מודעות התנועה
|
אל תדאגי, את לא צריכה להסית יותר, הוא כבר לא כאן, אבל הוא יחכה לך במראה, בכל פעם שתרצי לראות אם את יפה, הוא יהיה שם תמיד בעיניהם של הילדים, הוא יהיה שם ביום נקם ושילם... והחיוך שמנגד, והשלווה המכאנית, והרשעות הזוחלת, עוד ימים בפתח, וכפירים בדרך... נקמתו של ילד קטן, לא מכיר אפילו שטן ! ושנאת אריות את צבועים, עד קץ הימים... |
ספסל הנאשמים
| רותי סיני |
|
דוברת המאפיה מספסרת ב'נתונים' על ילדים אומללים:
ועדה שמינה משרד הרווחה: אבות גרושים אינם מופלים לרעה בקבלת משמורת |
|
| המשך קריאה... |
| קבלת תשובות מגופים ממשלתיים |
|
קיבלתי מספר מיילים וקראתי באתר שכן שפעילים שונים מתלוננים שהם פונים לארגונים ממשלתיים כמו משרד המשפטים, משרד הרווחה (רונית צור), משרד הפנים וכו ולא מקבלים תמיד תשובות. |
|
| המשך קריאה... |
להיטי האתר
- הפרוטוקולים של Zקנות Zיון
- היום זה הוא, מחר זה יכול להיות אתה!
- אלימות וגבריות: שטיפת המוח הגדולה
- מאמרים בנושא מסוגלות הורית
- דוגמא לבקשה לביהמ"ש לפסילת שופט, המשך.
- השופטת רבקה מקייס
- כמה פעמים ספרת עד 10 ושום דבר לא קרה...?
- השופט יעקב כהן
- דחיית צו הגנה של הרחקת הבעל ע"י אישתו
- רצחה וגם ירשה
- יקירתי פקידת הסעד נילי זיו "מלאך או שטן"
| טובת הילד או טובת האם? |
|
כשנשים מפתחות קריירה לא פחות מגברים ואבות מגלים מעורבות שווה בחיי ילדיהם, החוק לפיו משמורת הילדים תמיד תועבר לאם - כבר לא רלוונטי... מאמר רלוונטי של ד"ר מוטי חיימי, ב ynet אנא הכנסו והגיבו! |
| אני מתגעגע... |
 אני מתגעגע...אני מתגעגע לאבא שלי.
אני מתגעגע לחיוך שלו...
אני מתגעגע לצחוק שלו...
אני מתגעגע לחיבוק הדוב שלו... |
|
| המשך קריאה... |
| המאבק שהפך לאבק... (אבק כוכבים) |
|
חלק רוצים להגיע, וחלק יהפוך לסלב... עבור כמה מהאנשים כאן, המאבק הפך לאבק...
|
|
| המשך קריאה... |
מה קורה לאנשים בתהליך הישרדות?| הפרוטוקולים של Zקנות Zיון | הדפס | שלח |
| נכתב על ידי משה אברג'יל | |
| רביעי, 07 נובמבר 2007 | |
|
עמוד 5 מ 9 3.2 ועדת משנה לענייני חקיקה בתחום האלימות במשפחה 1. חברי הוועדה ח"כ יעל דיין - יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה. גב' דליה איש שלום - ממונה על חקיקה פלילית, משרד המשפטים. סנ"צ מלכה סופר - ראש מדור נפגעי עבירות, משטרת ישראל. גב' יעל הרמל - פקידת סעד ראשית לסדרי דין, משרד העבודה והרווחה. גב' אביבה פלאי - מנהלת שרות המבחן למבוגרים, משרד העבודה והרווחה. עו"ד רבקה מקייאס - שדולת הנשים. 2. דרכי עבודת ועדת המשנה ועדת המשנה קיימה ארבע ישיבות בהן נכחו מרבית החברים וכן מוזמנים ממנהל בתי הדין הרבניים, הנהלת בתי המשפט, הביטוח הלאומי, משרד העבודה והרווחה ונציגות ארגוני נשים. נציגים אלו התבקשו לדווח לוועדת המשנה על אופן הטיפול של המוסדות השונים בקורבנות האלימות במשפחה, על מנת לאפשר לוועדה לאתר בעיות שפתרונם יתאפשר רק באמצעות חקיקה. הדיווחים לוועדת המשנה נמסרו בע"פ ע"י המוזמנים. 3. הנושאים אשר נידונו אכיפת חקיקה קיימת: החוק למניעת אלימות במשפחה, חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים). נושאים המצריכים תיקוני חקיקה. נושאים שפתרונם אפשרי בהנחיות או נהלים. בעקבות בדיקת המצב בשטח התגבשה בוועדה העמדה כי בשלב זה לאור התיקונים הרבים שנעשו בחוק בשלוש השנים האחרונות, אין בשלב זה צורך בתיקוני חקיקה רבים, וכי את מרבית הבעיות ניתן לפתור ע"י שיפור האכיפה של חקיקה קיימת או באמצעות תקנות. להלן פירוט הנושאים: I. אכיפת חקיקה קיימת: 1. עמימות המונח "עבירת אלימות" לעניין סמכויות המעצר הקבועות בסעיפים 21 (א) (1) (ג) (5) ו- 23 (א) (5) (ה) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996. הועלה חשש כי המונח "עבירת אלימות" עלול להתפרש בצמצום בכל הנוגע לסמכויות המעצר על פי הסעיפים הנזכרים לשוטר (לפני אישום) ולבית משפט (אחרי אישום), באופן שעבירות כגון: עבירות איומים, שמעשה אלימות פיזית אינו נמנה על היסוד העובדתי שהוא תנאי להתהוותן, לא יתפרשו כעבירות היוצרות חזקת מסוכנות לצורך סמכויות המעצר האמורות. נטייתה של ועדת המשנה הייתה שלא להמליץ על תיקון סעיפי החוק הנזכרים, מתוך הנחה שכל הגדרה חלופית ל"עבירת אלימות", לא תשרת טוב יותר את מטרת המחוקק - היינו מתן ביטוי רחב ככל האפשר לתחום העבירות בין בני משפחה, שראוי שיקיימו את חזקת המסוכנות, וכי מאידך, ייתכן ש"כל המוסיף" בעניין זה "גורע" מכר הפרשנות הנרחב שההגדרה הנוכחית מאפשרת לבתי המשפט. גישה זו של תת הוועדה קיבלה חיזוק בפסיקת בית המשפט העליון (בש"פ 4273/98 גולן נגד מדינת ישראל) מחודש יולי. בית המשפט אישר מעצר עד תום ההליכים נגד אדם שהואשם בעבירות איומים, הטרדה וסחיטה כלפי גרושתו, שלא כללו מעשי אלימות פיזית. בא כוחו של העורר טען שהעבירות האמורות אינן נכללות בגדר העבירות היוצרות חזקת מסוכנות - דהיינו עבירות "אלימות", וטענתו נדחתה. בית המשפט דחה את הערר ובפסקה 7 לפסה"ד קבע: "… בעת האחרונה אנו עדים לתופעה קשה וחמורה של סיכון חיי נשים בידי בעליהן, עד כדי קפידת פתיל חייהן על ידם, על רקע סכסוכים בין בני הזוג. כאשר רעה חולה זו פשתה במקומותינו ונשים פגיעות וחשופות לסכנת חיים מצד בעליהן, שומה על בתי המשפט להרחיק את מקור הסכנה מן האישה, המהווה את מטרת האיומים, על ידי מעצר עד תום ההליכים נגד הנאשם, אם שוכנע בית המשפט במסוכנותו". למרות האמור ועדת המשנה ממליצה לחייב בנושא זה מערך הסברה לשוטרים המקבלים תלונות ולשופטים - על מנת להביא לידיעתם את המשמעות הרחבה של המונח "עבירת אלימות" כמהווה עילה למעצר, וזאת בהתאם לתיקונים האחרונים לחוק למניעת אלימות במשפחה. 2. רתיעתם של עובדי הרווחה לדווח למשטרת ישראל על אלימות במשפחה, כדי שהמשטרה תשקול טיפול במקרה. הדעה שהתגבשה בוועדת המשנה הייתה כי דיווח אינו אסור על פי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981, היות שאינו בבחינת "פגיעה בפרטיות" האסורה על פי סעיפים 2 ו - 5 והמהווה עוולה אזרחית על פי סעיפים 2 ו - 4 לאותו חוק. אפילו תאמר שדיווח כאמור הוא בבחינת "פגיעה בפרטיות" כהגדרתה בסעיף 2 לחוק האמור, הרי לכאורה דיווח למשטרת ישראל שמטרתו הגנה על שלומו של אדם, בא בגדר ההגנה הקבועה בחוק האמור לנאשם או לנתבע שפגע בפרטיותו של זולתו "לשם מלוי חובה מוסרית או חברתית המוטלת על הפוגע" (ר' סעיף 18 (2) (ב)לחוק האמור). יתר על כן דיווח של עובד סוציאלי למשטרה בעניין אלימות בין בני משפחה ללא הסכמתם, אינו בבחינת גילוי אסור של סוד מקצועי, והוא כלול לכאורה באחד החריגים המפורשים לחובת הסודיות של עובדים סוציאליים - סעיף 8 (א)(4) לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ז - 1996 - לפיו חובת לא חלה כש"הגילוי דרוש לשם מניעת פגיעה באדם שעליו המידע או באדם אחר" (ההדגשה אינה במקור). לפיכך הדעה הכללית בוועדת המשנה הייתה, כי אי- הדיווח של מטפלים עובדי רשויות הרווחה למשטרת ישראל איננה נובעת ממחסום חוקי, והדרך לפתרונה איננה בתיקון חקיקה אלא בפעולות הסברה, בקרב עובדי רשויות הרווחה. ב. נושאים שפתרונם אפשרי באמצעות תיקוני חקיקה: 1 . יישום הוראות סעיפים 2 (א) ו- 6 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א - 1991 סעיף 2 (א) לחוק האמור, מסמיך את בית המשפט, עם מתן צו הגנה או במועד מאוחר יותר, להורות למחוייב על פי הצו לתת התחייבות שיקבל טיפול מגורם שיקבע בית המשפט. סמכות זו מותנית בכך שיוגש לבית המשפט תסקיר פקיד סעד, לפי סעיף 6, ושבית המשפט נוכח שהמחויב מתאים לטיפול, מסכים לטיפול ומבין את תנאיו וכי קיימת מסגרת לטיפול בו. התנאי הזה נועד למנוע התחייבות בלתי רצינית של בני משפחה אלימים ללכת לטיפול. הרעיון הוא שגורם מקצועי, אחראי ואובייקטיבי, יבחן אם אכן יש מקום לטיפול ואם אכן יש נכונות אמיתית של המחויב ע"פ הצו לקבל טיפול, בטרם יורה בית המשפט על מתן טיפול לו. מתברר שתנאי זה יוצר קושי מעשי להורות על טיפול במחויבי צווי ההגנה , היות שפקידי הסעד עמוסים לעייפה, ואינם עומדים בסדר הזמנים שבתי המשפט קובעים להם. השילוב שהמחוקק בזמנו, שאף לעודדו - של טיפול - בצל צו ההגנה - איננו מתאפשר בפועל, בשל הסחבת במערכת, והסיכוי - אם קיים - לטיפול יעיל, אובד. רוב חברי ועדת המשנה הסכימו כי יש לתקן את החוק כך, שכתחליף לתסקיר פקיד הסעד יוסמכו גם גורמים נוספים לתת חוות דעת בעניין התאמתו של המחויב ע"פ צו לטיפול, הבנתו את תנאיו והימצאות מסגרת מתאימה לטיפול בו. אלא שיש להיזהר מאוד בהרחבה זו, על מנת שלא להסמיך גורמים אינטרסנטיים להמליץ על טיפול. הועלה רעיון של הסמכת מרכזים למניעת אלימות במשפחה בפיקוח משרד העבודה והרווחה לתת חוות דעת כאמור לבית המשפט. רעיון נוסף הוא הסמכת מספר גופים או בעלי מקצוע בידי שר העבודה או בידי מי מטעמו לצורך מתן חוות דעת כאמור. 2. תיקון מצב דברים לפיו בית המשפט נמנע מלתת צו הגנה, מבלי לשמוע טיעון בע"פ של המבקשת מדובר במצבים בהם נדחית בקשה למתן צו הגנה, שלא במעמד אף אחד מהצדדים אלא לאור האמור בתצהיר המבקשת ובמסמכים הנלווים אליו - אם ישנם, והדחייה נעשית מבלי שבית המשפט שומע באופן בלתי אמצעי את המבקשת או בא כוח מטעמה. ועדת המשנה ממליצה לתקן את החוק או לחילופין לקבוע נהלים, באופן שלא תדחה בקשה לצו הגנה מבלי לשמוע טיעון בע"פ של המבקשת או בא כוחה. 3. בעייתיות בתשלום קצבאות שונות ע"י המוסד לביטוח לאומי לקורבנות אלימות ועדת המשנה הזמינה נציגי המוסד לביטוח לאומי כל מנת לדון במצב הכלכלי של נשים הנתונות לאלימות במשפחה (נשות אסירים, נשים השוהות במקלטים ו/ או בדירות קלט ושנים מסורבות מזונות). סוכם עם נציגי הביטוח הלאומי שהם יגישו לועדת המשנה ולמליאת הוועדה שהנושא הועלה בפניה רשימה מעודכנת של הזכאויות השונות (הבטחת הכנסה וחלופת מזונות). על פניו, נראה כי יש צורך בתקנות ואולי אף בחקיקה כדי לגשר על פער הזמנים שנוצר בין מועד הזכאות ומועד קבלת הקצבה. הוועדה חשבה שמן הראוי שלשכת הרווחה המטפלת תיידע את האישה ותעזור לה ביחס לזכויותיה בביטוח הלאומי. הוועדה ממליצה כי נושא הקצבאות יבחן לעומק שכן במצב הקיים נותרים הקורבנות ללא מקורות הכנסה ונוסף סבל על סבלן. ג. נושאים שפתרונם אפשרי באמצעות הנחיות ונהלים 1. זירוז ההליכים בערכאות משפטיות בתיקים בהם קיימת בעיית אלימות במשפחה. מבדיקת ועדת המשנה עולה כי המשטרה והפרקליטות האיצו את הטיפול בתיקי אלימות במשפחה, אולם קיימת בעיה ממשית בטיפולן של הערכאות המשפטיות בתיקים אלו. הרב בן דהאן, מנהל בתי הדין הרבניים, הביע את נכונותו להעביר לדיינים נוהל לזירוז הטיפול בתיקים שבהם יש מרכיב אלימות, אם נראה שיש ממש בטענה. עקרי טיוטת הנוהל שהוכן על ידו להערותינו ורצ"ב כנספח לדו"ח זה הם כדלקמן: I) קביעת תקופה מרבית לדיון בתיקי גירושין שנפתחו ע"י נשים ובהם תלונות על מעשי אלימות מצד בעליהן העומדת על 15 ימים מיום הגשת התביעה, אם מתרשם אב בית הדין "שיש דברים בגו", או על 30 ימים אם אב בית הדין אינו סבור כי המקרה דחוף. II) קיום הדיונים בתיק כאמור לעיל ברצף, באופן שהזמן שיחלוף בין דיון לדיון לא יעלה על 21 ימים, אם שוכנע בית הדין "שיש רגליים לדברי האישה". III) פסק הדין בתביעה כאמור לעיל יינתן לא יאוחר מ - 7 ימים מיום גמר הדיונים. נוהל חדש זה, יהווה להערכת חברי ועדת המשנה שיפור ניכר, היות ומדיווחו של הרב בן דהאן עולה כי הממוצע הארצי של הזמן החולף מהגשת תביעת גירושין ועד למועד הדיון הראשון הוא כ - 100 ימים, וזהו גם הממוצע הארצי של הזמן החולף בין דיון לדיון. בכל האמור לזירוז ההליכים בערכאות אזרחיות - בתי המשפט למשפחה - בכל הנוגע להליכים למזונות או להחזקת ילדים שמעורבים בהם בני משפחה אלימים, בתי משפט השלום והמחוזי - בכל הנוגע להליכים פליליים, נגד מי שנהגו באלימות כלפי בני משפחותיהם; הודיע עו"ד רמי רובין, נציג הנהלת בתי המשפט, לוועדת המשנה בעקבות דיוניה, כי נשיא בית המשפט העליון יוציא הנחיה לנשיאי בתי המשפט לפיה עליהם לשקול בחיוב בקשות לזירוז דיונים במסגרת תיקים הקשורים למקרי אלימות במשפחה. ר' מכתבו בנספחים לדו"ח זה. ועדת המשנה ממליצה כי מידת האפקטיביות של ההנחיות הנזכרות לעיל בבית המשפט ובבתי הדין תבחן במהלך תקופת ניסיון של כחצי שנה. היה ולא יחול שינוי במהירות טיפולן של הערכאות המשפטיות בתיקי האלימות השונים, ועדת המשנה מציעה לקבוע בחקיקה מתן עדיפות לתיקי אלימות במשפחה. בנוסף ועדת המשנה ממליצה כי בכל האמור לטיפולם של בתי הדין הרבניים יתקיים הליך מיידי במקרים בהם בן הזוג נמצא במאסר בגין עבירות אלימות נגד האישה. 2. יידוע ושיתוף בת זוג של אסיר, המרצה מאסר בגין עבירת אלימות כלפיה, בעניין חופשות האסיר ו/או שחרור מוקדם. ועדת המשנה דנה בהרחבה בפרובלמטיקה הכרוכה באי יידוען של קורבנות אלימות מצד בן משפחתן לגבי שחרורו מאסר משתי בחינות: 1. הצורך במסירת הודעה לבת הזוג מבעוד מועד, על השחרור הצפוי, על מנת שתוכל להיערך בהתאם, להגן על עצמה. הודעה כזו יש למסור לא רק בטרם משתחרר אסיר כאמור, לחופשה או לשחרור מוקדם אלא גם לפני שחרורו ממאסר אותו רצה במלואו. 2. שמיעת קולה של בת הזוג בטרם תתקבל ההחלטה בדבר שחרור האסיר לחופשה, או בדבר שחרורו מן הכלא אחר שנשא 2/3 מתקופת המאסר - שמיעת עמדתה בעניין, הערכתה בדבר מידת הסכנה הנשקפת לה ו/או לילדיה כתוצאה משחרור האסיר, התנאים שהיא סבורה שיש להגביל בהם את החופשה או השחרור המוקדם, על מנת להגן עליה ו/או על ילדיה. עבודתן של 'הוועדות למניעת גילוי עריות' של משרד העבודה והרווחה, המופקדות על יידוע קורבנות גילוי עריות לגבי מועדי חופשה ותאריכי שחרור מוקדם, וכן עוסקות בהערכת רמת המסוכנות של האסיר ובפיקוח על הקשר בין גורמי הרווחה השונים לבין הקורבן, נידונה בהרחבה בישיבות ועדת המשנה. ועדת המשנה ממליצה להסמיך את הוועדות האמורות לדון בעניינם של אסירים המרצים מאסר בשל אלימות כלפי בני משפחתם. מן הראוי לציין בהקשר זה, כי במקרים מיוחדים דנות ועדות אלו באסירים המרצים מאסר בגין העבירות האמורות גם כיום. מוצע כי לעניין האסירים האלימים כלפי בני משפחותיהם, ידונו הוועדות בהרכב שיכלול מפקח פרט ומשפחה ממשרד העבודה והרווחה, פקיד סעד ראשי לסדרי דין, ונציגים בכירים של שרות בתי הסוהר ושרות המבחן למבוגרים. יישום המלצה זו כרוך, להערכת ועדת המשנה, בתוספת של ארבע משרות בכירות למשרד העבודה והרווחה, בתוספת משרה קבועה של מזכיר ארצי לוועדות, שידאג לכינוסן ולהעברת מסמכים לעיונן לקראת הדיון, ובתוספת של 5 משרות של עובדים סוציאליים לשרות בתי הסוהר. 3.3 דו"ח ביניים - ועדת משנה לאיסוף וריכוז מידע 1. חברי ועדת המשנה יעל הרמל - פקידת סעד ראשית לסדרי דין, משרד העו"ר - יו"ר ועדת המשנה חנה אטקס - שרות המבחן למבוגרים, משרד העו"ר. אל"מ יגאל דוכן - רמ"ח ארגון , צה"ל. עו"ד חנה זיכל - הלשכה המשפטית , משרד הפנים. אהובה טלמון - מנכ"ל לנ"י. מיכל כפרי - יועצת שרת התקשורת, משרד התקשורת. רננה לוי - יועצת השר לפניות הצבור - משרד הבריאות. ד"ר שלום ליטמן - סגן מנהל השרות לבריאות הנפש, משרד הבריאות. רפ"ק דינה מרום - קצינת נפגעי עבירות, משטרת ישראל. יעקב עמית - מנהל המחלקה לרישוי ופיקוח כלי ירייה, משרד הפנים. עו"ד שרונה צירין - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות. רות רזניק - מנכ"ל ל.א. לחימה באלימות נגד נשים. רבקה שי - מנהלת אגף ילדים, אמהות ומזונות, המוסד לביטוח לאומי. חיותה שנבל - מנהלת השרות לנשים ונערות, משרד העו"ר. הצטרפו לחלק מדיוני הועדה דובי גזית - מנהל המנהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים, משרד הפנים. עו"ד איילת הומינר - הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה. דניאלה נהון - מנהלת המחלקה למידע והערכה בשרותי ברה"נ, משרד הבריאות. 2. דרכי העבודה בועדת המשנה ועדת המשנה קיימה עד כה 4 מפגשים: 3/6/98, 25/6/98 , 16/7/98 , 13/8/98 מצ"ב פרוטוקולים של הישיבות. ועדת המשנה התאפיינה בשיתוף פעולה מלא ונכונות לסיוע מצד כל חבריה. בין השאר הסתייעו חברי הועדה ביועצים משפטיים במשרדיהם והכינו חומר משפטי ומסמכים המצ"ב ( בנספח). 3. תאור המצב הקיים את עבודת הועדה תיעדנו בצורת טבלה: "ריכוז והעברת מידע לצורך טיפול בנפגעי אלימות במשפחה והערכת מסוכנות", המצ"ב - הוכנה טבלה נפרדת לגבי כל משרד. הטבלה מחולקת לשני חלקים עיקריים - 4 עמודות המתייחסות למצב הקיים: זקוק לקבלת מידע מ.. לצורך מה זקוק למידע למי מעביר מידע חוקים רלבנטיים ומגבלות חוקיות עמודה נוספת בטבלה מתייחסת למשאלות והמלצות: משאלות. כמו כן מצורפת בנספח כל החקיקה הרלבנטית. הועדה הסתמכה בדיוניה על המלצות ועדת קרפ 1989 והמלצות ועדת ש. מדינה משנת 1996. במהלך השנים נבנו הסדרים בינמשרדיים בלתי פורמליים או פורמליים בחלקם, כדוגמת: ההסדרים בין המשטרה לשירותי הרווחה, אשר לאחרונה נקבעו בנוהל פנימי של המשטרה. הנוהל המתקיים מזה שנים בדבר קיום ועדות גלוי עריות ( משרד העבודה והרווחה, הרשויות המקומיות, שרות המבחן למבוגרים, ושב"ס) - הסדר הנמצא כיום בתהליך של פרסום תע"ס. הסדרים בין משרד העבודה והרווחה והמוסד לביטוח לאומי ( בסוגיית הנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות, בדירות הקלט ובדירות המעבר). ההסדרים בין משרד הבינוי והשיכון ומשרד העבודה והרווחה והרשויות המקומיות ( בסוגיית הגברים המוצאים מביתם עפ"י צו בית המשפט, נשים בדירות המעבר ודירות הקלט). התרשמות הועדה הנה כי יש מקום לשפר את ההסדרים הקיימים ולתת להם תוקף בתקנות ובנהלים מסודרים וקבועים. 4. מטרות / יעדים להשגה כאמור מצוינות ה"משאלות" בטבלה המצ"ב בנוסף אנו מצרפים סיכום מפורט של המטרות וההמלצות: 1. המלצות משרד העבודה והרווחה הקמת ועדה משרדית לליבון סוגיית נושא הסודיות המקצועית והעברת מידע בין שירותים ורשויות בנושא אלימות במשפחה. השלמת ההסדרים הבינמשרדיים ושינויי חקיקה בדבר העברת מידע למשרד הפנים. הקמת ועדה מקצועית משותפת וקבועה עם שירותי בריאות הנפש בנושא הערכת מסוכנות - מתייחס למקרים הקשים בשלב האבחון ( פקידי סעד ) והטיפול. הסדרת נוהל קבלת מידע מצה"ל וממשטרת ישראל, השב"ס והשב"כ לגבי הימנות אדם אלים עם כוחות הביטחון. הסדרת נוהל קבוע לקבלת מידע ממשרד הפנים לגבי עובדים המורשים להחזיק נשק - חברות שמירה ואבטחה. 2. המלצות המשרד לביטחון פנים - משטרת ישראל ושב"ס הסדרת נוהל קבוע על קבלת מידע משירותי הרווחה, כולל חוות דעת לגבי טיפול בקהילה, הפרות של צווי הגנה, רקע קודם של אלימות וטיפול ( הוצא נוהל פנימי בנושא זה במשטרת ישראל). הכנת נוהל העברת מידע ממשרד הבריאות למשטרת ישראל לגבי התוקף - האם הנו בעל עבר פסיכיאטרי, אשפוזים, טיפול כפוי, ניסיונות אובדניים. הסדרת נוהל קבלת מידע מהמוסד לביטוח לאומי בעניין קבלת מזונות ואבטחת הכנסה על רקע אלימות במשפחה. הסדרת נוהל קבלת מידע מצה"ל לגבי חיילים בסדיר, קבע ומילואים - האם החייל עבר במהלך השרות הצבאי עבירות על רקע אלימות ( במסגרת הצבאית), האם שוחרר מצה"ל על רקע פסיכיאטרי. * המלצות הנוגעות לשב"ס: מתן תוקף סטוטורי לועדות גלוי עריות / אלימות במשפחה המשותפות לשב"ס, משרד העבודה והרווחה, והרשויות המקומיות. 3. המלצות משרד הבריאות תגבור המערך הסוציאלי בכל מערכות הבריאות, בעקר בחדרי מיון. אשר תאפשר הרחבת היכולת לפעול בנושא. 4. המלצות משרד הפנים מינוי גורם במשרד העבודה והרווחה שירכז את המידע ויעבוד מול משרד הפנים. הסדרת נוהל בינמשרדי לקבלת מידע ממשרד העבודה לגבי מקרים מוכרים למערכת והמלצות לגבי מתן רשיון לשאת נשק או התליית אחזקת נשק. קביעת נוהל עם משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה לגבי קבלת מידע על אנשים הסובלים ממיגבלויות שכליות. שיפור יישום הנוהל הקיים במשרד הבריאות בנושא " הודעת מטפל" גם על רקע גופני ( לא רק על רקע נפשי). 5. המלצות משרד המשפטים - פרקליטות הסדרת נוהל לקבלת חוות דעת של פקידי סעד לסדרי דין המעורבים בתיקי אלימות במשפחה (מקרים מוכרים בלבד), בנוסף לפניות לשירותי המבחן, לשם בדיקת המצב המשפחתי ולקבלת החלטה נכונה בקשר להגשת כתב האישום. רוב ההמלצות מחייבות בניית הסדרים בינמשרדיים ושינויי חקיקה ותקנות פנימיות. הועדה אינה ממליצה על הקמת מאגר מידע בינמשרדי כולל. מתוך רצון ואמונה בצורך להגן על שמירת הפרטיות והגנה על כבוד האדם וחירותו. כל ההסדרים המוצעים יוסדרו לבעלי תפקידים ייחודיים וישמשו את העוסקים הישירים בתחום האלימות במשפחה בלבד. קיום ועדות ההגוי המקומיות והמשך קיום הועדה הבינמשרדית על ועדות המשנה יאפשר את חידוד הצרכים ויביא לניסוח ברור ומפורט יותר של ההסדרים בסוגיית העברת המידע והעבודה הבינמשרדית השוטפת. 5. משאבים נדרשים 1. כדי לקיים את נוהל העברת המידע המיידי בין משטרת ישראל ופקידי הסעד או עו"ס המחלקות המטפלים באלימות במשפחה, וכן לצורך העברת מידע לפרקליטות - יש צורך בתוספת כ"א של 0.50 משרת עו"ס לכל אחת מהמחלקות לשירותים חברתיים סה"כ כ- 100 תקני עו"ס. 2. כדי לקיים את ועדות גילוי עריות ואלימות במשפחה במחוזות המשרד נדרשים תקני מפקחים במחוזות + 0.50 X 4 תקני מנהל. 3. נדרשים תקני עו"סים בבתי החולים, תקנים הנדרשים להרחבת המעורבות של בתי החולים בסוגיית האלימות במשפחה. 25 תקני עוסי"ם בבתי החולים + תשלום כוננויות לכיסוי 24 שעות ביממה. 3. הקמת ועדות קבועות משותפות בין משרד העבודה והרווחה ומשרד הבריאות (בריאות הנפש), מחייבת פיקוח ארצי ומחוזי לנושא, סה"כ 5 תקני עו"ס. כמו כן מחייבות הועדות המשותפות הקבועות תוספת כ"א במשרד הבריאות (בריאות הנפש). 4 תקני פסיכיאטרים + תקני מנהל. 4. יש לקחת בחשבון תגבור גם בנושא הייעוץ המשפטי - בסוגיית שינוי החקיקה ושיפור התקנות. 5. נוהל העברת המידע בין משרד הפנים ומשרד העבודה והרווחה מחייב קביעת בעל תפקיד ברמה ארצית + 0.5 תקן מנהל. 6. עריכת סקר לגבי מאגרי המידע המשרדיים הקיימים והצורך בהשלמות. אומדן כ- 50.000 ש"ח. טבלת נתונים על איסוף וריכוז מידע לצורך הערכת מסוכנות - מצב קיים ומצב רצוי. (הטבלה כפופה לדיון במליאה) אחזקת והתלית נשק מחלות נפש ואשפוזים עבירות אלימות קודמות שימוש בסמים ואלכוהול טפולים קודמים באלימות שחרור מצה"ל - סעיף פסיכיאטרי מצב במשך' איומים אלימות, גירושין תיקים תלויים ועומדים ניסיונות אובדניים אלימות פיזית- חדרי מיון, רופאים קצבאות + סיוע בדיור ק ר ק ר ק ר ק ר ק ר ק ר ק ר ק ר ק ר ק ר ק ר מ. עו"ר - פרט משפ', נשים, מ"מ 3 4 2 1 1 4 1 2 שמ"מ 4 4 3 2 מש"חים 3 4 2 1 1 4 4 4 4 3 2 מ. הפנים 1 2 3 3 מ הבריאות - ברה"נ 2 3 1 3 4 1 3 1 3 מ. בטחון פנים - משטרה - שב"ס 2 2 4 1 4 3 2 3 1 4 3 מ. משפטים / סיוע משפט/ סנגור' 3 2 4 4 4 בטלא 2 4 1 צה"ל 1 2 4 1 4 2 4 ארגונים וולנטריים 4 4 4 4 4 4 4 4 מ. חינוך 3 מ. שיכון 1 רופאים פסיכולים 4 4 4 4 4 1 - המידע נמצא כיום בידו = ספק המידע 2 - מקבל כיום המידע מגורם אחר בהתאם לחוק/נוהל קיים 3 - יש לדאוג להתקנת נוהל בינמשרדי להעברת המידע 4 - יש להביא לשינוי חקיקה כדי לאפשר העברת המידע ק = קיים ר = רצוי • מש"חים - מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות • ברה"נ - בריאות הנפש. • בטל"א - מוסד לבטוח לאומי • מ. העו"ר - משרד העבודה והרווחה- השרות לרווחת הפרט והמשפחה, השרות לנשים ונערות, שמ"מ - שרות המבחן למבוגרים • ארגונים וולונטריים- המפעילים קווי חירום, מקלטים, לשכות סיוע • רופאים פסכולוגים- במגזרים ציבוריים ופרטיים. • שב"ס - שרות בתי הסוהר יש לקבוע גורם אחד בעל הסמכה והרשאה סטוטורית בכל מערכת ומשרד שיהיה מוסמך לקבל ולהעביר מידע = מערכות מידע מוגנות. (לא כל שוטר/חוקר בתחנת משטרה, אלא קצין במטה הארצי. לא כל עובד סוציאלי / פקיד סעד במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית, אלא גורם מוסמך שיקבע במשרד העבודה והרווחה ). יש לקחת בחשבון שבכל מערכת יהיה מאגר מידע ממוחשב. מאגר מידע כזה אינו נמצא כיום בכל המערכות והמשרדים. יש לבצע סקר מהיר לגבי מאגרי המידע המשרדיים הקיימים והצורך בהשלמות. כיום קיימות מגבלות חוקיות להעברת המידע בין המשרדים והמערכות השונות ( חוק העו"סים, חוק ההגנה על פרטיות, חוק שירותי הביטחון, חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, חוק כלי הירייה, חוק השמירה על הסודיות הרפואית, חוק זכויות החולה, חוק טפול בחולי נפש ועוד). יש לבדוק איזה חוק "גובר" על חוקים אחרים ולבצע שינויים ותיקונים בחקיקה. יש לסייג את העברת המידע והצלבת המידע רק לצרכים מיידיים במצבי סיכון המחייבים הערכת מסוכנות. משרד/ארגון זקוק לקבלת מידע מ.. לצורך מה זקוק למידע למי מעביר מידע חוקים רלבנטיים או מגבלות חוקיות משאלות העבודה והרווחה בין רשויות מקומיות ( מש"חים) והמשרד. משטרה (הענות מהירה לפניות פתיחת תיקים פליליים) הגשת תסקירים לבית המשפט (ולבתי הדין) מניעה - הערכת מסוכנות בתי המשפט (בהתאם לחוקים השונים עפ"י צו או ביזום הליכים) צורך בויתור על סודיות חוק העו"סים (סעיף 8) הקמת ועדה משרדית בנושא סודיות מקצועית והעברת מידע בין שירותים ורשויות בנושא אלימות במשפחה. השרות לרווחת הפרט והמשפחה בטוח לאומי (הבטחת הכנסה) טפול בקהילה יזום הליכים משפטיים למשטרה (בהתאם לחוק העונשין מניעת פשע) חוק הגנה על פרטיות תשמ'א - 1981 (סעיף 9, סעיף11) הכנת הסדרים בינמשרדיים ושינוי חקיקה בדבר העברת מידע למשרד הפנים (סעיף 8 (2), 8 (4) לחוק העו"סים). השרות לנשים ונערות שרות המבחן למבוגרים מחלקות לשירותים חברתיים - רשויות מקומיות. מרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה משרד הפנים (אחזקת נשק) משרד הבריאות (חדרי מיון בבתי חולים ובקהילה) התלית נשק הערכת מסוכנות (פקידי סעד קציני מבחן) לגורמים רפואיים בקהילה. חוק הסעד סדרי דין בעניני קטינים חולי נפש ונעדרים 1995 (סעיף 3) חוק ההגנה על חוסים 1996 (סעיף 13) חוק הסעד טפול במפגרים (סעיף 17) תקנות העמדת עבריינים במבחן ( שירותי המבחן) תשי"ט - 1959 (סעיף 29 ). תקנות סדר הדין הפלילי תשל"ד 1974 ( סעיף 28). הקמת ועדה מקצועית משותפת וקבועה עם בריאות הנפש בנושא הערכת מסוכנות (הרחבת סעיף 8 בחוק העו"סים). קבלת מידע מצה"ל לגבי הימנות התוקף עם כוחות הביטחון ( קבע ומלואים). וכן לגבי שוטרים, שב"ס ושב"כ. קבלת מידע ממשרד הפנים לגבי עובדים המורשים להחזיק נשק ( חברות שמירה). משרד הבינוי והשיכון (סיוע בדיור) מתן תוקף סטוטורי לוועדות גלוי עריות ואלימות במשפחה. משרד/ארגון זקוק לקבלת מידע מ.. לצורך מה זקוק למידע למי מעביר מידע חוקים רלבנטיים או מגבלות חוקיות משאלות המשרד לביטחון פנים משרד הפנים (רשיון אחזקת נשק או התלית נשק) הערכת מסוכנות האם יש צורך בהמשך הליך משטרתי צה"ל (סעיף 4, סעיף 5) חוק המירשם הפלילי ותקנת השבים תשמ"א - 1981 (סעיף 2, סעיף 4, סעיף 5, סעיף 6) קבלת מידע משרותי הרווחה, כולל חוו"ד לגבי טפול בקהילה, הפרות של צוי הגנה, רקע קודם על אלימות וטפול. משטרת ישראל שירותי הרווחה (ארועי אלימות קו דמים, קיום צוי הגנה, טפול בקהילה, האם אלימות גם כלפי ילדים) מתן הגנה הפניה לגורם טפולי בקהילה. משרד העבודה והרווחה (סעיף 5 ד 1 לחוק) חוק כלי ירייה. קבלת מידע מבטוח לאומי, בקשר לקבלת מזונות ואבטחת הכנסה על רקע אלימות. משרד הבריאות + גורמי בריאות (האם הנפגעת קבלה טפול בעבר בגין אלימות, חומרת הפגיעה, עבר פסיכיאטרי של תוקף, טפול כפוי ניסיונות אובדנים) לצורך אישור / מתן / התליה / בטול רשיון נשק. שרות המבחן וצה"ל גם לגבי תיקים גנוזים (סעיף 11 ג) הכנת נוהל העברת מידע לגבי תוקף - האם הינו בעל עבר פסיכיאטרי, אישפוזים, טיפול כפוי, ניסיונות אובדנים ממשרד הבריאות. משרד הפנים (סעיף 5 (ה) (ז) (ט) סעיף 6) צה"ל - האם עבר עבירות על רקע אלימות במסגרת הצבאית. צה"ל (האם החשוד נמנה עם כוחות הביטחון). האם שוחרר מצה"ל על רקע פסיכיאטרי. הוצא נוהל פנימי של המשטרה (עדכני) המתיחס לקבלת מידע מהגורם המטפל לגבי הענות לטפול והערכת רמת הסיכון. שרות בתי הסהר ועדת גלוי עריות / אלימות במשפחה. הרשות לשיקום האסיר שרות המבחן למבוגרים טיפול באסיר במהלך מאסרו. התערבות לטיפול בקהילה ומעורבות בועדות השחרורים, שחרור לחופשות, חנינות. שירותי הרווחה ( במסגרת ועדות גילוי עריות/אלימות במשפחה. שירותי המבחן. חוק הגנה על הפרטיות. חוק העו"סים. מתן תוקף סטטוטורי לועדות לגילוי עריות / אלימות במשפחה. |
| < קודם | הבא > |
|---|
אנשים אמרו...
|
רבים הם הגברים הצוברים כסף עבור בעליהן העתידיים של נשותיהם. רבי שלמה אבן גבירול |
ברוכים הבאים!
| ראשי |
| חדשות |
| כל המודעות |
| על התנועה |
| הפרצוף שלנו |
| סאטירה |
| מקצוענים מומלצים |
נושאי האתר
חברים בתנועה
| פרשת 'השופטת הנוקמת' |
|
תקדים: עשרות גברים התאגדו נגד השופטת רבקה מקייס. הטענה: "היא מפלה גברים לרעה". על הכוונת: תביעת ענק נגד מדינת ישראל בגין אחריות שילוחית. |
|
| המשך קריאה... |
מאת: יוסי עבדי | מערכת NFC| אלוהים שלי רציתי שתדע חלום שאני חולם כבר הרבה זמן |
|
אומרים שנקמת ילד קטן עוד לא ברא השטן, לרוב אלה סתם מילים ריקות, אפילו לעשרות אלפי אבות מיוסרים זה כבר רק פתגם, השר הרצוג, אתה אחד מאלה שחסים על הדור הפלשתיני המדוכא, הנימוק שלך הוא שכשהם יגדלו אז... |
|
| המשך קריאה... |
| "המשטרה פועלת בנחישות לשינוי בפשיעה" |
|
וכך כותב הטוקבקיסט המכונה "נביא הזעם". ביטול חוק אלמ"ב האומלל יתעל כוחות למלחמה זו! כן אזרחים יקרים, מזה שנים מוקפצים שוטרים ועוסקים חוקרים וכוחות רבים על כל תלונה ותלונה שקרית של נשים נשואות על איום,ותקיפה מדומה ואף משלוח פרחים,והבעלים הופכים לפושעים במעצרי שווא, אז תבינו לאן הכוחות המשטרה מופנים...חלם זה כאן!!!
|
|
| המשך קריאה... |
קיראו אחת מהתגובות 
| הסכמת הורים לגבי טיפול נפשי בקטין |
 הסכמה של הורים שחיים בנפרד לגבי טיפול נפשי בקטין(כולל הורים בתהליכי גירושין או גרושים) יורם צ. צדיק, דר' דניאל גוטליב,
|
| ועדת ביקורת המדינה |
|
יום שלישי 25 דצמבר 2007
לכב'
יו"ר ועדת ביקורת המדינה - ח"כ זבולון אורלב
חברי ועדת ביקורת המדינה
משכן הכנסת
ירושלים |
|
| המשך קריאה... |
| הכינו את הממחטות והמוכטות |
|
הקטע שלפנינו נועד אך ורק לבריאים, לחזקים ולקשוחים שבינינו.
|
|
| המשך קריאה... |
| שופטות עליך שמשון |
|
זהו החומר האנושי שמאכלס את אולמות בית המשפט לענייני משפחה, השופטת המורשעת, השופטת המצותתת,השופטת הקוצצת, השופטת המ.., שעסקה בדיני משפחה קרי דיני נפשות פנתה בערעורה לעליון לנשק יום הדין נשק עתיק ועדיין יעיל נשק דמעות אישה, שלמרבה הפלא וההשתוממות הפעם לא עזר. |
|
| המשך קריאה... |
תראו תראו תראו| ילדים שהאב מעורב בחינוכם - מוצלחים יותר |
|
למרות תהליך השוויוניות בין המינים שעוברת החברה ורצונם של גברים להיות מעורבים יותר בגידול הילדים, עדיין האחריות לגידול דור ההמשך נופלת בעיקר על האמהות.
פסיכולוגית: "מחקרים מראים שמעורבות הנשים בגידול הילדים עדיין עומדת על 70-80 אחוז גם במשפחות בהן שני ההורים עובדים".
הילד, אגב, הוא זה שמשלם את המחיר.
העתק המאמר ע''י תמר טרבלסי-חדד |
|
| המשך קריאה... |
| האם לא הסכימה למעצר, והשליכה את בנה לכביש |
|
שוטרי תנועה מרעננה ביקשו לעצור אישה שנהגה בהשפעת אלכוהול, וזו סירבה לשתף עימם פעולה. בשיאו של ויכוח שהתגלע בין הצדדים השליכה האישה את תינוקה לעבר שוטר, והוא נפל על הכביש ונחבל • התינוק הועבר במצב בינוני לבית החולים "שניידר" שבפתח תקווה
תודה לגל ל. על המידע |
|
| המשך קריאה... |
| ניהולראשיחירוםהתנועהפורוםערכת לוחםביהמ"ש וביה"דשטחמשטרהעדויותספסל נאשמיםתקשורתמחקריםכתובותמפהתמיכהחיפושתנאי שימוש |
האתר נבנה ומופעל ע''י 
© 2009 התנועה למען עתיד ילדינו | אתר גרושים ופרודים
© 2009 התנועה למען עתיד ילדינו | אתר גרושים ופרודים