מודעות התנועה

ספסל הנאשמים

השופט דאוד מאזן

שופט בית משפט השלום קריות

 

השופט מאזן דאוד מספק צווי הגנה מחמירים ביותר במעמד צד אחד אשר מנתקים אבות מילדיהם (ל-12 חודשים, הצו החמור ביותר) ללא מתן אפשרות למשיב להתגונן.

המשך קריאה...
 

תגובות אחרונות

ראובן פינקו נעצר ע"י משטרת המח...
נגזר על חברנו ראובן מאסר על הבל פה. ...
פעמי, צעדי וחבלי משיח וחמורו ה...
תשמע מעשה בשני אבות, אחד רזה ואחד שծ..
פעמי, צעדי וחבלי משיח וחמורו ה...
מסכים איתך לחלוטין!!! מטרת הפרסום וծ..
פעמי, צעדי וחבלי משיח וחמורו ה...
נו, באמת. שוב תקדים? פסק דין סביר בו...
חוות הדעת של החברים המקצועיים...
דרור, הקישור אינו נכון?
יאוש של בן אדם בחברה שוחרת דמו...
המשך דיון במשפט משליך הנעל ביום ה' 2...
הפגנה מול שניט
רישום נוסף ממשמרת המחאה ליד בית שנծ..
הזמנה לפעילות משותפת למען מטר...
תיקון תאריך -- הודעה מעדכנת מלורי שծ..
הזמנה לפעילות משותפת למען מטר...
ציפי וסמדר היקרות, אני מאוד רוצה שծ..
האם המרעיבה לא תלך לכלא?!
ארתור ידידי הרי יש כלל אחד במדינה ծ..
חנה סלוצקי פקידת סעד ארצית לח...
לארתור שרמן וללורי שם טוב קראתי את...
חנה סלוצקי פקידת סעד ארצית לח...
שכחתי להוסיף כי לורי שלחה מכתב זה ל...
הוועדה לזכויות הילד החליטה על...
חובה להצטרף לחיזוק זכויות הורים המ...
בג"ץ - דואר להורים גרושים

בגץ בג"ץ בג"צ חזקת הגיל הרך גירושיןכידוע לכם, בנושא משלוח דואר להורים גרושים הגשתי לפני חצי שנה בגץ אישי נגד שר הפנים.

קישור

חשבתי שיהיה נכון להעלות את כל החומר בקובץ, שכן לי כאזרח שלא ידע איך ניגשים בכלל לנושא ואיך מגישים בגץ לקח כמה חודשים של למידה מה ואיך עושים.

המשך קריאה...
 
חגית לב הארי

בין כל שלל הנשים שנכחו בתת הוועדה בלטה בנשיותה עורכת הדין המקסימה חגית לב, חגית בדבריה הבהירה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את עמדתנו, כשהיא מדגישה שהיא באה מהשטח, ומכירה את המצב לאשורו,

 

המשך קריאה...
 
אני מאשים...

אני מאשים... 

אני מאשים אתכם שאין לי אבא עכשיו. 
אני מאשים אתכן ואתכם שגזלתם ממני את אבי. 
אני מאשים אתכם שהוא כבר לא איתי ולצדי.
אני מאשים אתכם שאין לי מי שישמע ויקשיב וידאג לי.
אני מאשים אתכם שאני לא רואה אותו יותר.
המשך קריאה...
 
מי זו בכלל הגב' עו"ד ומגשרת גלית סנה לוריה?

מה זה ומי זו הגב' עו"ד ומגשרת גלית סנה לוריה

 

במכתב שכתבתי למרכז וועדת שניט

 

לכבוד,

דוקטור פרץ סגל
מרכז וועדת שניט:

העתק: פרופסור דן שניט, יו"ר הוועדה.

המשך קריאה...
 
המאבק שהפך לאבק... (אבק כוכבים)  הדפס   שלח
נכתב על ידי משה אברג'יל   
ראשון, 01 יוני 2008

מה קורה לאנשים בתהליך הישרדות?

חלק רוצים להגיע, וחלק יהפוך לסלב...

עבור כמה מהאנשים כאן, המאבק הפך לאבק...
אבק כוכבים.


בשלב מסוים כאשר הבנתי שמערכת החוק והמשפט (כמו גם הגופים המבקרים אותם, התקשורת, ולמעשה כל דבר אפשרי אחר מבחינתנו) אינם מעוניינים להביא לפיתרון הבעיה, וחמור מכך, מכחישים את הבעיה ואף הופכים את הקערה על פיה בכל פעם שאנחנו מייצבים אותה אך במעט, הגעתי למסקנה המתבקשת שיש לפעול בצורה אחרת מהצורה שפעלנו עד עכשיו.


היוזמה הייתה אמורה להביא לכך שנפנה למחוקק שהוא בבחינת זה שיראה מדוע החוק לא נאכף ומדוע הוא נותן ידו לדיכוי אכזרי והתעללות בקבוצה שלימה של אבות גרושים, כך גם לכל הדברים הנגזרים מהטרור הפסיכו פמיניסטי, עליות שווא מצד נשים, התנהלות משרד הרווחה ומשרדי ממשלה אחרים, משמורת ילדים, דמי מזונות וכו'.


זהו לא סוד שאיני מאמין בויכוח הנצחי עם הפמיניסטיות, אמרתי כבר שכאשר אתה מתווכח על דבר מסוים במשך כל כך הרבה זמן, אתה למעשה נותן לגיטימציה לחוסר האמון שבך, כאילו שלבעיה הנדונה יש יותר מפיתרון חד משמעי וברור ע"פ הוראות החוק והמוסר, למעשה מצליחה מזימת הזרוע הפמיניסטית של הממסד לגרור את רוב אלה העומדים בחזית המאבק, למגרש הביתי שלהם, מקום שם אין לנו סיכוי, באופן חד משמעי!!!


אילו עשו אלה האחרונים חשבון נכון, היו מבינים שהם לעולם לא יצליחו להטות את התקשורת לטובתם, הם חווים זאת יום יום.


נכון, פה ושם מצליחים להשחיל איזה כתבונת, על כל 100 כתבות של הצד השני, המאזן ברור, בשטח הזה אין סיכוי!


גם הפגנות מחאה ושרשראות מחאה שקטות ומצומצמות של 10 או 20 איש לא יתנו את הפיתרון וישחקו את אלה אשר רוצים להגיע, עוד ניסיון ועוד אחד, כל ניסיון שאינו מביא את הפיתרון, הרווחה, הניצחון, מרחיק ומייאש עוד אנשים.


הרפיסות הזאת גורמת לארגוני הנשים לנצל את המומנטום ולסגור את הסדקים הצרים שכבר עשינו בסכר, הן לא יושבות ומחכות לנו עד שנסיים לשכנע את המדינה או לפחות 50% מתושבי המדינה שאכן אנו זכאים לגדל את ילדנו, זכאים לחיי חירות וכבוד בסיסי, וזכאים לחיות כבני אנוש.


דבר שהיה בגדר העלאת רעיון בלבד הוציא מהחורים כמה אנשים אשר תקפו אותי ללא כל סיבה נראית לעין ומנסים להפוך אותי לאויב המהפכה כביכול, שיטות לניניסטיות שעדיין לא עברו מהעולם, כך פונה אלי אחד "החברים" ואומר לי שהתרומה של ארתור ושל מלול ושל בן דוד וכו', ובכך הוא מעביר אותם כביכול באופן מיידי נגדי, אע"פ שבפועל הדברים אינם כך.


אנשים מתפארים כאן השכם והערב במעשיהם ואומרים לי שכתיבה זה לא מספיק, "תעבור למעשים, הם אומרים", ומעבר למה שהם אומרים, מה הם עשו?
הם סוחבים אנשים לכל מיני מקומות, מתישים אותם, מבזבזים את כספם, מייאשים אותם, ולוקחים את הקרדיט על איזה פרסומת שמישהו אחר בנה אותה לצרכיו.
מה ההישגים האמיתיים שלהם?


שיקום איזה אב גרוש כאן ויגיד מה הרוויח מכל העניין הזה, חוץ מלהגיד שראו אותו בטלוויזיה.


האם המאבק לשם המאבק, או המאבק למען הפיתרון, הניצחון?


אני חושב סתם כך שאילו אלה שקמו בנחישות כזאת נגדי היו קמים ככה נגד הממסד, קמים שם בועדת הכנסת ואומרים באמת מה שכואב להם, לא מנסים להוכיח כל מיני מספרים, אלא בוכים ואומרים שהם רוצים לגדל את הילד שלהם, זאת זכותם, זו זכותם לחיות באופן חופשי ובכבוד, אנו רוצים פיתרון, אז ההתייחסות הייתה אחרת, גם ההבנה של האבות הגרושים הייתה מתחדדת, עבור מה אנחנו נלחמים באמת?


לא אתפאר כאן בדברים שעשיתי, ולא אספר את מעשי גבורותיי, ככה גם לא אכתוב דברים אחרים בינתיים, אבל ע"מ ללכת לכנסת, למחוקק, לוועדה ההיא, צריך הסכמה מלאה, ככה גם לגבי דרישה לועדת חקירה, לבקשת הקמת גוף חוקר אלטרנטיבי למשטרה שתחקור את תלונות השווא שהוגשו נגדנו באופן רטרואקטיבי, בשביל זה צריך אנשים, קונצנזוס!


אז איך יכולים אלה אשר אינם מסכימים לבקש את כל אלה (וכמו גם לבקש ועדה לקידום זכויות הגבר בכנסת) לומר שאני עוסק רק בכתיבה?


מדוע אינם נותנים את ידם לעניין?


דבר שלא יעלה כסף (בניגוד לכל מיני בג"צים שהאפשרות לגביהם עלתה ולא יצאה לפועל מאותם סיבות שאני מדבר עליהם, תקציב, יכולות אחרות וכו') וייתן לנו קפיצה אדירה, גם תשובה שלילית של המחוקק תשים אונו במקום טוב יותר.


והתשובה טמונה בכך שלכמה אנשים יש חלומות אחרים לגבי המאבק הזה, חלומות קצת יותר רטובים קצת יותר פרלמנטריים, ואני לא היחידי שהואשמתי בכישלון המהפכה, בידי עדות לגבי אדם אחד לפחות שהואשם בכך, עליו אמר לי מאן דהוא, אחד מאלה המאשימים גם אותי, "שמגיע לו שההוצאה לפועל נקטה נגדו צעדים וזאת מפני שהאיש לא פעל ע"פ גחמתו של אותו "גיבור אגדי", ועדויות נוספות לגבי "השעייתו של אותו אדם מ"הכת הסודית" בגלל שלא שילם דמי חבר.
הדברים שלמעלה נאמרו בנוכחות אדם שלישי, כך שזו לא המצאה.


אין ספק שאותם אלה המטיפים לי מפחדים שאקח את מקומם ח"ו, הכתיבה המאסיבית שלי הוציאה אותם מהחורים.


מיילים שנפלו לידיי מזהירים איזה אג'נדה של אבות גרושים על כך שהמיילים לא יגיעו לידיי, כדי שלא אהיה בסוד העניין...


ובאיזה סוד מדובר?


לעשות עוד כתבה?


לברבר עוד בטוקבקים?


אני מנסה להוביל צעד מעשי שבסופו של דבר יהיה בלתי נמנע, זה ייפתר רק בדרך ההיא, של החד משמעיות, אצל המחוקק, הוא אחראי לחיקוק והוא צריך לענות מדוע לא ייאכף החוק.


זה יגיע בלאו הכי, איני אספן קרדיטים, מי שרוצה את הקרדיט ייקח אותו לעצמו, מה שמעניין אותי זה הפיתרון.


בכתבות שלי אני עושה כמה דברים, מאתגר את הממסד להגיע איתי לביהמ"ש ע"י תביעה שיגיש נגדי מפני שהמגמה של אלה שפגעו בי היא להרחיק אותי מביהמ"ש, לחזק אנשים ולהעביר להם את המסר שהם חייבים להיות חזקים, להתגבר, ולבקש את זכויותיהם עד תום, ולנסות להביא למהלכים שהזכרתי למעלה.


אבל כשאנשים חושבים שהבל פיהם שווה זהב, והכוונה להתעסקות הדעתנית במספרים, עובדות, והוכחות, כאשר כל אחד חושב שמה שהוא כותב זה יצירת מופת, ומאידך אומרים לי "בשביל מה אתה כותב, אף אחד לא קורא את זה", מצביע על המגמה האמיתי...


לא אני מצמצתי ראשון, אני העליתי רעיון וניסיתי להסביר אותו, עצם ההתחקות אחרי האירועים בפרשה שלי, עד כדי כך שחשפתי שוטרים נוטלי שוחד, עד כדי כך שהזמתי את המזימה של להשאיר את ילדיי במקלט לנשים מוכות, הוצאתם מהארץ, וניסיון להגיש נגדי כתבי אישום בדויים, כל אלה נתנו לי גם להבין את המערך של המאבק הזה והדמויות המככבות בו.


גם אם "החבר" חשב שאני יורה לתוך הנגמ"ש, היה צריך לומר לי זאת במאמר מוסגר, העובדה שאמר זאת כמו שאמר והמשיך עם דברים אחרים, מראה על כך שהוא מציג לעיני אחרים, מי שהוסת על ידו, הוסת, אך זהו עניין של מה בכך, זה לא יעצור את המהפכה.


למאבקים ולמהפכות יש דינאמיקה משלהם, הסבל הוא שיגבר על הכול, אלה הסובלים באמת ומחפשים פיתרון אמיתי בלי תמורה, בלי לרוץ לכנסת ושאר גחמות, אלה הם שיגיעו ויעשו את הדברים, לפעמים מה שהבטן עושה, אף מחשב לא יוכל לעשות, ככה גם עם הכאב והסבל.


האנשים האלה צריכים לחשוב רק על דבר אחד, שהם עלולים להשיג בדיוק את היפוכו של דבר, לא תהילה אלא חשיפה מכוערת של מאבקי כוח מכוערים, על כל מה שמשתמע מכך.

 

מודעות שקשורות לתוכן:
תגובות (1)add comment
מדיניות המעברות
נכתב ע"י משה אברג'יל , יוני 01, 2008

ולמעשה הסכנה הטמונה במאבק ממושכים או בפתרונות זמניים היא שהדברים הופכים לקבע, כמו מחנה פליטים פלסטיני.
הקהילה אינה צריכה להתמסד כקהילה אלא צריכה לפעול יד אחת למיגור התופה.
מוצאן של שכונות העוני בכל העולם הוא מחנות פליטים, (אצלנו קראו לזה מעברות) תשאלו את צ'ארלי ביטון, הוא יאמר לכם.
מדוע לא שלחו את הקיבוצניקים למעברות?
מדוע רוב יוצאי שכונות העוני והמעברות הם מעדות המזרח?
אבל נתנו להם להאמין שזהו פיתרון זמני, הם התרגלו.
אותו הדבר במאבק שלנו, אנחנו מקבלים סטטוס, "האבות הגרושים", אנחנו הופכים את עצמנו למן קהילה, מביאים לאתר כל מיני אפשרויות הניתנים לקהילה, אבל באותו זמן מזניחים את הרעיון המרכזי, המאבק לזכויות.
יש כאלה אשר אינם מבקשים כבר את זכויותיהם אלא רק שיניחו להם לנפשם, הם קבלו עליהם את הדין, כמה זמן אפשר לחיות במאבק?
הלנצח נאכל חרב?
שום סיבה של קהילה או כל שטות כזאת לא תעמוד מול הצורך במאבק נחוש וחד, למטרה, ללא ספיחים, לא בניית עוד מעברה, שלא נהפוך לעוד סטטוס בלבד.
זה אינו משחק, וזהו אינו נסיון, בסופו של דבר אנחנו וילדנו משלמים על כך מחיר כבד!
כל יום!




כתוב תגובה
הנך חייב להיות מחובר ע"מ להזין תגובות. אנא הרשם, אם טרם עשית זאת.

busy
 
< קודם   הבא >
 רדיו בפא"צ 

אנשים אמרו...

מי שנלחם במפלצות, חייב להיזהר לבל יהפך לאחת.
פרידריך ניטשה
 

נושאי האתר

בימה חופשית
פעילות שטח
ספסל הנאשמים
ערכת הלוחם
עדויות גירושין
ביהמ"ש וביה"ד
סיקור תקשורתי
משטרה והוצל"פ
הסדרי ראייה
מש' הרווחה
משרדי ממשלה
מחקרי גירושין
Advertisement
"אני אב שכול לילד חי"

הדיון בוועדה לקידום מעמד האשה בסוגיית המשמורת על הילדים עלה לטונים גבוהים במיוחד.

נציגי ארגוני הגברים האשימו את נציגות הנשים בהתעלמות מטובת הילד.

אלו טענו מצידן כי "אסור לתת בידי הגברים כלים לסחטנות נוספת".

 
המשך קריאה...
 
ד"ר הרצוג מסבירה מדוע מדינת ישראל חוטפת ילדים

הסכם ממון גירושין מזונות משמורת הסדרי ראיהמאת: ד"ר אסתר הרצוג - יועצת שרת הרווחה לשעבר

12.3.04

 

ד"ר הרצוג מסבירה לגולשים מדוע מדינת ישראל חוטפת ילדים ומי בסופו של דבר מרויח מזה כסף וכמה ג'ובים.

המשך קריאה...
 
תלונות שווא

כמה עולה תלונת שווא אחת למדינה?

 

מה המשמעויות הנובעות ממסירת הודעה כוזבת למשטרה?

 

אם ניקח את מינימום התלונות הכוזבות המוגשות למשטרה ע"י נשים, אנחנו מדברים על כ-10,000 תלונות כוזבות בשנה!

המשך קריאה...
 
חוק חופש המידע

על פי חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998, לכל אזרח או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה.

 

חופש המידע נחשב לאחת מזכויות האדם הבסיסיות.

  • כיצד מקבלים מידע?

הנחיות לקבלת מידע ממש' הרווחה

 

חוק חופש המידע במועצה להשכלה גבוהה

 
"אם מערכת המשפט לא תדיח שופטים שחורגים מאמות מידה מקובלות, הכנסת תיאלץ לעשות זאת”

כנסת אירגוני גברים גרושים

הודעה לעיתונות מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט
כנסת
ירושלים

24/12/2007

 

ח”כ גפני: ”אם מערכת המשפט לא תדיח שופטים שחורגים מאמות מידה מקובלות, הכנסת תיאלץ לעשות זאת

המשך קריאה...
 
"אתם בישראל די מוזרים"

הנה העובדות המצמררות בפרשת הילד, בנו של עמית זיו, שייעקר לגרמניה במצוות ביהמ"ש העליון "היהודי" ישראלי.

העובדות מובאות מפי הסבתא ליאורה, שבנה מפגין מול שערי ביהמ"ש העליון,

בנסיון נואש למנוע את הגזירה האכזרית שגזרו שופטינו, שמשמעותה אחת היא,

ניתוק הילד מאביו לשנים רבות, אם לא לצמיתות.

 

המשך קריאה...
 
Advertisement
תוקם ועדת-חקירה לתרומתן של רשויות המדינה לאלימות במשפחה!

קימקא פרסם את הפוסט שלהלן באתר שלו

אני לא אומר שהגורמים המטפלים בסכסוכים שבתוך המשפחה קמים כל בוקר ושואלים את עצמם "את מי נרצח היום", אבל בפועל הם תורמים, לפחות בשוליים, לתיסכול המביא, במקרים גבוליים, גם לרצח ו/או התאבדות הנובעים מהייאוש מלזכות בקורטוב של צדק. הגיע הזמן שהחברה תיתן את דעתה לנושא הזה.

המשך קריאה...
 
ילדים שהאב מעורב בחינוכם - מוצלחים יותר

למרות תהליך השוויוניות בין המינים שעוברת החברה ורצונם של גברים להיות מעורבים יותר בגידול הילדים, עדיין האחריות לגידול דור ההמשך נופלת בעיקר על האמהות.

 

פסיכולוגית: "מחקרים מראים שמעורבות הנשים בגידול הילדים עדיין עומדת על 70-80 אחוז גם במשפחות בהן שני ההורים עובדים".

 

הילד, אגב, הוא זה שמשלם את המחיר.

 

העתק המאמר ע''י תמר טרבלסי-חדד

המשך קריאה...
 
אמא אלימה - יש דבר כזה

אמא אלימה - יש דבר כזהעקב שכיחות גבוהה יותר של אלימות גברים כלפי נשים במשפחה, נהוג בטעות לחשוב כי אלימות כלפי ילדים שכיחה יותר בקרב אבות. אך נשים מתעללות בהם יותר. אולי משום שהן מטפלות בהם יותר?

מאת: ד"ר מוטי חיימי | ynet

נא להגיב לכתבת המקור - חשוב להביע את דעתנו!

תודה לגיל רונן על המידע

המשך קריאה...
 
האתר נבנה ומופעל ע''י © 2010 התנועה למען עתיד ילדינו | אתר גרושים ופרודים