איך האנשים עושים את זה, את החיים?

ובמיוחד:איך הם הודפים את המהלומה,

איך הם קמים על רגליהם אחרי מכת המחץ,

איך הם מוצאים את שביל המילוט מבית הרוס?

לשמחתנו הרבה התפרסמה היום כתבה באתר האינטרנט המקומי של הרצליה ובעיתון המקומי כתבת שער על מעלליה של אחת מהפושעות הגדולות ביותר במדינת ישראל, עבריינית המכהנת כחברת מועצת העיר, רות רזניק.

• קווים מנחים למתן אישור לאימוץ.

שימו לב לסעיף 2: ההורה הביולוגי נעלם/מה או נטש

זה מסביר את מדיניות של רווחה כלפי הורה לא משמורן: לגרום לסחבת, כאשר ההורה מנוע קשר עם ילדיו, ואז לבוא לביהמ"ש ולומר כי "לא חשוב מה ולמה קרה מה שקרה, אך נכון לרגע זה קיים ניתוק ממושך אשר לא ניתן לגשר עליו".

וואלה! השופט מתעלם מעבירות על החוק ע"י פק"סיות ומאשר את האימוץ כי הרי "הכל לטובת הילד..."

כל אלה העושים במלאכת הדיכוי הזאת, שלא יעלו לדעתם אפילו לרגע שהם לא הולכים לתת את הדין על מעשיהם.

אני אומר לכם, קבוצתנו הולכת וגדלה, אנו נלך ונתעצם, ולא יעזור לאף אחד כל התירוצים.

המעשים אינם חוקיים, מדובר בפשעים נגד האנושות, ומי שמי שעדיין משלה את עצמו אז שיידע, גם אם המשטרה והפרקליטות וכל העולם בידיו היום, מחר זה לא יהיה כך.