רציתי במאמר הזה להראות זווית אחרת להסתכל על ניכור הורי, הסתות והסדרי ראיה רחבים.
נתחיל ממקרה שארע במציאות, ידידה שלי שאיתה אני בקשר נכנסה לפני זמן מה להיסטריה, לאחר כשבוע, כשהיא היתה כבר רגועה היא הסכימה לספר לי מה קרה, פשוט האקס שלה רצה להקטין את השעות של הסדרי הראיה. .

הבנתי ממנה שלאישה עם יותר מילד אחד קטן והסדרי ראיה צרים, כל שעה של הסדרי ראיה זה שעה של חופש שמאפשר לה לנשום שלא לדבר על העלות הכספית והזמן שמוקדש להכנת ארוחות לילדים, מקלחות, כביסות וכו'

עוד עובדה אחת, קשר טוב עם הילדים נבנה בדרכים רבות לא רק בדרך של הסדרי ראיה אפשר לדבר עם הילדים דרך המסנגר והסקייפ, אפשר גם לראות אותם בשיחת וידאו, אפשר גם לשחק איתם משחקי רשת, צאט וכו'

קשר טוב עם הילדים יכול להבנות גם בסיוע של הגננות, המורות, פסיכולוגית בית הספר, מזכירת בית הספר, בצורה שעוקפת את האקסית.

ואתן דוגמא אחת, מבקשים מהגננת שתאמר לילד אבא שלך התקשר לשאול מה נשמע והוא אוהב אותך , תנסו ותראו מה מילה של גננת עושה לילד.

ודוגמאות נוספות, ניתן להצטרף לטיולי בית הספר כהורה מלווה (זה מחזק גם את הקשר עם המורה), ניתן להצטרף למדורת לג בעומר בגן או בכיתה ועוד המון פעילויות נוספות שרק מחזקות את הקשר.

לכן לדעתי, ניתן במקרים רבים להגיע לקשר סביר ואפילו טוב עם הילדים למרות הסדרי הראיה הצרים.

חשוב לא לבלבל,המטרה זה בניית קשר טוב עם הילדים, הסדרי ראיה זה אמצעי ולא המטרה.

יותר מכך, ברגע שתגיעו לקשר טוב עם הילדים במצב של הסדרי ראיה צרים, האקסית שתרגיש חנוקה, תרצה מאוד להרחיב את הסדרי הראיה והיא כבר תדאג להוריד את המינון של ההסתות והניכור ההורי.

פשוט כדי שיהיה לה קצת חופש ופחות הוצאות.

אני יודע שהשיטה לא מתאימה לכולם אבל יש מקרים שזה עובד, תחשבו על זה...

בברכה

מיכאל מהצפון

תגובות (2)

הרשמה לאשכול תגובות זה

הצג/הסתר תגובות

רונית צור ופקידות הסעד
נכתב ע"י אבנר -בן-צבי , 10/09/2008 10:11

גם אני ניהלתי ועדיין מנהל מאבק על בריאותן וזכותן של בנותי לחיות חיים נורמליים שלא תחת חסותה של גרושתי, גם אני כתבתי לרונית צור עשרות מיכתבים כולל העברת חומר רב וחסוי על פגיעה פיזית בבנותי כולל תצלומים של פגיעות פיזיות שצולמו עי" המשטרה וכולל חומר רב על גרושתי ועל עבירות פליליות שבוצעו כלפי עי" גרושתי, גם תוך כדי סיכון מוחשי לחיי בנותי,
כל גורם בלישכת שר העבודה והרווחה כולל מנכל" לישכת השר בזמנו יעל הרמל דוברת לישכת השר בזמנו אושרית סיטבון וכל גורם אפשרי במידרגים הגבוהים בלישכת השר קיבלו מימני חומר רב על התנהלותה של גרושתי וחוסר תיפקודה, כולל תסקירים שהועברו לרונית על גרושתי ואשר ניכתבו עי" פקידות הסעד במחוז פת" תשובותיה של רונית אלי לאחר שהבינה שמולה עומד גבר קשוח שלא מוותר בקלות וגם מודע ובעל ידע והשכלה רחבה בחוק היו תשובות חלם
לדוגמא אני כותב לה שהיום יום ג היא תכתוב לך תשובה עי" מזכירתה שהיום יום ד תשובותיה היו תמיד לא עינייניות ולא מתייחסות כלל לשאלות שניכתבו לה או לטענות שהעלתי בפניה והין חמורות ביותר ואף כוללות עבירות פליליות על חובת דיווח ועבירות לפי סעיף 368 להגנה על קטינים חסרי ישע יש בידי תיעוד רב על התיכתובת שלי איתה הקלטות שיחות עם פקידותיה שמיתקשרים אליה היא אף פעם לא נימצאת אבל שמזדהים תחת שם של בכיר כלשהו, היא באורח פלא נימצאת,
בנוסף אני גם לאמיתו של דבר יכול לציין שלמרות הרבה טענות שלי כלפיה וטענות קשות ביותר לא פעם היא התערבה ואף ניפגשה איתי לא פעם בפ"ת ואף יצרה איתי קשר טלפוני, נכון יש לי ולהרבה גברים טענות קשות ביותר על תיפקודה של רונית צור ואיני בא להגן עליה אבל יש להבין כי רונית היא עובדת מדינה שלא תמיד יכולה לעשות את רצונה ויש מעליה מנהלים שמכתיבים כנראה מדיניות ממשלתית,

יש לזכור גם שעד לכניסתו של בוזי הרצוג לתפקיד שר הרווחה במשך כשנתיים לא היה שר למישרד הנ"ל וגם לא מנכ"ל והמישרד נוהל ללא אבא ואימא כאשר לא היה עליו ועל מדיניותו שום ביקורת,
נכון שבידי רונית צור יש הרבה כוח אבל עדיין היא בורג קטן במערכת גם אני התעמתתי איתה עשרות פעמים ואין פקידה בכל שרותי הרווחה בארץ שלא מכירה אותי או את סיפורי או את קולי בטלפון
אני ממליץ לכל הגברים להתאחד להקים גוף כמו ויצו" או נעמת גוף שיתן לנו הגברים כח ולובי בכנסת מספיק עם המריבות ועמותות שלא ידאגו לנו צריך להקים גוף כלל ארצי שיתן כמו נעמת יעוץ מישפטי לגברים בהליכי גרושין להקים בתים חמים לגברים גרושים שניזרקו מבתהם עי" צוי הרחקה שיקריים ואין להם היכן להעביר את הלילה יש להקים מרכזים לגברים גרושים שיהיו פתוחים 24 שעות ביממה ויתנו מענה לכל גבר שיפנה אלהם עם בעזרת כוס קפה יעוצים מיקצועיים עורכי -דין וכו"
אני מבטיח שלו יתגשם חלומי זה האלימות במישפחה תרד אחוזי הגרושין ירדו ילדינו ירויחו אבא או אמא רגועים יותר עם תיקשורת טובה יותר אני בזמנו הצעתי את המודל הזה בפת" לשרותי הרווחה ואכן ניסינו כמה גברים להקים משהו בפת" אבל שלחו לנו סטודנט לעבודה סוצייאלית שלא ידע לפי דעתי איך לנהל סדנה מורכבת כזו או לפתח את הרעיונות שהעליתי אני וחברי לקבוצה מה עוד שלא זכינו לשיתוף פעולה או של חסות שרותי הרווחה כפי שביקשתי או ביקשנו בנוסף עלי לציין לטובה את מנהלת בית אפקו אורנה גלאון בפת" שהקימה במתנס" רמת ורבר פרוייקט שניקרא ביחד למיטב זיכרוני שבו אבות גרושים יכולים לבלות בסכום סימלי של 10 שח" עם ילדהם במישחקים בעבודות יצירה וכו" מניסיון של שנתיים שלי ושל בנותי זה פרוייקט מבורך וניפלא אני ועוד הרבה הורים הכוונה לשני המינים נהנים ביחד עם ילדינו להגיע לשם במיוחד בנותי שמחכות לחוג כך הם קוראות לו ועד עכשיו זוכרות את הנערה צופית סטודנטית לעבודה סוצייאלית לטובה
גם אני גברים שלי ישבתי במעצרי שוא ואף נישפטתי על תלונות שוא וכזב אך אני מציין שלא פעם אחת גם פקידת הסעד אורנה גלאון עזרה לי כנגד תלונות כזב שהוגשו כנגדי במישטרה הו עי" גרושתי והן עי"קולגות שלה וכתוצאה מהתערבותה בוטלו תלונות אלו היא אף עזרה לי גם בנושאים אחרים בחיי מה שאני כותב זה שצריך להילחם על זכויות הגברים גם אני עברתי ניתוק מבנותי ואף נעצרתי תוך כדי מאבקי לממש הסדרי ראייה ואף נאמר לי עי" פקידת הסעד רונית יצחקי שהיא למדה הרבה ממאבקי ואף לקחה את דרכי להשגת מאבק אישי שלה בקרב ואני יודע לא חשוב לנצח בקרב אחד אלא חשובה התוצאה הסופית ואני ניצחתי את המערכת למרות שעדיין יש לי קרבות או תקריות איתם מה שאני כותב זה שאין רק שחור ולבן אלא יש הרבה אפור באמצע וגם אני שילמתי מחירים כבדים על מאבקי כולל בכסף בשמי באובדן מקומות פרנסה ואני בן היתר נכה-צהל" ולא חסרים לי בעיות אבל תמיד האמנתי בצידקת דרכי גם בטוב וגם ברע
לכן מסקנה דרך לנצח היא לדעת לנהל מאבק נכון ואני מוכן לעזור לכל פונה אלי בכבוד רב אבנר

ניהול מאבק נכון ארוך ובשכל
נכתב ע"י יוחנן ויינינגר , 10/09/2008 22:51

"אמא עדיין אמא." "עדיף לא לחקור ברצינות תלונות של אבות על התעללות בילדיהם על ידי (בידי) האמהות שלהם" -- לפחות כך נראית המדיינות של הרשויות הכאילו נאמנים על אכיפת חוק הגנת חסרי ישע.
לאבנר, ישר כוח על כתיבת הסיפור שלך. אולי כדאי לפרסם אותו כמאמר. כתגובה אולי תקבל פחות קוראים ממאמר.
(אני יחסית חדש ועוד מתארגן לדיון שני.) מלבד הנסיון במציאות גם סיפורי הוותיקים כמוך הם תמרורים ומורים טובים.
קשה לנהל מאבק מול מערכת כוחנית שברובו ובמגמתיות שוללת אותך ואת כל תפקידך כאבא פרט לחובת מזונות גדולות.
אני מבין המסקנה שלך כך: להאמין בצדקת הדרך ולא להתייאש אלא להמשיך לכתוב מכתבים לרווחה, לערער ולעשות. גם לקרוא את המפה. להכיר את המחיר. ולהפעיל את חובת הצעקה בשכל...

הצג/הסתר טופס תגובה

כותרת
תגובה	הקטן | הגדל
שם
דוא"ל
העתק תווים מוצגים
הרשמה בדואר (חברים רשומים בלבד)
	הוסף תגובה