התנועה למען עתיד ילדינו | אתר גרושים ופרודים

ד"ר מוטי חיימי מציג במאמרו את הבעייתיות הקיימת בבדיקת מסוגלות הורית, לצורך קביעת משמורת, המבוצעת ע"י פסיכולוגים, אשר לעיתים אין להם את הידע או ההכשרה המתאימה לעריכתה.

בימים אלה, בהם ישנה עלייה מתמדת בשיעור הגירושין, ניתן להיתקל יותר ויותר במצבים בהם המערכת הזוגית עומדת לפני פירוק, וכאשר לבני הזוג יש ילדים, עולה באופן טבעי השאלה - אצל מי יישארו הילדים לאחר פרידת ההורים?

המאמר מאתר פסקדין

המשך קריאה...

להיטי הבימה

סיפור אמיתי מהאגדות

בבית אחד גרו גבר ואישה וארבעה ילדים מקסימים....

יום אחד באה לבית מכשיפה ונתנה לאישה צרור קטן, אם תפתחי אותו, חייך ישתנו, את תהפכי לנסיכה..... וכך, כשהמכשיפה הפנתה את גבה אל האישה, ציחקקה לעצמה וחיככה את ידיה בהנאה, "אני עוד אשלוט בכל העולם", ונעלמה אל האופל...

המשך קריאה...

הזמנה לערב מבוא חינם לכנס "הורים ללא פחד"

שלום לכולם,

קיבלתי הזמנה בדואר, המיועדת לכולנו, לערב מבוא חינם לכנס "הורים ללא פחד".

זה משהיה במייל:

----------

ביום חמישי 20-6 ב20:00 במרכז רוזין ברמת אביב – יערך ערב מבוא לקהל הרחב בנושא סדנה ייחודית להורים-"הורים ללא פחד" מבית עוצמת הרכות .

הסדנה תעסוק ברגשות האשמה של הורים בעידן של היום ואופן הצבת הגבולות לילדים בעקבות כך כמשפיעה על עתיד הילד והחברה.וכיצד ניתן להשתחרר מרגשות אשם אלו.

המשך קריאה...

הפרוטוקולים של Zקנות Zיון

הדפס

שלח

נכתב על ידי משה אברג'יל

רביעי, 07 נובמבר 2007

עמוד 7 מ 9

3.6 דו"ח ועדת משנה - פתרונות חדשניים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה

1. חברי ועדת המשנה

חיותה שנבל - מנהלת השרות לנשים ונערות - משרד העו"ר - יו"ר ועדת המשנה
עדה פליאל-טרוסמן - ממונה על הטיפול בנשים - משרד העו"ר
ציפי נחשון-גליק - מפקחת ארצית אלימות במשפחה - משרד העו"ר
שוש צימרמן - ראש היחידה למניעת התעללות בילדים - מ. החינוך
נעמי לירן - יו"ר הרשות לשוויון בין המינים
סימה גורן - יו"ר המח' למעמד האישה והלשכות המשפטיות - ויצ”ו ישראל
רות רזניק - מנכ"ל עמותת ל.א.
טל קורמן - אגוד מרכזי הסיוע לקורבנות תקיפה מינית
עו"ד רבקה מקייס - שדולת הנשים בישראל.

הצטרפו לחלק מדיוני הועדה:

רונית לב-ארי - מנהלת מקלט נשים מוכות - נעמ"ת
מלכה סופר - ראש מדור קורבנות העברה - משרד לביטחון פנים

תוכן העניינים:

א. הקדמה
ב. התוכניות

1. "התבגרות מכובדת ומכבדת"
2. אומנות כתחליף לאלימות
3. מעסיקים נגד אלימות במשפחה
4. עובדים סוציאליים בתחנות משטרה - הגנה וטיפול
5. פריסת עוסי"ם מומחים בטיפול בנשים בכל המחלקות לש"ח ברחבי הארץ
6. מגזר בדווי
7. לחצני מצוקה
8. פרוספקט כיס
9. פרוייקט עמיתים
10.בית נועם.

ג. עלות התוכניות

ד. נספחים

1. פרוטוקולים של ישיבות תת הועדה
2. תכנית משרד החינוך "התבגרות מכובדת ומכבדת"
3. פרוספקט כיס
4. תרגום פרסום מאנגלית - מעסיקים נגד אלימות במשפחה

מבוא

תופעת האלימות במשפחה הנה בעיה חברתית כואבת וקשה בחברה הישראלית, המטילה צל כבד על מערכת הערכים החברתיים-תרבותיים, ועל יישום ערכי הדמוקרטיה ושמירה על החוק בישראל.

אלימות כלפי נשים במשפחה - מתפרשת על רצף החל משליטה על משאבים כלכליים, בידוד חברתי, וכלה באלימות פיזית ומינית.

למרות החשיפה הרחבה של קיום תופעת האלימות במשפחה, קידום החקיקה בנושא, פיתוח שירותים וכלי טיפול חדשים, אנו יודעים שתופעת האלימות במשפחה והנשים המוכות בישראל רבת ממדים.

הנתונים המוצגים לעתים מזומנות מדהימים: 200,000 נשים מוכות מדי שנה בישראל עבור נשים אלו ואחרות מונתה ועדת המשנה להצגת תוכניות ופתרונות חדשניים.

10 תוכניות המוצגות בדו"ח זה, מוינו לפי 3 קטגוריות:

1. חינוך והעלאת מודעות ציבורית לבעיה - יצירת אקלים חברתי מתאים.
2. איתור נשים.
3. הגנה וטיפול.

עם סיום עבודת הועדה ברצוני להודות על שיתוף הפעולה של כל חברות הועדה אשר השתתפו בדיונים, הציגו תוכניות יצירתיות וחדשניות, והשקיעו זמן ומחשבה רבים לגיבוש הדו"ח הסופי.

תודה מיוחדת לגב' עדה פליאל-טרוסמן על המאמץ ותרומתה לניסוח והכנת החומר.

2. דרכי העבודה של הועדה

ועדת המשנה קיימה 3 ישיבות בתאריכים: 16.6.98, 21.6.98, 14.10.98 .

בשתי הישיבות הראשונות הועלו הצעות ורעיונות לתוכניות חדשניות לטיפול והתמודדות באלימות נגד נשים.
בישיבה של מליאת הועדה הבינמשרדית שהתקיימה בתאריך 24.9.98 הוצגו התוכניות שהוגשו לועדת המשנה.

בישיבה האחרונה של ועדת המשנה שהתקיימה בתאריך 14.10.98 נבדקו ועברו מיון נוסף כל התוכניות שהוגשו.

1. "התבגרות מכובדת ומכבדת" - תוכנית משולבת לתלמידי חטיבות הביניים.

רציונל

התרבות מקרי אלימות במשפחה ובזוגיות מחייבת אותנו לחשיבה מעמיקה על תפקידה של מערכת החינוך בצמצום ממדי התופעה.

על פי תפיסתנו, מערכת יחסים מכובדת בבית ובמשפחה משפיעה על הפרט הגדל בה וקובעת במידה רבה את התייחסותו לזולת בכלל, ואל שותפו/שותפתו לקשר בפרט. יחסי כבוד במשפחה ומחוצה לה הם דבר נלמד, אם בדרך של מודל וחיקוי ואם בדרך של למידה מכוונת. מערכת החינוך חייבת לקחת על עצמה תפקיד בחינוך התלמיד להתייחסות אנושית ומכובדת לזולת.

מסגרת הכתה מספקת לתלמיד הזדמנות להתנסות במצבים וגירויים שיאפשרו לו לבחון דפוסים שונים של פתרון קונפליקטים בזוגיות, לעצב ערכים ועמדות ולהעשיר את רפרטואר התגובות שלו ואת כישוריו להתמודדות.

תוכנית זו באה להפגיש את התלמיד עם מצבים שהוא עשוי להיתקל בהם במהלך חייו ולאפשר לו להכין את עצמו להתמודד בצורה בונה במצבים אלו בהווה ובעתיד.

מטרות:

1. לעורר ולקדם התייחסות של כבוד הדדי בין בני האדם בכלל ובמערכת הזוגיות בפרט.
2. לפתח דפוסי תקשורת ביניים שיסייעו בבניית קשרים בין אישיים וזוגיים.
3. לפעול למניעת מצבי אלימות במסגרת החברה ובתוך המשפחה.
בניית ערכים ונורמות של שיוויון והדדיות בין המינים.

2. ההמלצה היא להפעיל את התוכנית בכיתות יא' (בהנחה כי בכתות י' התלמידים עסוקים בהסתגלות לחטיבה העליונה ובכתה יב' - בבחינות הבגרות). בחטיבות שש שנתיות ניתן לשקול את העברת התוכנית גם בכתות ט' ו-י'.

מספר כיתות יא' בשנת הלימודים תשנ"ט - הוא 3396 כיתות בכל המגזרים.

3. לצורך הפעלת התוכנית בכל כיתות יא' בארץ יהיה צורך במשאבים הבאים:

א. משרות מדריכים 660,000 ש"ח
ב. תגבור שעות יעוץ 3,202,944 ש"ח
ג. ימי עיון 30,000 ש"ח
ד. חומרי הדרכה 70,000 ש"ח
3,962,944 ש"ח

עלות נדרשת למשרד החינוך להפעלת התוכנית כ- 4 מליון ש"ח.

2. אומנות כתחליף לאלימות
רציונל:
בני נוער הנמצאים בשלב ההתבגרות של חייהם, חשופים לאלימות בין הוריהם ונמצאים בסיכון עקב בעיותיהם המורכבות, בני נוער אלה מגלים ונוקטים לעיתים, התנהגות אלימה כלפי הוריהם וחבריהם. מחקרים מצביעים על כך שילדים עדים לאלימות, סובלים מבעיות התנהגות והסתגלות, חרדה, דיכאון, תוקפנות המביאה לפגיעה בדימוי העצמי, בכישורים החברתיים וירידה ביכולות הקוגנטיביות, המילוליות והמוטוריות.

מתבגרים העדים לאלימות, ונמצאים בשלב התפתחות מורכב בו הם מחפשים זהות עצמאית וחברה, מגיבים קשה ובתסכול רב למערכת המשפחתית האלימה בה הם חיים.

בתוכנית: להקים קבוצות טיפול בשילוב טאי צ'י לבני נוער הנתונים במעגלי אלימות במשפחה, הן לנערים והן לנערות.

טאי צ'י - הנה אומנות לחימה סינית עתיקת יומין, עיקרה היא הגעה לתנועה בעלת עוצמה ע"י "שחרור שריר", ריכוז, תיאום ודיוק.
הטאי צ'י מתורגל ביחידים וכן בזוגות - תרגיל עקרונות הריכוז, הקשבה, השלמה, שליטה - בקשר עם הזולת.

ניסיון שנצבר בארץ ובעולם מלמד על אפשרות שימוש בשיטה זו להגברת השליטה העצמית, הפחתת האלימות, העלאת הדימוי העצמי, דימוי גוף והתנהגות אסרטיבית.

מטרה:
סיוע לבני נוער מתבגרים, הנתונים במעגל אלימות במשפחתם, אם כעדים לאלימות בין הוריהם ואם כנוקטי אלימות כלפי הוריהם או חבריהם.

עלות התוכנית:
קבוצת טאי צ'י - לשנה 36,000 ש"ח
מוצע להקים 12 קבוצות X 36,000 ש"ח
סה"כ עלות שנתית 432,000 ש"ח
עלות התכנית למשרד העו"ר 432,000 ש"ח

3. מעסיקים נגד אלימות במשפחה (השפעה כלכלית לתופעה על החברה כולה).
א. כשליש מהנשים המוכות מאבדות את משרותיהן כתוצאה ישירה, או
עקיפה של אלימות בבית.
ב. הצטרפות מעסיקים הן מבחינה רעיונית והן כלכלית-עסקית למאבק באלימות נגד נשים.
ג. שיתוף מעסיקים במדיניות לאומית כוללת למיגור התופעה.
ד. מתן שירותי מניעה, איתור וחינוך במקומות עבודה ממשלתיים - ציבוריים ובמגזר הפרטי.

4. עובדים סוציאליים בתחנות משטרה - הגנה וטיפול
רציונל:
מהעבודה בטיפול בבעיות אלימות במשפחה נגד נשים, אנו למדים על שיתוף פעולה חיובי בין הארגונים הטיפוליים לבין החוקרים בתחנות משטרה, אשר בנוסף לגביית העדות ולפתיחת התיק, מנסים להפנות הן את הקורבנות והן את התוקפים לכתובת טיפולית כמו: המחלקות לש"ח, המרכזים לטיפול באלימות, במגמה שיכנסו להליך טיפולי ולהפחית את האלימות, מהניסיון ידוע שמתלוננות רבות לא מגיעות לטיפול וכן לא בני זוגן.

התוכנית: הפעלת עובדים סוציאליים בתחנות משטרה לשיחה טיפולית חד-פעמית לאבחון וליצירת קשר טיפולי.

מטרה: לשכנע ולגייס נשים מוכות וגברים מכים לטפל בבעיית האלימות בין בני הזוג במקביל להליך המשטרתי באמצעות:

• קיום שיחה טיפולית עם האישה המוכה וחסרת האונים, במטרה להכיל אותה ולטעת בה תקווה לשינוי דרך הטיפול.
• אבחון הבעיה.
• יצירת קשר וחוזה טיפולי.
• המשך טיפול במחלקות לש"ח, במרכזים לטיפול באלימות במשפחה, או בכל סוכנות אחרת אשר תימצא מתאימה.

עלות:
ההצעה היא להתחיל בניסוי ב- 10 ישובים מול 10 תחנות משטרה 10 עוסי"ם - ½ משרה עו"ס X 12 חודשים 50,000 ש"ח
סה"כ עלות התוכנית למשרד העו"ר 50,000 ש"ח

6. המגזר הבדווי
רציונל:
החברה הבדווית מצויה בשלהי משבר תרבותי קשה, של מעבר משבטיות למודרניזציה. כתוצאה מכך מעמדה של האישה הבדווית במשפחה, נמצא בתהליך שינוי מתמיד מחד, השכלתה עולה פעמים רבות על השכלת בן זוגה, היא חשופה יותר ויותר לצרכים ונורמות של החברה המודרנית, ומאידך - נתונה ללחצים כבדים החברה הפטריאכלית, בה היא ממשיכה לחיות, חברה הכופה עליה להמשיך ולשמור את אורח החיים המסורתי ומעמדה הנחות כאישה. כתוצאה מכך, נחשבת בעיית האלימות כלפי נשים ונערות בחברה הבדווית יותר ויותר, בקצה הרצף של החשיפה מצויים מקרי הרצח ואלימות.

מעבר למענים הטיפולים האוניברסליים, כמו מקלט לנשים מוכות, מקלט לנערות במצוקה, עוסי"ם כוללניים במחלקות לש"ח, אין כיום מענים יהודיים הולמים בנשים נפגעות אלימות במגזר הבדווי.

כדי להתחיל לטפל בבעיה במגזר הבדווי להלן התוכניות הראשוניות המוצעות:

א. קו חירום לנשים בדואיות במרכז למניעת אלימות בבאר שבע.

עלות הפעלת הקו לשנה 200,000 ש"ח

ב. מרכז טיפולי נייד שיעמוד לרשות הישובים הבדווים בדרום ויכלול:

2 עובדים סוציאליים מומחים לטיפול באלימות נגד נשים במשפחה.

עלות 2 עוסי"ם להוצאות ניידות לשנה 300,000ש"ח

ג. מאגר של 4 משפחות קלט לנשים ברמת סיכון נמוכה.

עלות:
4 משפחות X 2000 ש"ח לחדש 8000 ש"ח

12 חודשים X 8000 ש"ח 96,000 ש"ח

עלות משרד העו"ר 96,000 ש"ח

7. לחצני מצוקה - תכנית ניסוי במחוז ת"א
רציונל:
הטיפול בנשים מוכות, הנו מורכב ודורש התייחסות למימדים שונים של התופעה.

לעתים קרובות אנו מוצאים נשים שבחרו לחיות בנפרד מבן הזוג האלים, לאחר טפול במקלט או בקהילה, שעדיין מאוימות על חייהן. למרות שננקטו צעדים להגנתן כמו צו הגנה או מניעה, להפרדת המגורים של בני הזוג, הן עדיין נתונות בסכנה.

לחצן מצוקה הנו כלי נוסף המוצע להגנה על האישה החשופה לסכנה.

המטרה
הגנה על חיי אישה שנפרדה מבן זוג אלים, אך עדיין נתונה לאיומים ולסכנה ממנו.

אוכלוסיית היעד
נשים שחיות בנפרד מבן המשפחה האלים, אך ממשיכות להיות מאוימות כמו:

1. נשים שהוציאו צו הגנה נגד התוקפן.
2. נשים אחרי תהליך פרידה או גירושין.
3. בן הזוג הורחק במסגרת שחרור בערבות.
4. הוצא צו מניעה.
5. כל מצב סיכון אחר.

התכנית:
I. התקנת לחצני מצוקה למוקד, שקשור למשטרה.
II. התכנית תופעל ע"י עו"ס בשיתוף עם מתנדבים.
III לחצני המצוקה יותקנו עפ"י המלצות: מקלטים, מרכזים למניעת אלימות, מחלקות
לשירותים חברתיים.

שותפים לתכנית
ארגון ויצ"ו - מפעיל, המשרד לביטחון פנים, משרד העו"ר.

התכנית תופעל כניסיונית בשנה ראשונה במחוז ת"א, תתבצע ההערכה ולאחריה יוחלט אם יש להמשיך ולהרחיב לכל הארץ.

עלות התכנית
לשנה ראשונה ל- 100 נשים 345,000 ש"ח.
ההשתתפות המבוקשת מהמשרד היא: 105,000 ש"ח.

8. פרוספקט כיס - הנחיות פעולה לאישה בסיכון.
רציונל:
פרוספקט כיס שיופץ בחדרי מיון, טיפות חלב, קופ"ח סופרמרקטים, בתי ספר, קניונים, מספרות, עיתונים ועוד, ובו יפורטו הנחיות פעולה לאישה בסיכון.

1. מה לעשות.
2. לאן לפנות.
3. מה לקחת אתה.
4. הנחיות להתנהגות לשעת חירום.

עלות הפקת הפרוספקט: 10,000 עותקים X 2000 ש"ח 50,000 ש"ח.

9. פרוייקט עמיתים
נשים מוכות ששוקמו למען נשים מוכות בתהליך טיפולי.
וגברים אלימים שעברו טיפול למען גברים אלימים בתהליך שינוי.

רציונל: ישנן תיאוריות הטוענות שאדם אשר חווה חוויה מסוימת יכול ליצור דו-שיח אמיתי עם אדם אשר עבר אותה חוויה, להבין אותו באופן מעמיק ולהזדהות עמו באופן ייחודי.

מכאן הרעיון להיעזר בנשים מוכות וגברים אלימים אשר עברו תהליך טיפול מוצלח להפסקת האלימות ולניהול דיאלוג חיובי ביניהם, שיהוו גורם מסייע לנשים מוכות ולגברים אלימים בתהליך שינוי וטיפול.

מטרה
להכשיר ולהפעיל נשים מוכות וגברים אלימים שעברו תהליך טיפולי, כדי לסייע בשיקומם של נשים מוכות וגברים אלימים בתהליך שינוי.

אוכלוסיית היעד:
30 נשים מוכות ו- 30 גברים אלימים = העמיתים.
 שעברו תהליך שינוי.
 חיים מזה כשנה ללא אלימות.
 פועלים באופן נורמטיבי.
 מעונינים ומסוגלים ליצירת קשרים חברתיים.
 מוכנים לסייע בהתנדבות (להוציא הוצאות נסיעה והוצאות הנובעות מתפקידם).

החניכים
 נשים מוכות וגברים אלימים בתהליך שינוי המקיימים קשר טיפולי עם איש מקצוע.
 בעלי כתובת מגורים קבועה ובעלי רצון להיעזר בחונך/ת שהיה במצבם.

רכז הדרכה ¼ משרה למשך שנה 30,000 ש"ח.

נסיעות לעמיתים מתנדבים 20,000 ש"ח.

סה"כ עלות 70,000 ש"ח.

10. בית נועם - כיוון חדש לגברים אלימים
רציונל:
בינואר 1977 הוחל בהפעלת תוכנית ניסיונית המופעלת ע"י עמותת נועם ומתוקצבת כפרוייקט ניסיוני בשותפות של המחלקה למפעלים מיוחדים במוסד לביטוח לאומי והשרות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד העבודה והרווחה. התוכנית הניסיונית מלווה במחקר הערכה המופעל ע"י המוסד לביטוח לאומי.

מדובר על מסגרת טיפולית ל"גרעין הקשה" של גברים אלימים שהוצאו מביתם בהתאם לצו הגנה או צו מבחן.

השהות במסגרת ההוסטל היא לתקופה של 3 עד 4 חודשים. בו זמנית שוהים בבית נועם 12 גברים.

הגורמים המפנים למסגרת ההוסטל הנם: שירותי הרווחה המקומיים, פקידי סעד, שרות מבחן למבוגרים, בתי משפט, יחידות הסיוע ליד בתי משפט לענייני משפחה והמשטרה.

במשך השהות בהוסטל מתגוררים הגברים במקום, יוצאים בשעות הבוקר לעבודתם והשעות אחר הצהרים והערב מקיימים פעילויות מקצועיות טיפוליות, במסגרת פרטנית וקבוצתית.

חלק מההתייחסות הטיפולית כוללת הכנה וחזרה לקהילה, במסגרת זו נשמר קשר קבוע עם הגורמים המפנים, בעיקר לקראת סיום השהות בהוסטל.

מומלץ: להמשיך עם תכנית הניסוי לשנה נוספת.

עלות משוערת למשרד העו"ר לשנה 800,000 ש"ח.

סה"כ עלות כל התוכניות:

1. "התבגרות מכובדת ומכבדת"- 4,000,000 ש"ח
2. אומנות כתחליף לאלימות- 432,000 ש"ח
3. מעסיקים נגד אלימות-
4. עובדים סוציאליים בתחנות משטרה - 50,000 ש"ח
5. פריסת עוסי"ם מומחים בלשכות לש"ח- 20,000,00 ש"ח
6. המגזר הבדווי- 96,000 ש"ח
7. לחצני מצוקה- 105,000 ש"ח
8. פרוספקט כיס- 10,000 ש"ח
9. פרוייקט עמיתים- 70,000 ש"ח
10. בית נועם- 800,000 ש"ח

סה"כ עלות התוכניות: 25,563,000 ש"ח.

3.6 דו"ח וועדת המשנה למגזרים מיוחדים

1. שמות חברי ועדת המשנה ותפקידם
I. עו"ד נעמי לירן - מנהלת הרשות לקידום מעמד האשה, יו"ר הוועדה.
II. עוזי גדור - מרכז וועדת מנכ"לים בנושא אבטלה - משרד ראש הממשלה.
III. מרי חדייר - ראש תחום מעמד האשה, הרשות לקידום מעמד האשה, משרד רה"מ.
IV. אהובה טלמון - מנהלת לנ"י ישראל.
V. שרה כהן - מנהלת שירותי הרווחה, משרד הקליטה
VI. רננה לוי - יועצת לשר הבריאות לפניות ציבור.
VII. עיידה סולימן-טומא - מנכ"לית עמותת נשים נגד אלימות.
VIII. טל קורמן - מנהלת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בישראל.
IX. רות רזניק - מנכ"ל עמותה ללחימה באלימות נגד נשים ומנהלת 3 מקלטים לנשים מוכות.

2. דרכי עבודת ועדת המשנה
וועדת המשנה למגזרים מיוחדים קיימה 3 ישיבות.
במסגרת דיוני הוועדה זומנו נציגות מהמגזר האתיופי והמגזר הערבי במטרה ללמוד את הנושא וליישם את הידע שנרכש במגזרים אחרים.

גב' עיידה סולימן-טומא מנכ"לית עמותת נשים נגד אלימות - הציגה את נושא האלימות בקרב האוכלוסייה הערבית והתמקדה בבעיות הספציפיות למגזר זה.

גב' צגה מלקו - מזכירת איחוד הארגונים של עולי אתיופיה - הציגה את נושא האלימות בקרב המשפחה האתיופית על רקע החיים באתיופיה והמעבר לישראל.

ב27.7.98- ביוזמת גב' נאול אבו חתום, מפקחת מחוזית, נערך סיור בצפון שכלל ביקור במקלט לנשים מוכות ובמקלט לנערות במצוקה שמיועדים למגזר הערבי.

שני הדיונים הראשונים התקיימו בראשותו של מר עוזי גדור.
בעקבות התפטרותו של מר עוזי גדור מראשות הוועדה, מונתה עו"ד נעמי לירן, מנהלת הרשות לקידום מעמד האשה ליו"ר הוועדה למגזרים מיוחדים.

ב1.9.98- התקיים דיון מסכם בראשותה של עו"ד נעמי לירן, שהתמקד בגיבוש ההמלצות של הוועדה לקראת העברתם לדיון במליאת הוועדה הבינמשרדית לטיפול בבעיות האלימות במשפחה.

3. תאור מצב קיים
א. מגזר הערבי - מקלט לנשים מוכות
בשנת 1993 הוקם בצפון המקלט הראשון לנשים ערביות. מקלט זה קולט נשים ערביות עם ילדיהן מכל רחבי הארץ. המקלט נותן הגנה מידית ועזרא ראשונה לנשים ולילדיהן ומסייע להן במימוש זכויותיהן ובמתן סיוע משפטי, וסוציאלי.
המקלט מקבל מימון מלא ממשרד העבודה והרווחה ומופעל ע"י עמותת נשים נגד אלימות. בביקור שערכנו במקום נמסר לנו ע"י מנהלת המקלט כי התפוסה במקלט תמיד מלאה.

מקלט לנערות במצוקה
המקלט לנערות ערביות במצוקה נפתח בשנת 1993, מקלט זה קולט במצבי מצוקה.
המקלט ניתן הגנה טיפול מיידי לנערות וקובע אבחון ראשוני.
מאז פתיחתו ישבו במקלט יותר מ500- נערות.

דירת מעבר
בשנת 1994 הוקמה דירת המעבר לנערות ערביות. דירת המעבר מיועדת לנערות מעל גיל 18 שנאלצות להתרחק מהמסגרת המשפחתית.

במסגרת הסיוע הניתן לנערות, ניתנת להן גם הכשרה מקצועית במטרה להכשירן לחיים עצמאיים.

ב. במגזר החרדי/דתי
משרד העבודה והרווחה הקים ב1997- מרכז למניעת האלימות במשפחה המיועד למגזר החרדי/דתי.מרכז נוסף נמצא בשלבי הקמה בבני ברק.
דירת קלט פועלת באזור ירושלים מזה כחצי שנה.
בבית חולים שערי צדק פועל מרכז הנותן סיוע לנשים דתיות - חרדיות, המרכז נותן שרות לאוכלוסיית הנשים ממגזר זה הנמצאות במצבי מצוקה ומשבר אשר זקוקות לתמיכה וייעוץ.

בירושלים מקיים ארגון רפע"ה רפואה על פי ההלכה, מערך סיוע למניעת אלימות במשפחה. המערך כולל קו טלפוני חם, איתור אלימות במשפחה והפניית נפגעות לטיפול מתאים.
בבני ברק הוקמה עמותה: שפר, חברות בעמותה נשים חרדיות מבני ברק.
מטרת העמותה לסייע לנשים נפגעות אלימות במשפחות חרדיות.
העמותה פועלת בחסות ובסיוע של מחלקת הרווחה של עירית בני ברק.

4. הבעיות הכלליות וההמלצות לפתרונם
המגזרים שבהם התמקדה הוועדה במתן המלצותיה הם - המגזר הערבי, החרדי, עולות מקרב העדה האתיופית. תופעת האלימות במגזרים מיוחדים מורכבת ומחייבת חשיבה ומענים המתחשבים עם התרבויות.
התייחסות יחודית מתייחסת לא רק למגזר העולות מקרב העדה האתיופית אלא לעולות המגיעות מתרבויות שונות יחודיות עדתיות מסורתיות.
האלימות במגזרים אלה מקבלת ציביון והשלכות הנגזרים ממאפיינים הקשורים לתרבותם, לכן התייחסות, האיחור, הדיווח, העברת המידע והסיוע הניתן ע"י אנשי מקצוע חייבים לקבל אופי ספציפי ולהתאימם לתנאים המיוחדים.

יינתן דגש מיוחד לתחומים הבאים:
- שיתוף פעולה ברמה המקומית.
- הכרות עם מנהיגים ועם כללי התנהגות.
- שיתוף אנשי מקצוע בני העדה ומנהיגות מקומית.
- הסברה בשפה הרלוונטית.

א. העמקת המודעות
מרבית הנשים באוכלוסיות המיוחדות אינן מודעות לזכויותיהן. עובדה מצערת זו מהווה גורם מעכב ליציאתן של הנשים ממעגל האלימות.

1. פרסום והפצה
להפיץ מידע אודות זכויותיהן של הנשים ואודות השירותים הקיימים והסיוע הניתן ע"י הרשויות.
הפצת המידע לקהלי היעד הרלוונטיים צריכה להיעשות באופן שיתאים לערוצי העברת המידע האפקטיבים לעולם מהתרבויות השונות.

המלצה
משרד העבודה והרווחה בתאום עם ארגוני הנשים יפיץ דף מידע קצר וברור בשפות אמהרית, רוסית, ערבית ועברית, דפי המידע יופצו באמצעות סטנדים שיוצבו במקומות הנגישים לאוכלוסיית היעד כגון: במשרדי הדואר, מקוואות, טיפות חלב ומתנס"ים וקופות חולים.
יש לדאוג לתחזוקה שוטפת וסבירה של הסטנדים.

משרדים וגופים רלוונטים
משרד העבודה והרווחה, משרד הקליטה, משרד הדתות, הרשות לקידום מעמד האשה, עמותת אלימות נגד נשים, נציגות של ארגוני נשים, משרד הבריאות, מתנס"ים.

2. פעולות הסברה
היעד המרכזי: שינוי תפיסת העולם במגזרים אלה, האשה נחשבת לרכושו של הבעל ועל כן מותר לו לעשות בה כרצונו.

משרדים וגופים רלוונטים
משרד העבודה והרווחה, ארגוני נשים, משרד הקליטה, הרשות לקידום מעמד האשה, מתנס"ים.

המלצה
כדי לשנות דפוסי התנהגות אלו יש לצאת במסע הסברה רחב בשפות הרלוונטיות, במטרה להחדיר לאוכלוסיית היעד דפוסי התנהגות ותרבות התואמים לחברה מודרנית.

3. הכשרתם של אנשי מקצוע
ההתייחסות לקבוצות מיוחדות מחייבת גישה מיוחדת. אנשי המקצוע המטפלים במגזרים אלה נדרשים להיות בקיאים במאפיינים הספציפיים של אוכלוסיית היעד, זאת בנוסף לכישורים הכלליים.

המלצה
לתגבר את תחנות המשטרה ולשכות הרווחה בעובדות בעלות רקע וידע מתאים. תנתן עדיפות לעובדות מקרב העדה או המגזר הרלוונטי.

משרדים וגופים רלוונטיים
משרד לביטחון פנים, משרד העבודה והרווחה, לשכות רווחה מקומיות.

4. הכשרת הצוות המקומי
הדרכות והשתלמויות קבוצתיות אינן יעילות לאוכלוסיית היעד. לכן יש להתאים שיטות הדרכה יחודיות שינתנו באמצעות הצוות המקומי של הקהילה כגון: צוות רפואי, אחות טיפות חלב, עובדים סוציאליים מורים וכו' כיוון שבין הצוות הנ"ל לבין האוכלוסייה המקומית קיים ערוץ תקשורת אמין המבוסס על יחס אמון הדדי שנרקם במשך הזמן.

המלצה
תינתן הדרכה לצוות המקומי במתן יעוץ והדרכה לאוכלוסייה המקומית באופן פרטני. הייעוץ יינתן במסגרות הטיפול השוטף (ביקור אצל רופא, טיפת חלב אסיפת הורים ולא במסגרת מפגשים או פעולות יזומות ).
צוות זה יסייע גם באיתור מקרי אלימות בקרב האוכלוסיות, יפעל למניעתן ויעודד את הנשים לפנות לקבלת ייעוץ וסיוע מהגורמים המקצועיים.

משרדים וגופים רלוונטיים
משרד העבודה והרווחה, משרד הבריאות, הרשות המקומית, משרד החינוך, מנהיגות מקומית.

ב. ביטחון כלכלי
במגזרים מיוחדים הבעיה הכלכלית היא חריפה יותר. בהתאם לנורמות המקובלות, האשה בדרך כלל אינה יוצאת לעבודה מחוץ לבית. דבר שדורם לפתח תלות כלכלית בבעל. החשש מאובדן כלכלי מרתיע את הנשים מלהגיש תלונות על התעללויות בעליהן.

המלצה
לקיים קורסי העצמה לקבוצות יעד כהכנה ליציאה לעבודה מחוץ לבית.
כדי לעודד את הנשים לצאת לעבודה יש לפעול להקמת מסגרות מתאימות לטיפול בילדים אחרי שעות הלימודים. יש לפעול למציאת מקומות עבודה.

משרדים וגופים רלוונטיים
לשכת התעסוקה, ארגוני נשים, מתנס"ים, משרד העבודה והרווחה.

ג. משפחות חד הוריות
נשים ששהו במקלטים או במסגרת דומות שהפכו למשפחות חד הוריות בעקבות אלימות במשפחה, מקבלות קצבה מהביטוח הלאומי. הסיוע ניתן לאשה שאינה עובדת או שמשתכרת לא יותר מ - 1.500 ש"ח.
חוק זה מעודד נשים אלה לעבוד בעבודות מזדמנות שלא מקנות להן זכויות סוציאליות.

המלצה:
על מנת לעודד נשים במגזרים אלה להצטרף למעגל העבודה מומלץ לפעול לתיקון החוק הקיים ולהעלות את תקרת השכר המזכה בקבלת הסיוע. תוך כדי קביעת קריטריונים שיתאימו למגזרים אלה.

משרדים וגופים רלוונטיים
המוסד לביטוח לאומי, כניסת, משרד העבודה והרווחה, משרד הקליטה, הרשות לקידום מעמד האשה.

ד. הכרות אישית
בחברות סגורות קיימים קשרי משפחה ויחסי קרבה חברתית כך שכל אחד יודע ומכיר את חיי המשפחה של כל הסובבים אותם (למעט אלימות והתעללות מינית שנשארו טאבו שלא מדברים עליו). אשה שרוצה להגיש בקשה לסיוע או תלונה נמנעת מלעשות כן, כיוון שהיא צריכה לתת דין וחשבון לגורם מקצועי מבני קהילתה. עובד זה יכול להיות קרוב משפחה ישיר שלה או של בעלה.

ע"פ הנורמות המקובלות במגזרים אלה האשה מוותרת על זכותה לקבל סיוע מהגורמים המקצועיים כדי לא להחשף לבושה משפחתית.

המלצה
לגבש מודל אזורי באמצעות צוות חשיבה רב תחומי שיכלול ארגוני נשים ואנשי מקצוע שמטפלים במגזרים אלה לצורך מתן פתרונות הולמים לבעיות שמלגלות כתוצאה מתופעה זו.

ה. העתקת מקום מגורים
המבנה החברתית במגזרים אלה אינו מאפשר לאשה להתנתק ממשפחתה המורחבת ולעבור למקום מגורים אחר כי הם רגילים לחיי קומונה.
העתקת מגורים שבאה בעקבות סכסוכים משפחתיים מתקבלת כמרידה במוסכמות החברתיים. גם הקליטה במקום חדש כמעט בלתי אפשרית ומלווה בקשיים רבים.

המלצה
להקים צוות היגוי שיתן המלצות לטיפול בבעיה. בצוות יקחו חלק מאנשי מקצוע שטיפלו בבעיות דומות במגזר הערבי והחרדי במטרה ללמוד מהנסיון שהצטבר במגזרים אלה.

ו. דיור
אשה שסובלת מאלימות ומשתכנת במקלט לנשים מוכות זכאית עם יציאתה מהמקלט לקבל סיוע בהשתתפות בשכר דירה ממשרד השיכון. גובה הסכום המאושר היום הוא 300 דולר.

ברוב המגזרים היחודיים כאשר האשה מתחילה בהליכי גירושים היא נחשבת למורדת והיא מאבדת את כל הסיוע המשפחתי. לאחר יציאתה מהמקלט היא נחשפת לבעיות כלכליות ונאלצת ברוב המקרים לחזור לבעלה ולמעגל האלימות.

המלצה
לפעול להגדלת הסיוע שניתן באמצעות משרד השיכון בהשתתפות בשכר דירה למגזרים אלה תוך כדי קביעת קריטריונים שיתאימו למגזרים היחודיים.

משרדים וגופים רלוונטיים
משרד השיכון, משרד העבודה, רשות מקומית.
ז. ילדים ומתבגרים בסיכון
הוועדה לא התמקדה בנושא, כי ידוע לחברי הוועדה כי קיים פרוייקט גדול בנושא.

5. בעיות ייחודיות והמלצות לפתרונם
א. בעיה יחודית בקרב עולות מהעדה האתיופית
בקרב העדה האתיופית נושא הגרושים מטופל ע"י מתווכים לפישור ולשלום בית הנקראים "השמגלות" באמצעות בית אצ'ין.
בתי הדין הרבניים מפנים כל בקשה הקשורה לגרושים למתווכים אלה.
נשים שמגישות תביעות לגירושים נחשבות למורדות ועל כן המגמה היא להגיע לשלום בית בכל מחיר. תופעה זו כופה על הנשים להשאר במעגל האלימות.

המלצה
לפנות לבית הדין הרבני בבקשה לא לכרוך את הטיפול בנושא גרושים בהמלצת המתווכים וכאשר האשה אינה מעונינת בתווך זה. כמו כן לאפשר לפונות לבחור את דרכי הטיפול בבעיותיהן.

משרדים וגופים רלוונטיים
משרד הדתות, מנהיגים אתיופים, משרד העבודה והרווחה, ארגוני נשים.

ב. בעיה יחודית למגזר הערבי והדרוזי
רצח שבוצע על רקע כבוד המשפחה במגזר זה בדר כלל מקבל "לגיטימציה" בחברה המקומית. העדה סבורה שמעשיה של הנרצחת הצדיקה את הרצח בהיותה מורדת, מתנגדת לנורמות החברתיות ודמה הופך להפקר.

המלצה
לקיים פעולות הסברה בקרב המנהיגים הדתיים שיוקיעו בפומבי כל רצח של אשה בלי להוסיף על איזה רקע היא בוצע ולהמעיט בשימוש הביטוי של כבוד המשפחה בהתייחס לרצח נשים.

משרדים וגופים רלוונטים
אנשי דת, משרד העבודה והרווחה, ארגוני נשים.

ג. נשים עם נכויות
המקלטים הקיימים אינם ערוכים לקליטת נשים עם נכויות כגון: עיוורון או מגבלות פיזיות.

המלצה
להקים במרכז הארץ מקלט ייחודי לנשים עם מגבלות פיזיות שיכלול צוות רפואי מתאים לצרכים המיוחדים של אוכלוסייה זו.

משרדים וגופים רלוונטיים
המוסד לביטוח לאומי, הקרן למפעלים מיוחדים, משרד העבודה והרווחה, הרשות לקידום מעמד האשה.

ד. נשים מכורות לסמים ולאלכוהול
המקלטים הקיימים כיום אינם ערוכים לקלוט נשים מכורות לסמים ולאלכוהול.
נשים אלה אינן מסוגלות להשתלב במקלטים הקיימים. הם נתונות להפרעות נפשיות המקשות על אורח החיים במקלטים.
יתרה מזו קליטתן של נשים אלה לפעמים פוגעת בתדמיתן של הנשים המאכלסות את המקלטים.
המלצה
להקים מקלט ייחודי לנשים מכורות לסמים ולאלכוהול. במסגרת ההשתלמות והיעוץ הניתנים במקלט, יש לשלב טיפול גמילתי.

משרדים וגופים רלוונטיים
המוסד לביטוח לאומי, הקרן למפעלים מיוחדים, משרד העבודה והרווחה, הרשות לקידום מעמד האשה.

6. הקמת מסגרות נוספות
א. מגזר הערבי החרדי והבדואי
מהנסיון שהצטבר מתברר כי המקלטים לנשים מוכות לא תמיד מתאימים לצרכים של המגזרים הללו. במשפחות מרובות ילדים המעבר למקלט כרוך גם בנטישת חלק מילדיה. (המקלט קולט עד 4 ילדים עד גיל 10 בלבד).

המלצות
1. להקים דירות מעבר או קלט.
2. להקים מאגר של משפחות אומנה מקרב משפחות מכובדות, ומנהיגים מקומיים. משפחות אלה תסייענה לשיקום המשפחות ותסייע בגישור עם המשפחה המורחבת.
3. להקים מקלט נוסף למגזר הערבי בדרום הארץ שיערך לקליטתם של משפחות מרובות ילדים.

משרדים וגופים רלוונטיים
המוסד לביטוח לאומי, הרשות לקידום מעמד האשה, משרד העבודה והרווחה, רשות מקומית או אזורית.

ב. טיפול נייד
הבדואים גרים בחמולות שמפוזרות על פני שטחים נרחבים המקשים על מתן סיוע לאוכלוסייה.

המלצה
להכשיר צוות מקצועי נייד שיעבור בישובי הבדואים יתן סיוע לאוכלוסייה המקומית.
מודל ניסיוני זה יושם תחילה במגזר הבדואי - יש לשקול התאמתו למגזרים נוספים.

משרדים וגופים רלוונטיים
המוסד לביטוח לאומי, משרד העבודה והרווחה, הרשות לקידום מעמד האשה, המועצה האזורית.

3.7 דו"ח ועדת המשנה בנושא הערכת מסוכנות ופתרונות הגנה

מבוא

בחודש פברואר, 1998, בעקבות ריבוי מקרי הרצח והפגיעות הקשות בנשים ע"י בני זוגן, התקבלה החלטת ממשלה להקים ועדה בין משרדית לטיפול בנושא "אלימות במשפחה". בועדה נציגים של כל משרדי הממשלה, הועדה למעמד האישה בכנסת, ארגוני נשים וגופים טיפוליים ווולונטריים שונים העוסקים בתחום. במסגרת הועדה הוקמו 8 ועדות משנה. המסמך המוצג להלן הנו תוצר עבודתה של ועדת המשנה בנושא "הערכת מסוכנות ופתרונות הגנה".

הערכת מסוכנות הנה תהליך של אבחון שמטרתו לנבא את הסיכוי שאדם מסוים יפגע באדם אחר. זהו תהליך שמנסה לענות על השאלה: "באיזו מידה אדם X מסוכן כלפיאדם Y בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות?" או "מהי ההסתברות (הסיכוי) שאדם X יפגע באדם Y בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות?".

המטרות העיקריות של הערכת המסוכנות הן לשפר את תהליכי ההגנה על הקורבנות ולסייע למקבלי החלטות בתחום (כגון, שופטים, שוטרים וכו') בקבלת החלטות אפקטיביות ומותאמות למקרה.

הערכת מסוכנות הנה טכניקה טיפולית/אבחונית אשר דורשת מיומנות מקצועית מהמבצע, מיומנות אותה צריך ללמוד. לדעת רבים מאנשי המקצוע העוסקים בתחום בכל אינטראקציה של משפחות או יחידים הסובלים מאלימות במשפחה עם שירותים חברתיים וסמכותיים כלשהם צריך לבצע הערכת מסוכנות בעדיפות גבוהה.

הערכת מסוכנות איננה הערכת אלימות. השאלה העומדת לנגד עיננו איננה האם מתקיימת אלימות או האם קיים פוטנציאל לאלימות בין בני הזוג?. לעניין אבחון אלימות קיימות אינדיקציות אחרות ואין זה המקום לפרטן. כאשר אנו עוסקים בהערכת מסוכנות אנו יוצאים מנקודת הנחה שקיימת אלימות בין בני הזוג. אנו ניגשים להעריך את חומרתה ואת סיכויי הפגיעה הקשה הפוטנציאלית.

העיקרון המרכזי אשר הנחה את עבודת הועדה הוא שמבין התפקידים השונים של התגובה החברתית בתחום של אלימות כלפי נשים, תפקידים הקשורים בטיפול, ענישה והגנה, התפקיד של הגנה על קורבנות הוא התפקיד החברתי החשוב ביותר שהרי מדובר בסוגיות של חיים ומוות.

הערכת מסוכנות הנה חלק בלתי נפרד מתהליך כולל של הגנה על קורבנות. חשוב להדגיש כי בכל מקרה שמתבצעת הערכת מסוכנות יש לבנות בצידה של ההערכה תוכנית הגנה כוללת לאישה ולילדיה. מסיבה זו עוסקת ועדת המשנה בשני התחומים גם יחד.

1. חברי ועדת המשנה

מר משה שילה  סגן בכיר א' לפרקליטות המדינה
גב' ענבר פלש  מתמחה בפרקליטות המדינה
מר דובי גזית  מנהל המנהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים, משרד הפנים
ד"ר שלום ליטמן  סגן מנהל שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות
גב' שרונה צירון  יועצת משפטית, משרד הבריאות
גב' נירית פסח  ראש תחום בריאות כללית, שרות ארצי לעבודה סוציאלית
סא"ל אלי רגב  ראש ענף תכנון כוח אדם, צה"ל
גב' מלכה סופר  ראש ענף קורבנות העברה, המשרד לביטחון פנים
גב' שרונה ולדניגר  ענף קורבנות העברה, המשרד לביטחון פנים
ד"ר מרדכי פרישטיק  בתי הדין הרבניים
גב' נעמי לירן  יו"ר הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה
גב' מרי חדייר  הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה
גב' רונית לב ארי  מנהלת המחלקה לאלימות במשפחה, נעמ"ת
גב' רות רזניק  יו"ר עמותת ל.א. ומנהלת המקלט לנשים מוכות, הרצליה
גב' יעל הרמל  פקידת סעד ראשית לסדרי דין, משרד העבודה והרווחה
גב' אביבה פלאי  מנהלת שרות המבחן למבוגרים, משרד העבודה והרווחה
גב' חנה אטקס  סגנית מנהלת שרות המבחן למבוגרים, משרד העבודה והרווחה
ד"ר דבורה הורוביץ  סגנית מנהלת שרות המבחן לנוער משרד העבודה והרווחה
גב' עדה פליאל-טרוסמן  ממונה ארצית על טיפול בנשים, משרד העבודה והרווחה
גב' אורלי אינס  מנהלת פרוייקט ילדים בסיכון ואלימות במשפחה, משרד העבודה והרווחה - יו"ר

2. דרכי עבודת הועדה
הדיון הראשון בתחום הערכת המסוכנות התקיים בפני מליאת הועדה ב - 10.4.98. בדיון זה הוצגו העקרונות התאורתיים של הנושא, כמו גם האינדיקטורים המרכזיים אליהם מתייחסת הספרות המקצועית בתחום. המצגת שהוצגה בפני הועדה מצורפת בנספח א'.
ועדת המשנה בנושא הערכת מסוכנות ופתרונות הגנה נפגשה 4 פעמים בסך הכל. להלן פירוט תכני הדיונים:
11.5.98 - סקירת המצב הקיים בתחום במסגרת המשרדים השונים ובשטח והגדרת מטרות הועדה (נספח ב').
1.7.98 - דיון בנושא הכלי להערכת מסוכנות. מטרתו, שימושיו וסקירה ומיפוי של כל סוגי ההחלטות להם נדרשים אנשי המקצוע השונים אשר זקוקים לכלי (נספח ג').
9.8.98 - בחינת סוגיות הקשורות ביישום הכלי להערכת מסוכנות אצל אנשי המקצוע השונים. עיבוי והשלמת המיפוי של סוגי ההחלטות ושל אנשי המקצוע שיעשו שימוש בכלי (נספח ד').
בספטמבר 98 הוכנה טיוטה ראשונה של הכלי להערכת מסוכנות. הטיוטה הועברה להערות אל חברי הצוות.
21.10.98 - דיון בטיוטת הכלי להערכת מסוכנות ובנושא של פתרונות הגנה, צרכים ופערים (נספח ה').
10.11.98 - סיכומים לקראת הגשת דו"ח הביניים.

3. תאור מצב קיים
לאחר בחינת הפעולות שנעשו בתחום זה במשרדים השונים מתברר כי בעוד שקיימת הכרה בקרב קובעי המדיניות במשרדים ובקרב אנשי המקצוע בשטח על חשיבות הנושא נעשו פעולות נקודתיות ומקומיות מעטות לצורך התמודדות עם הנושא.

הפעולות שנעשו היו בדרך כלל לצורך קבלת החלטה מאד ספציפית או ביצוע פעולה מאד ספציפית כמו למשל, הכנת כלי להערכת מסוכנות שישמש את פקידי הסעד לסדרי דין לצורך הכנת תסקיר לבית המשפט על פי החוק למניעת אלימות במשפחה.

בפועל, גם במקומות בהם קיימות הנחיות וקיים כלי עבודה רק חלק מאנשי המקצוע משתמשים בו בעוד רבים אחרים יודעים על קיומו אך דוחים את השימוש בו מסיבות שונות. בעיקר בגלל חשש לקחת אחריות.

אחת התופעות שעולות בצורה חזקה מבחינת עבודת השטח הנה שאנשי מקצוע רבים מנסים להעביר את האחריות מאחד לשני. הם מביעים את הצורך שלהם בהערכת מסוכנות אך מצפים שזו תתבצע על ידי מישהו אחר.

4. הנחיות ודרכי הערכת מסוכנות הקיימים כיום
א. הנחיות לכתיבת תסקיר "הערכת מסוכנות" לפקידי סעד סדרי דין - משרד העבודה והרווחה, השרות לרווחת הפרט והמשפחה, הכין בשנת 1996 הנחייה לפקידי הסעד לצורך הכנת תסקיר. ההנחיה מתייחסת רק למשפחות שפנו לקבלת צו הגנה במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה (נספח ו').
ב. שאלון אבחון והערכה להתערבות מיידית - משרד העבודה והרווחה, השרות לטיפול בנשים ונערות, הכין שאלון לאבחון ראשוני של האישה המוכה כולל, ההיבט של רמת הסיכון בו היא מצויה (נספח ז').
ג. הנחייה של המשטרה - המשרד לביטחון פנים פרסם קווים מנחים להערכת מסוכנות בהנחיה שיצאה בנושא זה בספטמבר 98 (נספח ח').

5. בעיות ודילמות עיקריות
א. סיכוי הטעות - האפשרות לנבא התנהגות הנה סוגייה בעייתית ושנויה במחלוקת מבחינה תיאורתית ומעשית בקרב אנשי המקצוע. מבלי להיכנס לדילמה העקרונית, אשר מעסיקה חוקרים ותיאורתיקנים רבים במדעי החברה, חשוב לקחת בחשבון שכאשר אנו עוסקים בניבוי התנהגות אנו עלולים לטעות. בתחום ניבוי המסוכנות הטעות יכולה להיות משני סוגים. טעות מסוג אלפא תתרחש כאשר אנו ננבא שאדם מסוים מסוכן ובפועל הוא לא יהיה אלים. המחיר של טעות כזו עלול להיות פגיעה בזכויות של אותו אדם (לצורך הגנה על הקורבן). טעות מסוג בתא תתרחש כאשר אנו ננבא שאדם מסוים איננו מסוכן ובפועל הוא יהיה אלים (תוך הימנעות מהגנה על הקורבן). המחיר של טעות כזו עלול להיות רצח או פגיעה פיזית קשה.

אחת המטרות שעמדה לנגד עיני הועדה בהכנת הכלי הייתה צמצום מקדם הטעות ככל שניתן. יחד עם זאת חשוב לציין, כי בדילמה המוסרית שעולה סביב השאלה "איזה מבין המחירים חברתנו מוכנה/מעדיפה לשלם?", הסכימו חברי הועדה, כפורום קובע ומעצב מדיניות, שהמחיר של רצח/פגיעה פיזית יקר/חמור יותר מהמחיר של פגיעה בזכויות. לכן, בתהליך הניבוי אנו נעדיף את טעות אלפא על פני טעות בתא. כלומר, נבצע הערכה לחומרה, ולא לקולא.

ב. רתיעה והתנגדות של אנשי המקצוע - בגלל ההשלכות הצפויות של הערכת מסוכנות אנשי מקצוע רבים חוששים לקחת אחריות. החשש הנו גם ברמת הסיכוי של העובד להיפגע על ידי האדם האלים וגם ברמת הסיכוי של העובד להיתבע על פגיעה בזכויות.

ג. ביקורת ציבורית - כמו בנושאים אחרים הכרוכים בפגיעה בזכויות הפרט (כמו למשל בנושא עבודת פקידי סעד לחוק נוער) גם כאן עלולים אנשי המקצוע להיחשף לביקורת ציבורית קשה (בעיקר במצבי הטעות הבלתי נמנעים).

ד. רתיעת הקורבנות לפנות לעזרה - כאשר הקורבן מודע לכך שתתבצע הערכת מסוכנות, שעלולות להיות לה תוצאות שונות מאלה להן הוא מצפה, הוא עלול לחשוב פעמיים אם לפנות לעזרה.

ה. אנשים שאינם מוכרים לשירותים החברתיים - לעיתים אלה שנמצאים ברמות הסיכון הגבוהות ביותר אינם מוכרים לשירותים ולא מקבלים מענה במסגרת הכלי המובנה להערכת מסוכנות שיופץ בקרב השירותים הציבוריים.

ו. הדינמיקה של ההסתרה והבושה - המאפיינת את התופעה ומקשה על מבצע ההערכה לקבל את המידע לו הוא זקוק לצורך קבלת ההחלטה.

ז. ריבוי גרסאות - פעמים רבות מוצגות בפני מבצע ההערכה שתי גרסאות סותרות באשר לעובדות שהתרחשו/לא התרחשו. איש המקצוע מרגיש שעליו למלא תפקיד של שופט/בורר ללא המיומנויות הנדרשות לכך.

ח. מעורבות הליכים משפטיים - כניסת אינטרסים ושיקולים זרים לסיפורו של הקורבן או התוקף עלולים להקשות על איש המקצוע מבצע ההערכה.

ט. מחסור בפתרונות הגנה - לעיתים, גם כאשר יעלה כי האישה במצב סיכון גבוה לא ימצא פתרון ההגנה המתאים לה. מצב זה עלול לגרום לתחושת תסכול ובלבול הן לאיש המקצוע והן לאישה עצמה.

6. מטרות ויעדים להשגה

א. בתחום הכנת כלי להערכת מסוכנות
 הגדרת מטרות הכלי ושימושיו
 ריכוז הקיים בתחום במשרדים השונים
 ריכוז חומר תיאורתי וכלים (מקומיים ובעולם)
 הכנת הכלי (כולל חלקים משותפים ודיפרנציאליים)
 קביעת דרכי שימוש בכלי
 הפיכת הכלי לנוהל עבודה (כולל קביעת דרכי הצלבת מידע ותיאום)
 בניית תוכנית להכשרת אנשי מקצוע
 הכנת הצעת מחקר לתיקוף מחקרי של המודל

ב. בתחום פתרונות הגנה
 ריכוז מידע על הפתרונות הקיימים
 איתור חסרים ובעיות
 יצירת פתרונות חדשניים
 הכנת תוכנית כוללת בתחום ההגנה
 פיתוח רשת ארצית של פתרונות הגנה

<< התחלה < קודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 הבא > סוף >>

< קודם		הבא >

[ חזרה ]

רדיו בפא"צ

אנשים אמרו...

אל תחכה... הזמן לפעול אף פעם לא יהיה מושלם.
^{נפוליאון בונאפרטה}

פרסם מאמר חדש!

ברוכים הבאים!

נושאי האתר

חברים בתנועה

חדש בבימה

מאמר שלי ב-Ynet

אני בונה על זה שלעם יש שכל ואם ניתן לו את הכלים להתמודד עם הפמיניסטיות הוא יעשה זאת, בכל המקומות ובכל הרמות. התוצאה יכולה לבוא לידי ביטוי בבית משפט בבאר שבע או במקומון בקרית שמונה או בטוקבקים או אצל שר בממשלה. אי אפשר לדעת.
המשך קריאה...

להתרחק מרשויות הרווחה

מאת: ד"ר אסתר הרצוג

המסקנה העגומה היא שאם אתם עניים וחלשים אל תתקרבו לרווחה, כי ילדיכם עלולים להילקח מכם. סיפורם של חיים וויולט חביבי כמשל.

המשך קריאה...

רבותיי רחמים...בבקשה תרחמו...יהודים רחמים...

גרושים גירושין משמורת גיל רונן אילו הייתי חייזר, מגלקסיה אחרת, הייתי מתמלא רחמים למראה הכותרת הבאה, למען האמת, לא יודע אם לצחוק או לבכות.
אז ראשית אני ארוץ לבדוק את הדוא"ל, אולי המכתבים שלי לא מגיעים לח"כ אופיר פינס?!
ואולי הפקסים והמכתבים שלי לא מגיעים למפכ"ל?!
ואולי המפכ"ל והח"כ פינס סתם שונאים ילדים?!

המשך קריאה...

הסכמת הורים לגבי טיפול נפשי בקטין

הסכמה של הורים שחיים בנפרד לגבי טיפול נפשי בקטין

(כולל הורים בתהליכי גירושין או גרושים)

יורם צ. צדיק, דר' דניאל גוטליב,
ברניס ליבק ודוקי אופיר

ועדת האתיקה של האגודה לטיפול במשפחה ובנישואין

לקריאת קובץ PDF | לכתבה מקורית

סמל חדש למדינת ישראל

הסמל הגיע אליי הודות לניב עמית וכל כך הרשים אותי עד כי החלטתי לפרסם אותו ללא דיחוי.

קליעה בול!

הקליקו כאן על מנת לראות את הסמל החדש

השיטה ידועה...עכשיו צריך להשיב מלחמה שערה!

במשך השנים האחרונות נוצר במדינת ישראל מצב בו הפוליטיקאים, ומולם מערכות ממסדיות שונות החליטו שהכי קל, והכי טוב, זה ללחוץ ידיים ולהיות שותפים...

מדוע, מדוע שנילחם בינינו, אמר שמאלני לימני,

המשך קריאה...

המקום שבו אנו צודקים

אז היה לי דיון היום, דיון ללא פרוטוקול שנקרא בשפתו החופשית של השופט יעקב כהן "דיון פתוח".

מה אני אגיד, אני, שכבר פיתחתי הנאה מסוימת, חולנית משהו, להתדיין בענייני משפחה, זכיתי לדיון מרתק, מעניין ומאוד מפתיע, לא אכנס לפרטי הדיון, אבל אשחרר כמה פראזות שנשמעו באולם היום...

המשך קריאה...

20 עצות למתמודד בניכור הורי

מאת ג'ף פרקס (במקור "20Tips for Managing Parental Alienation")

הקדמה: