בתחום זה, החלטה על טיפול תקיף בעבירות אלימות בין בני זוג בשל החומרה הנובעת בנסיבות בהם מתבצעת העבירה בין כתלי הבית, נקבע כי הטיפול המשטרתי יהיה תוך התחשבות בצרכי הקורבן. כמו כן נקבע כי הטיפול המשטרתי יהווה זרז להפניה לגורמי רווחה. ביקורת ציבורית ודו"חות ביקורת נוספים (כגון דו"ח מבקר המשטרה, דו"ח מבקרת המדינה) וכן מחקרים שהתבצעו בתחום זה העלו כי קיים פער ניכר בין המדיניות לבין יישומה ביחידות המשטרה. עוד עלה כי קיים פער ניכר בין יחידות המשטרה השונות בביצוע מדיניות ובטיפול בעבירות אלה. אם כי חשוב לציין כי חלה התקדמות ושיפור בטיפול המשטרה גם במהלך שנים אלה. בשנת 1995 נערכה המשטרה לאיסוף נתונים בהתייחס לתלונות בגין עבירות אלימות בין בני זוג. בשנת 1996 הוקם מדור נפגעי עבירות במחלקת החקירות והתביעות במטה הארצי. מדור זה מטרתו קידום ההתייחסות לנפגעי עבירות במהלך הטיפול המשטרתי תוך דגש ניכר לתחום עבירות האלימות בין בני זוג. במהלך השנים התקיימו השתלמויות מקצועיות לחוקרים, ללא הקצאת חוקרים ייחודיים לתחום זה. ראוי לציין כי במהלך השנים התפתחו דפוסי עבודה ושיתוף פעולה בין תחנות משטרה לבין גורמים מטפלים בקהילה ברשויות מקומיות שונות. דפוסים אלה תאמו ככלל את מדיניות המשטרה וגורמי הרווחה. עוד ראוי לציין כי בשנים האחרונות נתקבלו חוקים רבים בתחום זה וחלה עלייה רבה ביותר במעורבות החברתית הכוללת בכל הקשור לתחום עבירות זה. בשנת 1998 עודכנה מדיניות המשטרה לגבי הטיפול המשטרתי בעבירות אלימות בין בני זוג. בהנחיית המשטרה מודגשת חשיבות התגובה המשטרתית המהירה והמקצועית תוך מיצוי סמכויות המשטרה. מודגשת חשיבות הערכת המסוכנות ומניעתה בכל שלבי הטיפול המשטרתי, כן, מותווים קוים למאפייני הקשר בין המשטרה לבין גורמים מטפלים בקהילה בתחום זה. קווים אלה תואמו עם משרד העבודה והרווחה. בשנת 1998 החלט כי על מנת לקדם משמעותית את הטיפול בתחום זה יש להקצות מערך חקירות ייחודי בכל תחנות המשטרה. נקבע כי בכל תחנת משטרה יהיו לפחות שני חוקרים שהוסמכו לחקירת עבירות אלימות בין בני זוג. בחלק מן התחנות חוליית הטיפול המשטרתי בעבירות אלימות בין בני זוג תמנה חוקרים רבים יותר בהתאם לגודל התחנה. עוד החלט כי יוקצו חוקרות ייחודיות למגזר הערבי. סה"כ הוכשרו 170 חוקרים מכל תחנות המשטרה. לקראת הקמת מערך החקירות הייחודי הוכשרו כל החוקרים במסגרת השתלמויות מקצועיות. בשנת 1997 הוגשו 20,057 תלונות על אלימות בין בני זוג למשטרה. מתוכם, 55.5% על תקיפה וחבלה, 0.8% על אונס ומעשה מגונה, 4.3% על גרימת נזק לרכוש בזדון, 24.9% על איומים, 10.9% על הפרת הוראה חוקית ו - 3.6% על עבירות אחרות. שירותי הטיפול בעיית האלימות נגד נשים מוקמה ב - 10 השנים האחרונות במקום מרכזי ומועדף בסדר היום של משרד העבודה והרווחה. המשרד לקח על עצמו לפתח רצף עשיר של מסגרות התערבות תוך שיתוף פעולה וקשר הדוק עם הרשויות המקומיות ועם ארגונים וולונטריים אשר פעלו במספר היבטים של מתן הסיוע. מאז חקיקת החוק למניעת אלימות במשפחה בשנת 1991 הושקעו משאבים רבים ע"י המשרד בפיתוח שירותים וידע בתחום ההתערבות להפסקה ומניעה של אלימות כלפי נשים. מגוון השירותים מתייחס: (1). להגנה על קורבנות: מקלטים לנשים מוכות, דירות מעבר, דירות קלט, מרכזי סיוע לילדים (2). להתערבויות במצבי חירום: מחלקות לשירותים חברתיים, קווי חירום, מרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית. (3). לטיפול בקורבנות הישירים, העקיפים ובתוקפים: מרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה, מחלקות לשירותים חברתיים. (4). לטיפול כפוי ואכיפת החוק: שרות מבחן לנוער, שרות מבחן למבוגרים, מעון לגברים אלימים, תסקירי פקידי סעד לסדרי דין. רשימת השירותים הניתנים ע"י משרד העבודה והרווחה או בשיתוף המשרד: 1. 22 מרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה - הנותנים שירותים במסגרת טיפול פרטני, זוגי וקבוצתי וקהילתי. (ביניהם 2 למגזרים החרדי - בירושלים ובבני ברק ו2- במגזר הלא יהודי - בטירה ובנצרת). בשנת 1997 נתנו המרכזים טיפולים לכ3000- משפחות (חלק מהמשפחות מקבלות סוגי טיפולים שונים לחברים שונים במשפחה). בנוסף ניתן ייעוץ טלפוני וייעוץ חד פעמי לכ3000- משפחות נוספות. 2. 12 מקלטים לנשים מוכות - ביניהם 1 מקלט חירום, 1 למגזר החרדי ו1- למגזר הערבי. המקלטים נתנו מענה ב1997- ל800- נשים ו1100- ילדים. 3. 30 דירות מעבר (לנשים המסיימות שהייה במקלט לנשים מוכות) - בשנת 1997 קבלו במסגרת זו טיפול 60 נשים ו100- ילדים. 4. 10 דירות קלט (לקליטת נשים וילדיהן לפרק זמן קצר עד חודש) - פרויקט משותף עם המוסד לביטוח לאומי, אמורים לתת טיפול לכ200- נשים בשנה. 5. הוסטל לגברים אלימים ברעננה - שנותן טיפול אינטנסיבי ל"גרעין הקשה" של גברים אלימים המוצאים מביתם עפ"י צו של בית המשפט. נותן טיפול לכ40- גברים בשנה (שהות של כ4- חודשים לכל גבר). 6. קו חירום ארצי לאלימות במשפחה וילדים בסיכון - 1-800-22-0000 - ל5000- פניות בשנה. קו החירום מופעל כחלק מהתוכנית הלאומית. 7. 450 פקידי סעד לסדרי דין ברשויות המקומיות - הגישו בשנת 1997 סה"כ 15,800 תסקירים, מהם כ2500- תסקירים עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה - צווי הגנה. ב1995- הוגשו כ650- תסקירים בתחום אלימות במשפחה, ובשנת 1996 - 1590 תסקירים בתחום זה. כלומר, עליה של 385% בין השנים 1997-1995 צפויה עליה גדולה נוספת במהלך עדכון הנתונים ל1998- והשנים הבאות. 8. 30 מרכזי קשר הורים-ילדים - (לפיקוח על הסדרי ראייה בין ילדים להוריהם במקרי אלימות או כאשר מדובר במשפחות עם קונפליקט גבוה), מתוקצבים החל מ1998- במסגרת התוכנית הלאומית. ב1997- נתנו 23 מרכזי קשר טיפול ופיקוח ל380- משפחות. 9. 7 מרכזי חירום לילדים בסיכון - הנותנים במסגרתם טיפול הן לילדים והן להוריהם במסגרת טיפול הן לילדים והן להוריהם במסגרת אינטרנית ואקסטרנית, נתנו במהלך 1997 טיפול ל 45-55- ילדים ביחידות האינטרניות. עפ"י התוכנית יפתחו במהלך 1998, 1999 2 מרכזי חירום נוספים לילדים (1 לאוכלוסייה חרדית בירושלים ו1- לאוכלוסייה דתית בפרדס חנה). 10. פרסומים ודפי מידע - בשנת 1997 הופקו חוברות מידע על שירותים בתחום האלימות במשפחה. חוברות המידע מופצות במסגרות שונות, לכל דורש וללא תשלום. כן הופק בטאון "אלם משפחתי" לעוסקים ולמטפלים בתחום. 11. 10 קוי חירום מקומיים - נתנו מענה ב1997- ל7000- פניות
|
| < קודם | הבא > |
|---|
אנשים אמרו...
| אצילות אמתית משוחררת מן הפחד |
ברוכים הבאים!
| ראשי |
| חדשות |
| כל המודעות |
| על התנועה |
| הפרצוף שלנו |
| סאטירה |
| מקצוענים מומלצים |