מודעות התנועה
|
חשוב מאוד כל מי שהגיש תלונה כנגד השופטת טובה סיון מתבקש בדחיפות ליצור קשר עם אדם בשם הרמן שמתעתד באופן רציני ביותר לתבוע אותה על מעשיה כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה
|
ספסל הנאשמים
| פמיניסטית רות רזניק |
|
מנהלת מקלט לנשים מוכות |
|
| המשך קריאה... |
מנכ"ל "ל.א. "- לחימה באלימות נגד נשים| תאוריית כלבי הרחוב |
|
לפתע שמענו נביחות רמות של כלבים, ומרחוק ראינו עדת כלבים מתקרבת אלינו בנחישות, ללא פחד, שלא כדרכם של כלבים עזובים. התופעה ידועה, אם כי לא מוכרת להרבה אנשים. |
|
| המשך קריאה... |
להיטי האתר
- הפרוטוקולים של Zקנות Zיון
- היום זה הוא, מחר זה יכול להיות אתה!
- אלימות וגבריות: שטיפת המוח הגדולה
- מאמרים בנושא מסוגלות הורית
- דוגמא לבקשה לביהמ"ש לפסילת שופט, המשך.
- השופטת רבקה מקייס
- כמה פעמים ספרת עד 10 ושום דבר לא קרה...?
- השופט יעקב כהן
- דחיית צו הגנה של הרחקת הבעל ע"י אישתו
- רצחה וגם ירשה
- יקירתי פקידת הסעד נילי זיו "מלאך או שטן"
| עונת הציד החלה |
|
לא הייתי רוצה להיות במקום ירום הודו כבודו כבוד השופט, העומד למעשה להחליט החלטות גורליות בנוגע לעתידן של שתי ילדות קטנטנות ,מצד אחד נמצא האב שזה אני, שלפי ההאשמות הוא, אלים, משוגע,מעוות מציאות סדרתי, אנס, סחטן באיומים,רוצח, אובססיבי , אינטרפרטציונר מוטעה... |
|
| המשך קריאה... |
סתם מכתב בהמשכים, שמצאתי מתגולל במערכת, אני התרשמתי , לשיפוטכם...| בוקר אחד בחייו של ילד במדינת ישראל 2007...או אם תרצו...הכלבים והילד...תבחרו |
|
בוז למדינת ישראל שתחת חסותה מבוצעים פשעים כנגד ילדים!!! |
|
| המשך קריאה... |
מוקדש לילדיי ולכל הילדים בעולם אשר ילדותם נגזלת מהם ע"י אנשים אכזריים ותאבי בצע.| לכל החפץ חיים. |
|
זה המכתב שיצא לדרך. נגמרו ההתחכמויות, מי שעיניו בראשו הבין שהוא קורבן של מערכת מושחתת אשר אינה רוצה לקיים את החוק ואינה רוצה לתת לנו זכויות יסוד. חובתה של מדינה לתת לאזרחיה זכויות יסוד, זוהי אינה בחירת ברירה. מרגע שהמדינה אינה עושה זאת ואינה מתנהלת בנושא בשקיפות, המדינה מפרה חוזה דו צדדי המשחרר את האזרח מחובותיו כלפיה. לא להתעמק ולא להתפתל, אין דבר פשוט מזה.
את המכתב יש לשלוח לועדת הרווחה של הכנסת, אפשר במייל: כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה
פקס: 02-6753196 טלפון: 02-6408067 02-6408068 02-6408069 |
|
| המשך קריאה... |
| הפרוטוקולים של Zקנות Zיון | הדפס | שלח |
| נכתב על ידי משה אברג'יל | |
| רביעי, 07 נובמבר 2007 | |
|
עמוד 8 מ 9 מיפוי ההחלטות המחייבות הערכת מסוכנות ואנשי המקצוע המבצעים ע"פ משרדים משרד סוג החלטות אנשי מקצוע מבצעים פנים ביטול רשיון נשק (מלווה בתפיסת הכלי) פקידי רישוי נשק (24 פקידים ועוזרי פקידים) צה"ל מניעת נגישות לנשק (בשרות בהווה ובעתיד) פטור הכנסה להליך טיפולי שחרור שיבוץ אחר אכ"א מחליט ובקו"מ מבצע (כ - 10 אנשים חיצוניים לאכ"א) עובדי מכון הקבע במחלקת בריאות הנפש משטרה צבאית ראשית וחוקרת בריאות אשפוז/טיפול כפוי הוראות בדיקה דחופה המלצות לגורמים מוסמכים קביעת מסוגלות הורית ואחרת סיכון עצמי ערנות למסוכנות דיווח למשטרה הפנייה לגורמי רווחה הודעת מטפל פסיכיאטר (מחוזי ואחר) 6 פסיכיאטרים מחוזיים (לשכות) צוותי תחנות לבריאות הנפש רופאים, אחיות, עובדי חדרי מיון, פסיכולוגית עוסי"ם, רופאי משפחה, אחיות בריאות הציבור (1,500). רופאים, פסיכיאטריים ופסיכולוגים. משפטים הגנה על החלטות הגורמים המקצועיים פתיחת/סגירת תיק הגשת כתב אישום החלטה על בקשה למעצר/מגבלות/ אמצעים אחרים בקשת בדיקה פסיכיאטרית מבימ"ש טיעונים לעונש הזמנה לחקירה בקבלת תלונה מעצר פ"א/א"ת הפנייה לשירותי רווחה כל החלטות הפרקליטות בנוגע לתיקי אלימות במשפחה צווי הגנה כפיית טיפול הכרעות דין החלטות מעמד אישי פרקליטים (420) שופטים בתי משפטי למשפחה, שלום (100) פלילי במחוזי (50) דיינים - מפרישטק עו"סים וטוענים רבניים - מפרישטק + עורכי דין סיוע משפטי בטחון פנים הזמנה לחקירה בקבלת תלונה מעצר ומעצר עד תום הליכים סיווג תיק החקירה לפ"א/א"ת הפנייה לשירותי רווחה/מקלט תפיסת נשק/ביטול/התליית רשיון שחרור בתנאים מגבילים דחיפות הטיפול בחומר החקירה המלצות בנושא נשיאת נשק בקשה לצו הגנה ע"י תובע משטרתי בקשה למאסר בפועל או טיפול חוקרים (2,200) סיירים (4,000) תובעים (300) קציני חקירות (200) עבודה ורווחה תסקיר צווי הגנה הפנייה למסגרת מוגנת הפנייה לטיפול + טיפול כפוי הסדרי ראייה משמורת, אפוטרופסות, חוסים הפעלת חוק נוער התערבות חירום/הגנה טיפול אחר האם לערב פקיד סעד? הפנייה למשטרה/לצו הגנה הפנייה למקלט/למרכז טיפול המשך טיפול יציאה ממקלט פקידי סעד סדרי דין (450) פקידי סעד לחוק נוער עוסי"ם במחלקות לשירותים חברתיים (3,000) - חיים פוזנר עובדי המרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה (100) עובדי המקלטים לנשים מוכות (40) המלצות ליועמ"ש/משטרה על עיכוב/המשך הליך המלצות לביהמ"ש לעניין שחרור ותנאי שחרור וחלופה למעצר המלצות לביה"מ לגבי ענישה המלצות לביהמ"ש לגבי בדיקות החזרה לביהמ"ש (אי עמידה בתנאים) הפנייה לגופים נוספים. העברת מידע למשטרה להמשך טיפול העברת מידע לפקידי סעד להמשך טיפול קציני מבחן למבוגרים (134) קציני מבחן לנוער (160) ארגונים וולונטריים הפנייה להמשך טיפול הפנייה למשטרה הפנייה לצו הגנה ליווי האישה מפעילות ומתנדבות בקווי חירום (200) עורכי דין בייעוץ משפטי (60) עובדים ומתנדבים במרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית (400) סיכום מספר אנשי המקצוע שיעברו הכשרה בנושא: א. ידע בסיסי - X אנשים ב. ידע מקיף - Y אנשים 7. המלצות הועדה 1. פיתוח ושימוש בכלי להערכת מסוכנות (נספחים א' וב') - כל אנשי המקצוע בתחום (שפורטו בטבלת המיפוי של ההחלטות המוצגת בדו"ח זה) ישתמשו בכלי אחיד להערכת מסוכנות. הכלי כולל 3 חלקים: חלק ראשון - קצר, ממוקד, כללי ומתאים לכל אנשי המקצוע ולכל המקרים (נספח א'). חלק שני - ארוך, מקיף, יסודי ומתאים לאנשי המקצוע הקליניים כגון: פסיכולוגיים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטריים (נספח ב'). הערה: במידת הצורך יוסיף כל משרד שאלות נוספות הספציפיות שלו. 1. הכלי האחיד להערכת מסוכנות יעוגן בהנחיות/תקנות המשרדים הרלוונטיים - בכל משרד וגוף פורמלי שפועלים בו אנשי המקצוע אשר ישתמשו בכלי (ישירות תוך ביצוע ההערכה או בעקיפין תוך שימוש בידע שייאסף ע"י גורם אחר) יעוגן השימוש בכלי בהנחיות, נהלים או תקנות פנימיות. חברי הועדה יפעלו לצורך ביצוע המלצה זו, איש איש במשרדו. 2. כל אנשי המקצוע שאמורים להשתמש בכלי יעברו תהליכי הכשרה מסודרים לשימוש בכלי - ביצוע הערכת מסוכנות מחייב הכשרה תיאורתית ומעשית של אנשי המקצוע המבצעים. יש לבנות מערכת הכשרה שנותנת מענים לצרכים אלה. ההכשרה צריכה להינתן בשתי רמות: א. ידע בסיסי - שיאפשר הכרות עם הכלי כולו ושימוש בסיסי בחלק הראשון שלו. ב. ידע מקיף - שמיועד לאנשי מקצוע (עובדים סוציאליים, פסיכולוגיים, פסיכיאטריים וכו') אשר ישתמשו בכלי המקיף. אחד היעדים של ההכשרה הוא הפצת הידע לכמה שיותר אנשי מקצוע. הועדה תעביר בקשה מנומקת למחלקות ההדרכה של המשרדים השונים ותלווה את קידום הנושא. עלות מוערכת לשנה כלי א': 150,000 ש"ח 300,000 ש"ח עלות משוערכת לשנה לכלי ב': 150,000 ש"ח 3. הועדה העוסקת בתיאום והצלבת מידע תתייחס באופן פרטני לכלי - לצורך ביצוע ההערכה נדרשים נתונים וידע שפעמים רבות לא עומדים לרשות המבצע. יש ליצור מנגנון מסודר של הסדרים להעברת מידע בהקשר זה. ראה דו"ח ועדת המשנה בנושא תיאום והצלבת מידע. 4. הכלי יתוקף ע"י מחקר - משרד העבודה והרווחה יכין הצעת מחקר להערכת היעילות של כלי ההערכה והתוקף והמהימנות שלו. ביצוע המחקר יערך ביחד עם התחלת שימוש בכלי ע"י אנשי המקצוע על מנת לא לעכב את המהלך שכן מדובר במחקר ארוך טווח שלו בעיות מתודולוגיות מורכבות ביותר. לאחר פרסום ממצאי המחקר יתוקן הכלי וישופר בהתאמה לתוצאות. עלות מוערכת לביצוע המחקר: 200,000 ש"ח לשנה. 5. יתוגבר מערך ההגנה עפ"י תוכנית הועדה המוצגת להלן (נספח ג') - על מנת שניתן יהיה לבצע הערכת מסוכנות יעילה יש להתאים את פתרונות ההגנה בשטח להיקפים ולצרכים שיווצרו כתוצאה ממהלך אינטנסיבי. לשם כך המליצה הועדה על שורה של פתרונות הגנה. חלקם תגבור של מערכות ושירותים קיימים וחלקם פתרונות חדשים. עלות מוערכת לתוכנית ההגנה הרב שנתית: __________________. נספח א' כלי להערכת מסוכנות ראשונית מבוא העבודה להלן מבוססת על סקירת ספרות מקיפה שנעשתה בתחום זה ועל מיפוי הסוגיות העיקריות העולות מהסקירה. המשתנים (אינדיקטורים) אותם ננסה לבחון מבוססים על שורה ארוכה של מחקרים שנעשו בעולם בנושא זה. המחקרים השונים עסקו בעיקר בבדיקה רטרוספקטיבית של מקרים של אלימות בין בני זוג שהסתיימו ברצח או בפגיעות קשות. המקרים השונים נותחו ואופיינו סביב פרמטרים שונים. הכלי ילווה במחקר לבחינת מהימנותו ויעילותו. הכלי להערכת מסוכנות ראשונית מיועד לכל אנשי המקצוע (בשרות הציבורי) הבאים במגע עם אוכלוסיית היעד. במיפוי שנערך ע"י חברי הועדה מדובר באנשי המקצוע הבאים: עובדים סוציאלים במחלקות לשירותים חברתיים, עובדי המרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה, עובדי המקלטים לנשים מוכות, קציני מבחן, עובדי ארגוני הנשים, מפעילים ומתנדבים בקווי חירום, פסיכיאטרים, רופאים, אחיות, עובדים סוציאלים בתחום הרפואי, מורים, גננות, יועצים חינוכיים, שוטרים, פקידי רישוי נשק, נציגי אכ"א בצה"ל, שופטים, דיינים, פרקליטים, עורכי דין בתחום מעמד אישי. הנחיות כלליות למבצע ההערכה ביצוע הערכת מסוכנות יכול להיעשות בדרכים שונות. ניתן לקבל את המידע בצורה ישירה מהקורבן והתוקף, רק מאחד מהם או מאנשים אחרים אשר מכירים אותם. ניתן לשאול את נותני המידע את השאלות בצורה ישירה או לנסות לקבל רושם כללי על הזוג ולהסיק את התשובות בצורה עקיפה. ניתן לבצע זאת בפגישה/שיחה שמיועדת למטרה זו או בפגישה/שיחה המיועדת למטרות אחרות. הדרכים השונות, כולן לגיטימיות, כל עוד מבצע ההערכה נותן תשומת לב מרכזית לעניין המסוכנות, זוכר את האינדיקטורים ומנסה לכוון אליהם, ואוסף את המידע המועבר לו בצורה מסודרת (תוך רישום מלא או חלקי). מילוי הכלי יכול להיעשות בנוכחות בני הזוג או אחד מהם או בשלב מאוחר יותר. במידה והמילוי נעשה בנוכחות האנשים, יש להביא לידיעתם את מה שנעשה ולקבל הסכמתם. חשוב להדגיש שעל מנת לקבל מידע מהימן עדיף לאסוף את המידע בנפרד מהתוקף ומהקורבן. העברת מידע מכל סוג תתבצע בכפוף לנוהלי העבודה המחייבים של נותן השרות. מבצע ההערכה צריך להפעיל בכל מקרה שיקול דעת ולא להסתמך במסקנתו הסופית על הנתונים היבשים או המספריים שעולים מההערכה. הכלי איננו מדויק. יש לו בעיות מתודולוגיות שונות ויתכנו מצבים בהם התוצאה של הכלי תהיה שהאישה איננה בסיכון אך המאבחן יתרשם שהיא בסיכון גבוה או ההפך. בכל מצב כזה יש לתת משקל רב לתחושות הפנימיות של המבצע ולנסות להתייעץ עם גורמים מקצועיים נוספים לפני שמגיעים להחלטה סופית. במידה והמבצע מגיע למסקנה כי מדובר בסיכון גבוה או גבוה מאד עליו לבצע בעצמו שורה של פעולות הגנה על הקורבן או להפנות את הקורבן לגורם שלישי לביצוע פעולות ההגנה. פעולות ההגנה הנחוצות: 1. להביא לידיעת הקורבן את רמת הסיכון בה הוא מצוי. 2. להביא לידיעת הקורבן את דרכי הפעולה האלטרנטיביות העומדות לרשותו. 3. להפנות את הקורבן למשטרה/שירותי טיפול/מקלט/הוצאת צו הגנה. 4. לסייע לקורבן לבנות תוכנית הגנה ראשונית, מיידית ומעשית. 5. לדאוג להפרדה מהירה בין התוקף והקורבן. הכלי להערכת מסוכנות ראשונית אינדיקטורים במידה רבה במידה בינונית במידה נמוכה כלל לא/ לא רלוונטי באיזו מידה האירוע האלים האחרון היה חמור יחסית לאירועים אלימים קודמים? 3 2 1 0 באיזו מידה התרחשו אירועים אלימים בעבר שגרמו לנזק רפואי/פגיעה קשה? 3 2 1 0 באיזו מידה התוקף אלים כלפי אנשים נוספים במשפחה ומחוץ לה? 3 2 1 0 באיזו מידה התוקף אלים כלפי בעלי חיים? 3 2 1 0 באיזו מידה מדובר באירועים אלימים אינטנסיביים (שכיחים)? 3 2 1 0 באיזו מידה ניתן להצביע על הסלמה בחומרת האלימות? 3 2 1 0 באיזו מידה מאיים התוקף כי יפגע בקורבן בצורה קיצונית? 3 2 1 0 באיזו מידה האיומים שמשמיע התוקף קונקרטיים? 3 2 1 0 באיזו מידה איומים שהושמעו בעבר אכן מומשו? 3 2 1 0 באיזו מידה התוקף משתמש בסמים? 3 2 1 0 באיזו מידה התוקף משתמש באלכוהול? 3 2 1 0 באיזו מידה קיימת לתוקף בעיה נפשית מאובחנת? 3 2 1 0 באיזו מידה לדעתך קיימת לתוקף בעיה נפשית לא מאובחנת? 3 2 1 0 באיזו מידה יש לתוקף רקע עברייני? 3 2 1 0 באיזו מידה התוקף עובד במקום עבודה בעל רקע בטחוני? 3 2 1 0 באיזו מידה יש לתוקף נגישות לנשק חם? 3 2 1 0 באיזו מידה חש/מדווח הקורבן שנמצא בסיכון? 3 2 1 0 באיזו מידה מדווח/נמצא הקורבן במצב של חוסר אונים ופחד? 3 2 1 0 באיזו מידה קיים סיכוי שהקורבן יפגע בעצמו? 3 2 1 0 באיזו מידה מדובר במערכת יחסים של פרידות וחזרות? 3 2 1 0 באיזו מידה מתקיימים ביטויים של קנאה, רכושנות ותלות בקורבן? 3 2 1 0 באיזו מידה התוקף מבצע הטרדות, מעקבים ועסוק באופן כפייתי בקורבן? 3 2 1 0 באיזו מידה נמצא התוקף במצב של אובדן מבחינה אובייקטיבית? 3 2 1 0 באיזו מידה נמצא התוקף בחוויה של אובדן מבחינה סובייקטיבית? 3 2 1 0 באיזו מידה מתרשם המעריך כי הקורבן מצוי בסכנה? 3 2 1 0 קידוד על מנת לחשב את ציון המסוכנות עליך לחבר את כל התוצאות ולבדוק איפה ממוקמת רמת הסיכון בסקלה הבאה: רמה 1 - סיכון גבוה מאד - 55 - 75 רמה 2 - סיכון גבוה - 35 - 55 רמה 3 - סיכון בינוני - 15 - 35 רמה 4 - סיכון נמוך - 0 - 20 דרך פעולה מומלצת בכל רמת סיכון: רמה 1 - הפרדה בין בני הזוג ע"י הגנה על האישה והרחקת האישה (למקלט, לנשים מוכות או מעצר התוקף). הפנייה לטיפול או כפיית טיפול. נסיון לכפיית טיפול. רמה 2 - הפרדה בין בני הזוג ע"י צו הגנה. איסור על החזקת נשק. הוסטל לגברים אלימים כאופציה להפרדה. הפנייה לטיפול או כפיית טיפול. רמה 3 - אין צורך בהפרדה. איסור על החזקת נשק. הפנייה לטיפול. רמה 4 - אין צורך בהפרדה. הפנייה לטיפול. הכלי להערכת מסוכנות ראשונית - אפשרות ב' אינדיקטורים נכון לא נכון האירוע האלים האחרון היה חמור יחסית לאירועים אלימים קודמים נכון לא נכון בעבר התרחשו אירועים אלימים שגרמו לנזק רפואי/פגיעה קשה נכון לא נכון התוקף אלים כלפי אנשים נוספים במשפחה ומחוץ לה נכון לא נכון התוקף אלים כלפי בעלי חיים נכון לא נכון האירועים האלימים המתרחשים אינטנסיביים (שכיחים) נכון לא נכון קיימת הסלמה בחומרת האלימות נכון לא נכון התוקף מאיים כי יפגע בקורבן בצורה קיצונית נכון לא נכון התוקף משמיע איומים קונקרטיים נכון לא נכון איומים שהושמעו בעבר אכן מומשו נכון לא נכון התוקף משתמש בסמים נכון לא נכון התוקף משתמש באלכוהול נכון לא נכון לתוקף יש בעיה נפשית מאובחנת נכון לא נכון לתוקף יש על פי התרשמותי בעיה נפשית (לא מאובחנת) נכון לא נכון לתוקף רקע עברייני נכון לא נכון התוקף עובד במקום עבודה בעל רקע בטחוני נכון לא נכון לתוקף נגישות לנשק חם נכון לא נכון הקורבן חש/מדווח שנמצא בסיכון נכון לא נכון הקורבן נמצא במצב של חוסר אונים ופחד נכון לא נכון קיים סיכוי שהקורבן יפגע בעצמו נכון לא נכון מדובר במערכת יחסים של פרידות וחזרות נכון לא נכון מתקיימים ביטויים של קנאה, רכושנות ותלות בקורבן נכון לא נכון התוקף מבצע הטרדות, מעקבים ועסוק באופן כפייתי בקורבן נכון לא נכון התוקף נמצא במצב של אובדן מבחינה אובייקטיבית נכון לא נכון התוקף נמצא בחוויה של אובדן מבחינה סובייקטיבית נכון לא נכון המעריך מתרשם כי הקורבן מצוי בסכנה נכון לא נכון פתרונות ההגנה הקיימים א. משרד העבודה והרווחה שרות/מסגרת הסבר היקף פעילות - 1997 מקלטים לנשים מוכות כיום פועלים בארץ 12 מקלטים. המקלטים מופעלים ע"י ארגונים וולונטריים ועמותות במימון 75% של המשרד. 800 נשים ו - 1100 ילדים דירות קלט לנשים מוכות נותנות מענה לנשים הזקוקות להגנה מיידית לפרק זמן קצוב (עד חודש) ואינן יכולות להשתלב במקלט. כיום מופעלות 10 דירות קלט. התחיל ב - 9/97. אין נתונים. קו חירום ארצי מבצע בין היתר התערבויות בשעת חירום. השיחות לקו הן חינם. 5000 פניות. קווי חירום/קווים חמים כיום פועלים 10 קווי חירום המופעלים ע"י עמותות. 7000 פניות. הוסטל לגברים אלימים - בית נועם תוכנית נסיונית שמטרתה לתת מענה ל"גרעין הקשה" של גברים אלימים שהוצאו מביתם עפ"י צו בית משפט. 30 גברים. ב. משרד המשפטים שרות/מסגרת הסבר היקף פעילות - 1997 צווי הגנה עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה - התשנ"א, ניתן להרחיק מהבית ולקבל שורת סעדים נוספים לתקופה של עד 6 חודשים. כ- 3,000 צווי הגנה. צווי מניעה/הרחקה מעצר עד תום הליכים למניעת עבירה נוספת שחרור ממעצר בתנאים מגבילים ג. המשרד לביטחון פנים שרות/מסגרת הסבר היקף פעילות - 1997 1. מעצר מעצר ל- 24 שעות מעצר עד תום הליכים ככלל פועלת המשטרה למעצר חשוד באלימות בין בני הזוג, ובמקרים חמורים להאריך את מעצרו. במקרים חמורים ביותר לבקש מביהמ"ש את מעצרו עד תום ההליכים. 2. שחרור בתנאים מגבילים ע"י קצין משטרה: הרחקה, תפיסת נשק, איסור יצירת קשר. מעצר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט. במידה והחשד לא נעצר. או משוחרר ממעצר - פועלת המשטרה לתפיסת הנשק (והרשיון) ואסור על החשוד ליצור קשר עם הקורבן, והרחקתו למשך 15 יום. במקרה וביהמ"ש לא נענה לבקשת המשטרה להארכת מעצרו של החשוד - מבקשת המשטרה להתנות את שחרור החשוד בתנאים שהוזכרו לעיל. ביהמ"ש רשאי להרחיק לתפיסה ארוכה יותר. עד 6 חודשים. 3. בקשה מביהמ"ש לעונש מאסר בפועל, בשלב התביעה. ד. משרד הפנים שרות/מסגרת הסבר היקף פעילות - 1997 ביטול / התנייה רשיון לנשק כאשר מתקבל מידע שבעל רשיון מסוכן או יכול להורות סכנה לבת זוגו ניתן להתלות רשיונו שהשלכה היא תפיסת הנשק על ידי המשטרה אין נתונים ה. משרד הבריאות שרות/מסגרת הסבר היקף פעילות - 1997 השהייה באשפוז עפ"י נוהל מנכ"ל 20/90 שקובע שניתן להשהות אשה מוכה עד 24 שעות בחדר מיון עד למציאת פתרון הגנה הולם. אין נתונים תגבור פתרונות הגנה קיימים 1. שיפור ושכלול ההגנה במקלטים לנשים מוכות א. מבין 12 המקלטים, רק 2 מקלטים פועלים בדגם חירומי ומאוישים בצוות 24 שעות ביממה, כולל שבתות וחגים. 10 המקלטים האחרים, מאוישים ע"י צוות מקצועי בימים א'-ו' עדהשעה 19:00 או 20:00. כדי לשפר את הביטחון הפיזי, ולתת גם בטחון רגשי מכסימלי לנשים המוכות במקלטים, רצוי מאוד שכל המקלטים יהיו מאוישים בצוות מקצועי 24 שעות ביממה כולל שבתות וחגים. לשם כך יש צורך בתקציב נוסף למקלטים בסך של: 2.66 מליון ש"ח. ב. אמצעי נוסף לשיפור הביטחון הפיזי של המקלטים, בנוסף לאמצעי המיגון הקיימים, הוא טלוויזיה במעגל סגור, המאפשר לראות מי עומד בשער המקלט. מבין 12 המקלטים הקיימים רק ב8- קיים אמצעי זה. העלות להתקנת טלוויזיה במעגל סגור ל8- מקלטים היא: 120,000 ש"ח. ג. סה"כ עלות לשיפור שכלול ההגנה: 2.72 מיליון ש"ח. 2. מקלט נוסף לנשים מוכות ערביות א. מאז הקמת המקלט הראשון בארץ לנשים מוכות ערביות, והעליה במודעות לנושא, חל גידול במספר הנשים הערביות (מוסלמיות, נוצריות, דרוזיות ובדואיות) המופנות למקלטים ע"י המשטרה, הלשכות לש"ח מרכזי הסיוע לנפגעות אונס, וגורמי הפניה אחרים. כ1/3- מהנשים השוהות במקלטים הן נשים ערביות המקלט היחיד לנשים ערביות אינו עונה על הצרכים, והנשים הערביות מתקבלות למקלטים אחרים שאינם ערוכים מבחינת השפה, המסורת והתרבות להתמודד עם בעיותיהן, ולעיתים מתעוררות בעיות חברתיות בין הנשים. ב. הנשים המוכות הערביות זקוקות לתקופת שהיה ממושכת יותר במקלט מנשים אחרות, לעתים אשה שוהה במקלט אף למעלה משנה, וזאת בגלל הבעייתיות והסכנה ביציאתה המחודשת לקהילה, והצורך בהכנת מקום יציאה מוגן ובטוח עבורה. במורכבות גדולה ביותר אנו נתקלים כאשר נותנת הגנה במקלט לנשים המופנות ממזרח ירושלים, תושבות הגנה הנשואות לערבים ישראלים, נשות סייענ"ים או נשים שבאו מחברה כפרית סגורה (דרוזית ובדואית). תקופת השהיה הממושכת של נשים ערביות במקלט היחודי היחיד אינה מאפשרת תנועת נשים רבה, ולכן לא כל הנשים הערביות הזקוקות להגנה ולטפול המתאים זוכות בו. ג. לאור האמור לעיל, יש צורך בהקמת מסגרת של מקלט נוסף לנשים ערביות. עלות תקציבית לשנה ראשונה להקמה והפעלה: 2 מיליות ש"ח. 3. הוסטל לגברים אלימים לגרעין הקשה של גברים אלימים שהוצאו מביתם עפ"י צו של בימ"ש שהות של 3-4 בהוסטל לתוכנית טיפולית אינטנסיבית. מדובר בפרויקט ניסיוני עם המוסד לביטוח לאומי והמשרד המופעל ע"י עמותת נועם. - הפרויקט הניסיוני עומד להסתיים במאי 1999. - תיתכן הארכה של התוכנית הניסיונית עם הבטל"א עד ינואר 2000 (הוגשה בקשה לועדה הציבורית להארכת הפרויקט). עלות הפעלת התוכנית לשנה ב1,200,000- ש"ח לשנה. 4. דירות קלט מתן מענה מיידי לנשים מוכות (לא ברמת הסיכון הגבוהה ביותר) לפרק זמן של עד חודש ימים, לצורך התרגעות, קבלת תמיכה נפשית ומצוי זכויות בקהילה, דירות הקלט נותנות מענה לנשים שאינן יכולות או אינן רוצות להשתלב במקלטים לנשים מוכות (בשל גיל או מספר ילדים) או מגזרים ייחודיים. כיום דירות הקלט מופעלות כתוכנית ניסיונית של המשרד ביחד עם המוסד לבטל"א. התוכנית הניסיונית תסתיים לקראת סוף 1999. לאחר מחקר הערכה יש לבדוק: א. הפעלת התוכנית לאחר גמר התוכנית הנסיונית, בעלות של 1,200,000 ש"ח לשנה. ב. להרחיב את דירות הקלט - בעקר באזורי הפריפרייה ל10- דירות נוספות. 1,2000,000 ש"ח סה"כ הפעלה שנתית של 20 דירות קלט 2,400,000 ש"ח. ג. חשוב כשמדובר בהרחבת התוכנית ובהתאמתה לבנות את התקציב בהתאם לשיטת התעריפים. רק שניתן יהיה לבנות הדדיות = העברת נשים מוכות גם מרשויות שאין בהן דירות קלט. פתרונות הגנה חדשים 1. מקלט לנשים מוכות רב בעייתיות א. הניסיון בטיפול בנשים מוכות מלמד, כי קיימת קבוצה של נשים מוכות (בכל זמן נתון) הזקוקות להגנה, אך אינן יכולות להיקלט או נפלטו מהמקלטים הקיימים. זאת בשל העדר מענים טיפוליים על רקע של מצבים פוסט טראומטיים (כתוצאה מהתעללות מינית או גילוי עריות בעברן), או בשל הפרעות התנהגותיות, וחסר יכולות לקבל את הנורמות והגבולות המינימליים שמציבים המקלטים, או במצבים של דיכאון תגובתי קשה לאלימות המתמשכת נשים אלה זקוקות למקלט טיפולי מיוחד, עם צוות מקצועי השוהה 24 שעות ביממה במקום, והקשור למרכז רפואי פסיכאטרי. התוכנית היא הקמת מקלט קטן ל8-7- נשים, שהטיפול בו יהיה לטווח זמן ממושך יותר מבשאר המקלטים. ילדי הנשים יקלטו במשפחות אומנה בעיר המקלט, ויהיו בקשר עם אמוהותיהן, במשך היום. ב. 1. עלות תקציבים לשנה ראשונה להקמה והפעלה: 2 מליון ש"ח. 2. החזקת מאגר של 3 משפחות אומנה, לכ - 15 ילדים. הערכה משוערת של עלות שנתית: 360,000 ש"ח. 3. סה"כ עלות 2.36 מליון ש"ח. 2. התאמת המקלטים לנשים מוכות לקליטת נשים בעלות נכויות פיזיות וחושיות א. עפ"י נתונים בארה"ב ובמערב אירופה, שעור הנשים המוכות בקרב הנשים הנכות גבוה מאשר באוכלוסיה הכללית. ב. המקלטים לנשים מוכות הקיימים היום אינם ערוכים לקליטה וטיפול בנשים בעלות מגבלות פיזיות וחושיות. ג. החוק החדש להזדמנויות השוות לאנשים עם נכות מחייב כל מבנה ציבורי בנגישות מירבית לאנשים עם נכות. לפיכך מוצע, להתאים פיזית את המקלטים לנשים הרתוקות לכיסאות גלגלים ו/או נכות אחרת. לנשים עם עיוורון יותאם מערך ציוד הולם ועבור הנשים החרשות, יאוייש בשלב ראשון מקלט אחד באיש צוות עם ידע בשפת הסימנים, או לחילופין אחד מאנשי הצוות ילמד את הנושא. ד.1. עלות השינויים המבניים דורשת בדיקה מקצועית של כל מקלט, דבר שיעשה בתקופה הקרובה. 2. איש צוות מומחה בשפת הסימנים - יבדק גם כן. 3. מתן הגנה לנשים מוכות מכורות לסמים, במסגרת קהילה טפולית לגמילה א. המקלטים לנשים מוכות הקיימים אינם ערוכים לקליטה וטיפול בנשים מכורות לסמים. כדי לתת הגנה וטיפול לקבוצה דיפרנציאלית זו של נשים מוצע, להרחיב ולתגבר מסגרת של קהילה טיפולית קיימת (אילנות). מסגרת זו הקולטת כיום 8 נשים וילדיהן, מתוכננת להרחבה פיזית ותוכל לקלוט כ - 20 נשים וילדיהן. מוצע לאפשר הגנה וטיפול ל- 8-10 נשים מוכות וילדיהן, (בנקודת זמן), במסגרת זו. לשם כך יש צורך בתגבור צרכי הבניה, מיגון, הצוות הטיפולי וההוצאות השוטפות. ב. הערכת עלות: הוצאות הקמה והפעלה לשנה ראשונה 1.25 מיליון ש"ח. 4. מאגר משפחות אומנה לילדים מעל גיל 12 (בעיקר נערים) לנשים מוכות השוהות במקלטים א. במקלטים הקיימים קיימת בעייתיות בקליטת נערים יחד עם אמהותיהן, זאת בשל אופי אוכלוסיית המקלטים המאויישת ברובה נשים ובשל היות הנערים בגיל ההתבגרות והסקרנות המינית המאפיינת תקופה זו. ב. מוצע, להקים מאגר של משפחות אומנה לילדים מעל גיל 12 בסביבות המקלטים בערים בהם פועלים המקלטים, כאשר במשך היום ימשיכו הנערים להיות בקשר עם האמהות לאחר שעות הלימודים בביה"ס, אך יגורו וילונו במשפחה האומנת. ג. לשם כך, יש לאתר משפחה אומנת מתאימה אחת, לכל מקלט, 12 משפחות בסה"כ. לקיים הדרכה, פיקוח ומעקב אחר המשפחה, וכמובן לממן את שהות הילדים בה. ד. עלות משוערת לשנה: 1. מימון 12 משפחותל- 2 ילדים 576,000 ש"ח 2. איתור, השרכה, פיקוח 24,000 ש"ח 3. סה"כ עלות 600,000 ש"ח 5. מסתור במשפחות אומנה לנשים ממגזרים מיוחדים א. נשים מוכות במגזרים מיוחדים כמו במגזר החרדי, הבדואי והדרוזי נזקקות לעיתים לסוג הגנה שונה ממקלט או להמשך הגנה לאחר שהות ממושכת במקלט. היתרון במתן הגנה במשפחה על פני דירת מסתור או דירת קלט הינה במתן הגנה פיסית ורגשית גבוה יותר לאישה. ב. מוצע לאתר 5 משפחות אומנה (חד הוריות - כשראש המשפחה הינה אישה, כדי להימנע מבעיות מיותרות), למגן את הדירות, להדריך את המשפחות ולפקח עליהן. ג. עלות משעורת לשנה: 1. הקמה - מיגון - ל - 2 הדירות כ - 75,000 ש"ח. 2. החזקת 5 נשים וילדיהן ב - 5 משפ' לשנה כ- 420,000 ש"ח. 3. איתור פיקוח והדרכה כ - 25,000 ש"ח. 4. סה"כ עלות לשנה ראשונה כ - 520,000 ש"ח. 6. שינוי זהות ומקום מגורים במקרים בהם רק שינוי זהות ומקום מגורים יכול להבטיח את המשך חייה של האישה. יש לבנות הליך משותף עם משרד הפנים ומשרד השיכון. 7. הוצאת נשים לחו"ל לשרות יש קשר כיום עם ארגון ב"ל המטפל בנושא, יש להיערך לקשר עם ארגונים ב"ל נוספים. מוצע להקים קרן במשרד העבודה והרווחה (בשיתוף עם האפוטרופוס הכללי) שתאפשר מימון מיידי להעברת אישה לחו"ל במידת הצורך. 8. סיוע בשכ"ד לנשים צעירות, רווקות מעל גיל 21 המוכות ע"י בני משפחותיהן א. בשנים האחרונות אנו עדים למספר הולך וגדל של נשים צעירות החשופות לאלימות בתוך משפחתן או ע"י בן זוגן. מספר נשים צעירות רווקות אף נרצחו ע"י בן-זוגן. כאשר האלימות כלפי הנשים הצעירות היא בתוך המשפחה, קיימת במקרים רבים אפשרות להפסיקה, ע"י יציאת האישה הצעירה למגורים עצמאיים. קיימת קבוצה של נשים צעירות שאינן עובדות וזכאיות להבטחת הכנסה או קצבת נכות שאין באפשרותן לצאת לדיור עצמאי. מוצע, שמשרד השיכון יצור מסלול מיוחד לסיוע בשכ"ד לנשים אלה, שיאפשר להן פיתרון של דיור עצמאי, חיים ללא אלימות והשתלבות נורמטיבית בחברה. ב. הערכת עלות, לא ידועה בשלב זה. 9. פתרונות הגנה לנשים מוכות בקהילה 1. העוה"ס המטפלים בנשים מוכות במחלקות לש"ח ובמרכזים למניעת אלימות במשפחה הקשורים למשח"ים אינם יכולים היום להפעיל שורה שלמה של אמצעי הגנה לנשים מוכות בשל חסר תקציב. מדובר על פתרונות כמו: א. במקרים חריגים, בשעות חריגות, הלנת אישה מוכה בבית מלון. ב. הסעות במוניות למקלטים ולהעברה ממקלט למקלט. ג. טיפולים מיוחדים בבתי חולים שאינם בסל הבריאות כמו: טיפולים פסיכולוגיים לאחר איבחונים פסיכיאטריים, לאחר ניסיונות התאבדות במקלט בעקבות טראומות של אונס ואלימות. אשפוז של נשים בקהילה סמוך לנסיון אובדני. ד. הצבת שמירה אישית. ה. מיגון דירות של נשים החיות לבדן בצל איומי רצח ואלימות בסורגים, פלדלת, לחצני מצוקה. ו. ציוד נשים מוכות ברמת סיכון גבוהה באמצעי הגנה אישיים כמו: גז מדמיע, טלפון סלולרי (TALKMAN) מכוון למספר הטלפון של המשטרה ומוקדי חירום אחרים. ז. הפעלת קורסים להגנה עצמית לקבוצות נשים. ח. הפעלת קבוצות תמיכה לנשים מוכות ולימוד תכניות הגנה. 2. לכל האמור לעיל ולפתרונות יצירתיים נוספים, יש לתגבר את סעיף התקציב לטיפול בנשים בקהילה (העומד היום על 400,000 ש"ח) בכ - 2 מיליון ש"ח. 10. הוסטל/בית למשוחררים בערובה - מבוגרים מקום המיועד לאנשים חשודים/נאשמים בביצוע עבירה פלילית, שלאחר הערכת מצבם/מסוכנותם נראה שאין לאפשר להם לשוב לביתם - באותו שלב. לאנשים אלה לא נמצא פתרון הולם מחוץ לביתם, אך ניתן לשחררם בערובה ובפיקוח קצין מבחן, למסגרת בה ישהו בתנאים מגבילים עליהם יחליט בית משפט. 3.8 דו"ח ועדה המשנה לנושא נשק צבאי ואזרחי 1. חברי ועדת המשנה 1. מר דב גזית - יו"ר ועדת המשנה - משרד הפנים 2. אל"מ יגאל דוכן - צה"ל 3. עו"ד חנה זיכל - משרד הפנים 4. דר' מאיר חובב - משרד העבודה והרווחה 5. הגב' מאשה לובלסקי - המשרד לביטחון פנים 6. הגברת רננה לוי - משרד הבריאות 7. הגב' דניאלה נהון - משרד הבריאות 8. סנ"צ מלכה סופר - משטרת ישראל 9. מר עמית יעקב - מזכיר ועדת המשנה - משרד הפנים 10. עו"ד שרונה צירין - משרד הבריאות 11. אל"מ עינת רון - צה"ל 12. מר משה שילה - פרקליטות המדינה כמו כן השתתפו בחלק מהדיונים 1. סגן ניצב עידו גוטמן - משטרת ישראל 2. גב' ציפי נחשון גליק - משרד העבודה והרווחה 3. הגב' רונית לב ארי - נעמ"ת 4. הגב' דינה מרום - משטרת ישראל 5. גב' פלש ענבר - פרקליטות המדינה 6. סא"ל יובל קמחי - צה"ל 2. דרכי עבודת ועדת המשנה 1. ועדת המשנה לנושא נשק אזרחי וצבאי ערכה 5 פגישות. (פרוטוקולים - ראה נספחים). 2. במסגרת פגישות אלו קיבלה ועדת המשנה סקירות בנושא קריטריונים לקבלת רשיון לנשיאת נשק, בנושא מתן הרשאה ורישוי לקבלת כלי נשק ובנושא נוהלי עבודה בין המשרדים השונים המעורבים בתהליך. 3. בנוסף לפגישות אלו נפגשו במסגרת צוותי עבודה נציגי משרד הפנים, משטרת ישראל, משרד הבריאות, משרד העבודה והרווחה ומשרד המשפטים על מנת לבחון, לרענן ולעדכן נוהלי עבודה בנושא נשק אזרחי. 4. חלק מהנושאים שעלו תוך כדי עבודת ועדת המשנה היו נושאים עקרוניים שלדעת חלק מחברי הועדה חשוב היה להעלותם ולדעת חלק אחר מחבריה נושאים אלו אינם בתחום "המנדט" של ועדת המשנה. סוכם כי נושאים אלו יצוינו בדין וחשבון של עבודת הועדה ויועלו לדיון והתייחסות במליאת הועדה למניעת אלימות במשפחה. 5. חלק מהנושאים שנידונו בועדת המשנה חופפים לנושאים שנידונו בתת ועדות אחרות (לדוגמא נושא העברת מידע) ולכן בסכום הנוהלים ובהמלצות התמקדה העבודה בפן הביצועי/המעשי של פעילות הגופים השונים בעקבות מידע שנתקבל (ובהתאם לסוג המידע). 6. חלק מההמלצות מחיבות עדין בחינה משפטית ולמימוש חלק אחר נדרשת הערכות ארגונית בכמה מהמשרדים הנוגעים בדבר. 3. תאור מצב קיים 1. בחלק מהמקרים בהם מתרחשים אירועים אלימים במשפחה (או שישנם סימנים מעידים מובהקים לפוטנציאל בצוע אלימות) נמצא נשק זמין בסביבה. 2. הנשק יכול שיהיה נשק אזרחי שניתן ברשיון או נשק צבאי שניתן בתפקיד. 3. המשרדים והגופים השונים הפועלים בעקבות אירוע אלים (או בסביבה המועדת לאלימות) פעלו בחלקם על פי הבנות שאינן מעוגנות בנוהלים (או כצעדי תגובה על החלטות סמכויות שונות שהיו מעורבות בטפול באירוע או בתוצאותיו). 4. נושא זה היה נכון לגבי נשיאת נשק אזרחי והן לנשיאת נשק צבאי. 5. התאום בין חלק מהמשרדים היה והנו תקין אך לגבי המערכת בכללותה ניתן לומר כי הגופים פעלו על פי נוהלים פנימיים (שרק בחלק מהמקרים תאמו נוהלי פעולה של גוף אחר). 6. הבעיה בכללותה התמקדה ב:- א. העברת מידע בין המשרדים והגופים. ב. צעדים מעשיים המתחייבים מקבלת מידע. ג. פערים בחקיקה שמנעו פעולה מטעם המשרד הרלבנטי. ד. אילוצים ארגוניים (מחסור בכוח-אדם ותקציבים). המטרה א. מטרת העבודה בועדת המשנה הייתה לשפר התאום בין הגופים והמשרדים השונים בנושא העברת מידע בדבר מסוכנות (ופוטנציאל לאלימות) וגיבוש נוהלי פעולה המתחייבים מקבלת מידע זה. ב. הועדה עסקה הן בהיבטים הנוגעים לנשק האזרחי והן בנשק הצבאי. ג. כפועל יוצא של עסוק בנושא כלי ירייה נסקרו ונדונו במסגרת ועדת המשנה נושאים נוספים הקשורים להמצאות נשק בידי הצבור. בגוף העבודה נכללות גם מספר המלצות בנושאים כלליים אלו. פרק א' - נשק אזרחי 1. כללי א) במסגרת עבודת ועדת המשנה רועננו ועודכנו נוהלים קיימים וגובשו נוהלי עבודה חדשים (להעברת מידע ולצעדים נדרשים בעקבות כך) בין משטרת ישראל, משרד הבריאות, משרד העבודה ומשרד הפנים. מטרת נוהלים אלו להרחיק את כלי הירייה מרשותו של אדם אלים (או בעל פוטנציאל לאלימות). ב) מתן רשיון לנשיאת נשק הנו בסמכותו של שר הפנים (ומי שהוסמך לכך מטעמו) ואינו זכות קנויה לאדם. ולכן העיקרון המנחה את משרד הפנים (ואת כל הגופים האחרים העוסקים בתחום זה) הוא כי נשק יינתן לאדם רק אם ננקטו הצעדים על מנת להבטיח כי לא יעשה בנשק זה שימוש בלתי הולם. ג) מוסכם על משרד הפנים כי כל פניה של משטרת ישראל, משרד הבריאות ומשרד העבודה בדבר התליית רשיון אישי לנשיאת נשק תבוצע מיד על ידי פקידי רישוי כלי ירייה. החשש למסוכנות בהחזקת כלי הנשק הינה העילה לצעדים שינקטו לאלתר כאשר במקביל תתבצע מערכת בדיקות (או הליך פלילי) שבעקבותיה תתקבל החלטה סופית בנושא. ד) בטול רשיון (או התלייתו) ללא תפיסת כלי הנשק במקביל על ידי משטרת ישראל הופכת את הפעולה לחסרת משמעות. לכן בכל תפיסת כלי נשק ו/או בטול רשיון יש צורך בתאום ובפעולה משולבת ומתואמת בין משטרת ישראל למחלקת רישוי כלי ירייה במשרד הפנים. ה) הוחלט על הקמת ועדת ערר נוספת(על פי חוק כלי ירייה) במשרד הפנים שתבחן החזרת הרשיון לכלי ירייה לאדם שרשיונו הותלה או בוטל ואשר נסתיימו ההליכים כנגדו (או חלפה תקופת ההתליה). הערה: ועדה זו הנה ועדה השונה מועדת ערר הנהוגה כיום במשרד הפנים ואשר עיקר תפקודה בדיקת עררים על בקשות לקבלת רשיון שסורבו על ידי פקיד רישוי כלי ירייה. |
| < קודם | הבא > |
|---|
אנשים אמרו...
|
אל תחכה... הזמן לפעול אף פעם לא יהיה מושלם. נפוליאון בונאפרטה |
ברוכים הבאים!
| ראשי |
| חדשות |
| כל המודעות |
| על התנועה |
| הפרצוף שלנו |
| סאטירה |
| מקצוענים מומלצים |
נושאי האתר
חברים בתנועה
| חופש העיתונות מול צנעת הפרט |
|
וועדת השרים לענייני חקיקה נסוגה מהחוק למניעת פרסום שמות חשודים בטרם הוגש כתב האישום, בגלל הלחץ הציבורי. הלחץ הציבורי לכאורה, היה של שופטים וכמובן העיתונות. אני מכבד את זכות הציבור לדעת אבל זה בתנאי שיש עיתונות אחראית שלא תצלוב כל מי שמואשם, או שופטים שלא קוראים עיתונים ולא מושפעים מהרפש שמושלך על כל חשוד. |
|
| המשך קריאה... |
| חשד: נעלה את הפעוטות "כדי לחנכם" |
 השוטרים גילו בדירה באזור טבריה פעוט בן שלוש כשהוא נעול בחדר השירותים וממרר בבכי, בחדר סמוך נמצא אחיו הקטן במצב דומה. הפעוטות אושפזו בבית החולים כשעל גופם סימני אלימות והזנחה קשים. האם נשלחה להסתכלות. |
|
| המשך קריאה... |
| למה מה אתם יכולים לעשות??? |
|
למה מה אתם יכולים לעשות? אהה? אנחנו יכולים לדאוג שתיעצר, אנחנו יכולים לטרטר אותך, מי יאמין לך? דבר אחד אני יכול להבטיח לכם, שבירו ומח"ש לא יאמינו לכם!!! אז אזרחים תיזהרו! בקישור הבא שמים עליכם זין !!! למה מה אתם יכולים לעשות???
|
| תקדים: אם תשלם מזונות |
|
תקדים: האם תשלם לילדיה מזונות בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את תביעת הילדים, שמתגוררים בבית אביהם המובטל, וחייב את אימם לשלם להם קיצבה חודשית |
| הלכה הזהות -קחו התעודה !!! |
|
אין רצונם ברווחת הילד, הגבר ואף לא האשה, רצונם הוא אך ורק בטובת רווחת כיסיהם. |
|
| המשך קריאה... |
שימו לב למכתב הבא שמבהיר למעשה את התנהלות המקלטים לנשים מוכות ואת ההסתה הפרועה הנעשית שם, הדברים יאמרו שוב ושוב "תעשיית" הרווחה היא ארגון הפשע הגדול במדינה, ארגון המגלגל 4 מיליארד שקל בשנה.| מכתב מאת אם חד הורית |
|
xxx לומד בכיתה x בבית ספר xxxxxxxx בראשון לציון זה בית ספר רגיל שבכל שיכבה יש כיתה לעיצוב התנהגות לילדים עם בעיות ריגשיות, כך שבית הספר מונה כ- 60 תלמידים עם בעיות התנהגות. |
|
| המשך קריאה... |
שלום,
| בקשה ראשונה לפסילת שופט. שימו לב! |
|
|
|
| המשך קריאה... |
זוהי בקשתו הראשונה לפסילת שופט של האב שנלווה אותו בהתדיינותו מול המערכת המכונה "מערכת הצדק "של מדינת ישראל.| גירושין ? אפשר אחרת |
|
מה קורה לנו? מה עם הילדים שלנו ?? איזה מחירים מטורפים הם משלמים ? מה איתנו - אלה הם החיים שרצינו שיהיו לנו ? או שמא המצב "נכפה" עלינו ?
אנחנו מוצאים את עצמינו מונעים מתוך מקום של תיסכול , כעס , אמוציות , נקמנויות וכו' |
|
| המשך קריאה... |
כל זוג שלישי היום מתגרש !!!| האב מפרשת ההתעללות דורש חזקה על ילדיו |
|
שלושה חודשים לאחר חשיפת פרשת ההתעללות הקשה של תושבת טבריה בשני ילדיה הקטנים, מבקש האב מרשויות הרווחה כי יאפשרו לו לגדל את ילדיו, שהועברו למרכז חירום. האב: "המדינה מערימה עלי קשיים במכוון". משרד הרווחה: "ישנן ספקות באשר ליכולתו להעניק טיפול הולם לילדים" מאת שרון רופא-אופיר |
|
| המשך קריאה... |
| ניהולראשיחירוםהתנועהפורוםערכת לוחםביהמ"ש וביה"דשטחמשטרהעדויותספסל נאשמיםתקשורתמחקריםכתובותמפהתמיכהחיפושתנאי שימוש |
האתר נבנה ומופעל ע''י 
© 2009 התנועה למען עתיד ילדינו | אתר גרושים ופרודים
© 2009 התנועה למען עתיד ילדינו | אתר גרושים ופרודים