רק היום אחרי כמעט 3 חודשים הגיעה לידיי תגובתה של רות רזניק לכתבה סיכול ממוקד מאת העיתונאי אוהד לוביאניקר שהתפרסמה בעיתון קול הרצליה בתאריך ה- 26/10/2007.
בפעם הראשונה ששמעתי בכלל שהגב' רזניק כתבה תגובה זה היה כאשר פגשתי בסביבות חג החנוכה את העיתונאית שלומית צור מידיעות השרון, הופתעתי כאשר זאת האחרונה מסרה לי שהגב' רזניק פרסמה תגובה לכתבה "סיכול ממוקד", וצחקתי, חשבתי לתומי מה כבר יכולה הגב' רזניק לומר אחרי ההתמרחות הנוראה שעשתה בתגובותיה לעיתונאי אוהד לוביאניקר בגוף הכתבה עצמה?
הקישור לתגובה של רזניק

בתה בת ה-4 של אשה מהפיליפינים נלקחה על-ידי שירותי הרווחה, ועל-פי החשד היא ניסתה בתגובה לחטוף ילדים בני גילה מגן וממכונית בתל-אביב.

דברים אלו נאמרו במאה שעברה ויפים לצערנו גם למאה הזאת.

תודות ליגאל אוריאל על ההפניה

מספר מילים של כבוד השופט כהן, בערעור פלילי ‎ 369/78, אבו מדיג'ס נגד מדינת ישראל.

אחת הטענות נגד האבות הגרושים ולטעמי גם בצדק היא שהם לא דואגים להמשיך להיות הורים ולמלא חובות.
אז חייבים לחנך את האבות לקבל דואר, להגיע למסיבות סיום בבית ספר, לקחת לקופת חולים שצריך וכו.
כמובן שאני בכוונה מכליל אבל צריך לקדם את הנושאים האלו גם מהפן החברתי שהמערכת תדע שאנו דורשים לקבל את הדברים האלו.

באותו היום לאחר אותו יום בו חזרתי מתחנת המשטרה, לאחר אותו יום שאני מכנה "היום הנאצי", הלילה בו נלקחו ממני ילדיי, כך ממש כמו בשואה, לוקחים לך את הילדים ואומרים לך שמפקד המחנה ימסור לך מה קרה איתם, אבל לא היכן הם!

כמו הטרגדיה של שליט וגולדווסר והשבויים האחרים, ממש ככה.