סיפור התביעה שלי נגד מדינת ישראל (כאחראית שילוחית על בית הדין הרבני) בגין מעצר השוא לפני שבועיים וחצי מתפרסם עכשיו גם במעריב.

המקרה שלי הפגיש אותי עם תופעה חדשה, עבודה סוציאלית בסקטור הפרטי, טיפול פסיכותראפי, וטיפול פסיכודינאמי, סופה ההולכת ומתגברת, וככל שהיא עולה, כך צומחים להם הנובו רישים כפטריות אחרי הגשם, ולמרבה הפלא, ואולי לא, כך גדלה אוכלוסיית הנזקקים, בשיעורים אשר מדינה מתוקנת אינה יכולה להרשות לעצמה.

זהו, ככה זה, שימו לב, מדובר במשטרת גלילות, המשטרה שלא רוצה לחקור את פשעיהן של הפמיניסטיות, זאת נגלה בעתיד, אנחנו נראה כמה שוטרים משם או נשותיהן, מקושרים בדרך זו או אחרת לעיריית הרצליה או קירבה כלשהי אחרת.

חופש הביטוי הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר, מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, יצירת סרט קולנוע וכל שאר דרכי התקשורת. "כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי" (מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם) עקרון חופש הביטוי הוא הרחבה של עקרון חופש הדיבור.

חופש הביטוי נחשב לאחת מזכויות האדם הבסיסיות.

הספריה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיות חינוכיות (מט"ח)

ערך בוויקיפדיה

הוועדה לזכויות הילד החליטה על הקמת מועצה ציבורית להורים בישראל, הכוללת עשרות ארגונים מתחום הרווחה והחינוך.
מטרת המועצה תהיה העלאת נושא ההורים על סדר היום הציבורי והסדרת מעמד ההורים.

הקמת המועצה תוכרז רשמית בכנס שייערך בירושלים בחודש אפריל הקרוב.

^{באדיבות Ynet}

במשך השנים האחרונות נוצר במדינת ישראל מצב בו הפוליטיקאים, ומולם מערכות ממסדיות שונות החליטו שהכי קל, והכי טוב, זה ללחוץ ידיים ולהיות שותפים...

מדוע, מדוע שנילחם בינינו, אמר שמאלני לימני,