נציגי בתי המשפט לענייני משפחה בירושלים ובחיפה יציעו לילדים בגילאים 18-6 ליטול חלק פעיל בהליכים שקשורים אליהם

_{באדיבות וואלה! חדשות}

_{יום חמישי, 13 במרץ 2008, 3:47 מאת: תומר זרחין, הארץ}

^{תודה לניב עמית על המידע}

"בית המשפט הדן בתובענה בענייני משפחה ייתן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו בעניין הנדון לפניו...וייתן להם משקל ראוי בהחלטתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד".

תקנות אלה, בחתימתו של שר המשפטים, עשויות לסמן שינוי דרמטי במעמדו של הילד במערכת המשפט הישראלית.

התקנות, שנכנסו לתוקף בדצמבר בשנה שעברה, החלו פרויקט ניסוי בבתי המשפט לענייני משפחה בחיפה ובירושלים שאמור להימשך שנתיים. במסגרת הניסוי, נציגי בית המשפט יציעו לילדים בגילים 6 עד 18 לקחת חלק פעיל בהליך המשפטי בעניינים הנוגעים להם, כמו משמורת בהליכי גירושים והסדרי ראייה. ההשתתפות תיעשה באמצעות מפגש ישיר של הילד עם השופט או באמצעות העברת עמדותיו בשאלות בהן יכריע בית המשפט, על ידי איש מקצוע מיחידת הסיוע שבבית המשפט.
"בעבר שופטים שמעו ילדים לא לפי כללים. לא מתוך הכרה בזכות הילד בהליך המשפטי", אמרה השופטת סביונה רוט-לוי. רוט-לוי עמדה בראש הוועדה ליישום האמנה לזכויות הילד בחקיקה, ועומדת בראש צוות ההיגוי לשיתוף ילדים במשפט. לדבריה, "היו שופטים ששמעו ילדים והיו שלא הסכימו, והעדיפו לקבל את המידע ממומחים. החידוש כאן הוא בעצם קיום הזכות: יש הבדל בין לראות את הילד כמוסר מידע לבית המשפט, לבין מי שרואה בו כאדם שעומדים להכריע בגורלו ונותנים לו אפשרות להשתתף בתהליך. זה מעצים ילדים, נותן להם כבוד כבני אדם, מאפשר לילד להשתתף בתהליך הגירושים, ואני מניחה שכך התהליך יהיה יותר נקי מבחינתו ופחות בעייתי לטווח הרחוק".

ענת ענבר, עובדת סוציאלית הממונה על יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה, תיארה את תהליך שיתוף הילד בהליכים: בשלב הראשון נשלח להורים מכתב המודיע כי עובד המחלקה ייצור אתם קשר. הילד מוזמן למחלקה כדי שיסבירו לו על זכותו להשתתף בתהליך. חלק מההורים מביעים חשדנות בשלב זה, וחוששים מעירובו של הילד בהליך המשפטי או מפגיעה בסמכותם ההורית.

"בדרך כלל מבקשים לשוחח עם הילד בנפרד, ומבררים אם הוא היה רוצה לדבר עם שופט", סיפרה ענבר. "יש אפשרות שהילד ייפגש עם השופט ביחידות, או עם עובדת המחלקה לשיתוף ביחידת הסיוע."

לילדים יש רצונות

במקרים שהילד לא רוצה את המפגש, הוא יוכל למסור את עמדתו לעובדת המחלקה, שתעביר לשופט את ההתרשמות שלה בכתב. השופט ייקח בחשבון את הדברים שהילד ביקש למסור". עד השבוע הגיעו למחלקה לשיתוף 72 ילדים, 20 מהם הסכימו להיפגש עם השופט המטפל בתיק.

"רוב הילדים הקטנים מעדיפים להישמע ביחידת הסיוע על ידי עובדת הסיוע. הגדולים בעיקר רוצים להישמע על ידי שופט. השופט עדיין נתפש כמשהו מאיים מדי עבורם", היא אמרה. באשר לרעיונות ולדעות שהילדים מביעים בפגישות אלה, סיפרה ענבר, כי "אנחנו מגלים שלילדים יש רצונות ועמדות משלהם. יש מקרים שהילד מגיע עם תוכניות של הסדר ראייה, ומבקש להראות לשופט את התוכנית שלו. יש גם כאלה שבכלל לא רוצים להיכנס לקונפליקט ומעדיפים לא לקחת בזה חלק".

לגבי יחסם של השופטים לילדים אמרה ענבר: "השופטים שלנו מעדיפים בדרך כלל שהמפגש יהיה בליווי עובד סוציאלי, בעיקר כי אין להם מספיק כלים להתמודד עם הילד, בפרט ילדים קטנים. השופטים בניסוי עברו השתלמויות, ואנחנו רואים שהם משתדלים ליצור קשר קרוב עם הילד. יש שופט שלפני שנפגש עם ילד שמע שהילד מתעניין בכדורגל, אז הוא דאג להתעדכן בעיתון ספורט כדי שיהיה להם על מה לדבר. השופטים יושבים בלשכה, בלי גלימה, בדרך כלל מול הילד, ומנסים ליצור אווירה לא פורמלית".

השופטת רוט-לוי הדגישה, כי אם הילד בחר להישמע על ידי יחידת הסיוע - עובד היחידה יעביר לשופט תרשומת והתרשמות מקצועית. אם השופט ישמע את הילד בלשכה - הוא ינהל פרוטוקול. התרשומת והפרוטוקול ימצאו את מקומם בכספת בית המשפט, למקרה בו יוגש ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה. בכל מקרה, אמרה רוט-לוי, השופט תמיד יגיד לילד שהוא ישמע את דעתו אך ההחלטה הסופית נתונה בידי השופט.


משקל הילד בהחלטה

לצד הקניית הזכות לילדים, עומדים גם מכשולים: איזה מנגנון ביקורת יכולים עורכי הדין של הצדדים להפעיל על ההליך, כשהחלטה דרמטית הנוגעת למשמורת או להסדרי ראייה מבוססת על השיחה שנשארת חסויה?

עורך דין המתמחה בענייני משפחה אמר אתמול, כי העובדה שלעורכי הדין אין שליטה בדברים מזיקה. "איך אפשר להגיש ערעור על החלטת שופט שמכריע בשאלת משמורת, כשלמעשה אי אפשר לדעת מה משקל המפגש עם הילד להחלטה, כאשר ממילא אנחנו לא יודעים מה אמר הילד במפגש עם השופט. איך התוכנית הזאת מתמודדת עם ילדים שמוסתים על ידי אחד ההורים נגד השני?".

רוט-לוי אמרה שההתנגדות לפרויקט נובעת מגישה שאינה מתאימה בהכרח לבית משפט לענייני משפחה, ולא לילדים במשפט. "יש כאלה שחושבים שיש מקום לשמוע את דברי הילד, אולי לחקור אותו, ולברר בדיוק למה התכוון במפגש עם השופט. חלק גדול מהאנשים פוחד משינויים".

תגובות (2)

הרשמה לאשכול תגובות זה

הצג/הסתר תגובות

נו , ואחרי שילדי הקטין הוסת ועבר שטיפת מוח תנחשו מה יהיו רצונותיו?
נכתב ע"י שאול . מ , 14/03/2008 16:15

וכך באמתלה של מה שנקרא " חזקת הגיל הרך" ולאחר שצלחה דרכה הנלוזה של האשה ,ובסיוע של גורמי הרווחה והמשפט הצליחה ליצור נתק וחייץ ביני לבני , הלזה התכוון המשורר?
הרי כאשר המשמורת הזמנית ( חזקת הגיל הרך ) בידי האשה והיא בעצם קובעת את ההחלטה הסופית על גורל הילד ולמעשה קובעת עובדות בשטח,כאשר הטענה שכיוון שעבר זמן רב , הרי טובת הילד דורשת שיישאר במקום שאליו הורגל.
על כן אין זה הוגן לתת משמורת להורה המשתמש באמצעים אלה . ישנה גם סכנה שהן יעודדו בעתיד הורים להשתמש באמצעים אלה.
על ביהמ"ש להסתמך על העיקרון שמי שמשתמש באמצעים אלה לא ייהנה מפירות מעשיו הנלוזים .
יש ספק אם הורה המפגין התנהגות כזאת , ראוי ומסוגל לקבל משמורת . בכך מוצגת הבעייתיות של "חטיפה מוצלחת" שמביאה להשהייה ארוכה או שגיאות משפטיות של ההורה המנוכר , הגורמת לילד להשאר אצל ההורה המסית והחוטף.
לכן רצונותיו של הילד במצב שכזה אינו בר חשיבה ,ולא הוגן כלפי ההורה המנוכר.

כך גם אני חושב
נכתב ע"י ארתור שרמן , 18/03/2008 21:41

זה נשמע טוב ויפה, אך ללא התחשבות בנסיבות הללו הניסוי יתן לגיטימצית יתר לפקידות סעד אשר מחפשות עילה לניתוק ילד מהורה.

יש לקבוע באופן חד משמעי כי אם הוכח דבר ההסתה הרי המשמורת חייבת לעבור להורה הלא מסית והלא פוגע בנפש העדינה של ילד.

הצג/הסתר טופס תגובה

כותרת
תגובה	הקטן | הגדל
שם
דוא"ל
העתק תווים מוצגים
הרשמה בדואר (חברים רשומים בלבד)
	הוסף תגובה