בחוות החיות המתוארת בפרוטרוט ע"י ג'ורג' אורוול בספרו הנושא שם זה, "כל בעלי-החיים שווים, אך ישנם בעלי-חיים השווים יותר".; ספר זה, את כתיבתו סיים ג'ורג' אורוול בשנת   1944 ואותו פירסם שנה לאחר סיום כתיבתו, מצלם תמונת מצב בלתי מוסרית בעליל הנוהגת בחברה מואנשת בה רעיון עוועים זה מושרש כה עמוק, באופן שאפילו בכוחה של מרידה בהיקף מלא, אין די כדי לשרשו.

דומה שבמכלול התחומים המגדריים בישראל של שנת 2009, הועלה רעיון עוועים בלתי מוסרי בעליל כמו זה אשר שלט באותה חוות חיות, לדרגת אמנות של ממש.

גישתה המוצהרת של מערכת המשפט הישראלית מדגישה כי בבואה למלא את ייעודה הפרקטי כגוף המכריע בסכסוכים, אותה מערכת "עיוורת" למינו של בעל דין, למוצאו, לצבע עורו, ללאומיותו, לגזעו ולמגדר אליו אותו מתדיין משתייך.

בפועל, עולם המעשה מתנהל באופן שונה לחלוטין מגישה מוצהרת זו; כך, למשל, בין כל היתר, אשה שבחזקתה שלושה מתוך ארבעה ילדים המיוחסים לבעלה, תזכה לקבל מזונות מלאים עבורם מכספי בעלה (גם אם לאורך שנים ארוכות אין לבעל כלל הכנסה שוטפת) אך לא תחוייב כלל לשאת, ולו למראית עין, ולו באופן סימלי, באיזשהו חלק מעלות החזקת ילדה הרביעי ע"י בעלה; עד כדי כך עמוק אי השיוויון (סליחה: ה"שיוויון" דוגמת זה אשר נהג באותה חוות חיות), שקיצבת הילדים אותה משלם המוסד לביטוח לאומי מועברת כולה, בשלמותה, לידי אותה אשה משל היא נושאת (כביכול) גם בהוצאות גידול ילדה הרביעי.

המצב הכספי המתואר לעיל, חל גם כאשר לאשה הכנסה בלתי חוקית מוכחת מהשכרת דירה המשותפת לה ולגרושה, אותה חילקה – ללא בקשתו (וממילא גם ללא קבלתו) של היתר בניה הנדרש לצורך חלוקה כזו - לשש (!) "יחידות דיור", בניגוד חזיתי לתוכן פסק דינו של בית המשפט העליון אשר פסק, ברחל בתך הקטנה, (רע"פ 11191/07), כי חלוקה כזו והשכרת יחידות כאמור הינה בלתי חוקית לחלוטין אם לא ניתן לביצועה היתר בניה ע"י הועדה המקומית לתכנון ולבניה בתחומיה מצויה הדירה המדוברת.

הכנסת אשה כזו (העולה על -.12,000 ₪ לכל חודש) לא נלקחת כלל בחשבון ע"י אותה מערכת משפט "שיוויונית".

זאת ועוד: למרות ניגוד חזיתי זה בין התנהגות אותה אשה לבין תוכן פסק דינו האמור של ביהמ"ש העליון, ולמרות שאחת מחברות מועצת העריה בתחומיה עבירת בניה זו מבוצעת ע"י אותה אשה, יודעת בוודאות על ביצועה של עבירה זו, העבריינית חסינה למעשה מפני העמדה לדין פלילי כשמחדלה של אותה עירייה זועק לשמים: מחדל זה מהווה הפרת אמונים בדרגתו הטהורה ביותר !!!

אם בכל האמור אין די, הרי, בנוסף, אותה אשה אף נהניית מסיוע משפטי הניתן לה חינם אין כסף על חשבון כספיו של משלם המסים !!!

ואם בכל האמור אין די, הרי חלק מ"מזונות ילדים" אותם אולץ אותו גרוש לשלם (בכפל !!! פעמיים !!!) כולל גם חלק יחסי בארנונה עבור אותה דירה (ארנונה משלם אותו גרוש ע"פ פסה"ד בכפל הואיל וטרם הוכרע ענין זה ע"י בימ"ש);

וראה זה פלא: שוכרי חמש מתוך שש היחידות האמורות (בששית, מתגוררת הגרושה ושלושה מארבעת ילדיה) שוכרים את חמשת היחידות האמורות כשבדמי השכירות נכללים במלואם תשלומי הארנונה בגין אותן יחידות; היינו: הגבר משלם את חלקם של השוכרים באותה ארנונה במסווה של "מזונות קטינים" !!!

תוארה לעיל דוגמא אחת בלבד לישום עוועי של עקרון השיוויון על ידי מערכת המשפט הישראלית.

ליישום אחר של עקרון זה על ידי אותה מערכת משפט עצמה, תוכלו להקשיב בשיחה החושפת בית משפט אשר פסק מזונות לילד שכלל איננו קיים, טרם נוצר כעובר ובוודאי שטרם בא לאויר העולם והתעקש ממש שלא לעכב את ביצועה של פסיקתו ההזויה לחלוטין !!!

על היבט אחר של יישום עוועי של עקרון השיוויון על ידי אותה מערכת משפט עצמה עמד כב' שופט בית המשפט המחוזי הנכבד בתל-אביב – יפו, כב' הש' (בדימוס) מר שלי טימן; כב' הש' טימן הוא אותו שופט אמיץ אשר אזר עוז ברוחו וחשף, ברחל בתך הקטנה, את שחיתותם של שופטים בישראל המועלים באמונה של החברה הישראלית, מוציאים את שכרם - למעשה - במרמה ומפרים אמונים במובהק .

עוד יישומים עוועיים של עקרון השיוויון כפי שנהג באותה חוות חיות התחום המגדרי, ניתן לראות בענייני יחסי ממון בין בני זוג, למשל, כאשר בין אותם שני בני זוג, פריט רכוש אחד הוכר כ"רכוש משותף" למרות שנרכש טרם נישואי אותם בני זוג והבעלות בו נרשמה על שם הגבר בלבד לאור "הסכם ממון" אשר לא בא עליו אישור של רשות כמשמעותה בחוק יחסי ממון בין בני זוג, ואילו פריט רכוש דומה אשר נרכש באופן דומה אך על ידי האשה, לא הוכר כ"רכוש משותף" הואיל והמסמך לא אושר כ"הסכם ממון" כאמור; יישום עוועי של עקרון שיוויון זה אושר למעשה בהחלטת ביהמ"ש העליון, ש' עדנה ארבל, בהחלטה סופית (קרי: בפס"ד).

אגרות וערבונות: אשה, אם בקשה פטור מתשלומם ומהפקדתם, תזכה בו ללא השהיות מיותרות, כמעט אוטומטית, גם אם היא מתגוררת בוילה בבעלותה (לפחות 60% מאותה בעלות) במתחם של איזור מגורים יוקרתי בהרצליה וגם אם "ויתרה" ("הסתלקה" הסתלקות למראית עין) מחלקה בירושת אימה בשווי מאות אלפי ₪ לפחות; גבר, אם יבקש, יאלץ לעבור דרך חתחתים מבישה, משפילה, מתסכלת ומתישה, כשלבסוף ספק אם יזכה בפטור המיוחל, כאשר מצבו הפיננסי ירוד לאין ערוך מזה של אותה אשה.

גילויים אחרים של דרכי יישום עוועיות זהות של עקרון השיוויון האמור תמצאו במאמר אחר שלי בו מצב זה – עליו עמדתי בדברי לעיל - נותח בפרוטרוט ובהרחבה יתירה (אך, עדיין, בציפורן הזרת), ברחל בתך הקטנה, וכן במאמרי "על גרושין בישראל" ו"על פסיקת מזונות, ישראל 2007".

היבט נוסף של הפליה מגדרית נעוץ בתחומי הדין הפלילי והמעיין פלילי (משמעתי); כך – למשל – אם אתה נושא בפיך את ה"אג'נדה" ה"נכונה", אתה למעשה חסין מפני העמדתך לדין פלילי, תהיה התנהגותך פלילית ככל שתהיה ("תפירת תיק", עדות שקר, שיבוש מהלכי משפט ועוד); אולם, אם – חלילה – האג'נדה הפרטית/מקצועית של אדם מנוגדת ל"אג'נדה" ה"נכונה", יכול אדם זה להיות צח כשלג וזך כשמן זית טהור ולהגיש את המהימנות שבראיות המקור אותן ניתן

להעלות על הדעת, אדם זה יורשע על לא כל עוול בכפו, ובהיותה של הרשעתו הרשעת סרק, תודינה גם משפטניות פמיניסטיות, דוגמת אותה עו"ד פמיניסטית

האומרת קבל עם, עדה ועולם, על אותו פס"ד הזוי לחלוטין של ביהמ"ש העליון בענייני, כי הוא "לא צודק" (ביטוי מכובס למושחת לחלוטין) !!!

על קנקנו של היבט יישומי שיוויוני נוסף ברוח המתוארת לעיל, ניתן לתהות בארוע הבא: במהלך עימות אשר נערך ע"י משטרת ישראל, מחוז ת"א, מרחב גלילות, תחנת גלילות, הונחה ע"י שלושה מחוקריה והוסרט ע"י משטרת ישראל, הודתה אשה – למעשה – בפה מלא, כי העלילה עלילת אונס כוזבת כנגד בעלה אותה עת; אשה זו כלל לא הועמדה לדין פלילי למרות שהגשת תלונתה הכוזבת באותן נסיבות מהווה עבירה פלילית מסוג "פשע" !!!

עד כדי כך גבוהה ביטחונן העצמי של נשים בחסינותן למעשה מפני הרשעה פלילית שאחת מהן העזה – תוך חשיפת פרטיה המלאים – לפרסם בגלוי, בפומבי, ברשת האינטרנט - בעזות מצח ראויה לציון מיוחד, מדריך (לא פחות) המנחה אשה כיצד לרקום "נכון" כנגד גבר עלילת שוא כוזבת במשטרה, "לתפור" לגבר תיק ובכך לזקוף לחובתו הרשעות פליליות על לא כל עוול בכפו.

גם העיתונית הישראלית משתפת, במלוא קיטור, פעולה עם מפמפמי ה"אג'נדה" ה"נכונה", כאשר איננה נותנת פיתחון פה של ממש ללוחמי מיגור ההפליה המגדרית האנטי גברית השלטת בכיפת הדין החל כיום בישראל.

כך, נמנע אתר האינטרנט של המונופול העיתונאי "ידיעות אחרונות" מפרסום (במקום הנכון לביצועו) של קישור המוביל לסרט המוכיח ללא צל של אבק ספק כי טיוטת חוזה להמשך ניהול חיים משותפים בין בעל לבין זו שלחצה עליו להינשא כאשר טיוטה מפורטת זו נוסחה ונכתבה על ידי שניהם, באה לעולם לאחר שאותה אשה רקמה את אותה עלילת אונס שפלה כנגד בעלה.

כאשר עיתונות במדינה דמוקרטית איננה ממלאת נאמנה ובהעדר משוא פנים את תפקידה כ"כלב שמירה", אין לעיתונות זו עתיד, כפי ששאל – שאלה רטורית בהקשר אחר – נושא משרה השכר בקבוצת העיתונות של מר שוקן [יש עתיד למעריב? / שחר אילן (עובד בשכר, עיתון "הארץ" על שלוחותיו, התפצלויותיו ושיבוטיו) באתר הפורום של אותה קבוצת עיתונות].

לאחר יישומו של שיוויון עוועי זה הנוהג בישראל של שנת 2009, כשם שנהג באותה חוות חיות ברוסיה הסובייטית (בריה"מ) של שנת 1944, על גברים בישראל, נותרו נפגעי יישום זה כמתים מהלכים, כאסקופות נדרסות המשמשים שקי איגרוף של אלו הנהנות מיישום מעשי של שיוויון עוועי זה; עד כדי כך, שלא עומד לגברים אלו האון למחות על חסימתם מלומר את דברם בנידחים שבפורומים העיתונאיים בישראל; גברים אלו עדיין לוקים בתופעות פוסט-טראומטיות, עדיין נחרדים ממה שבעיניהם נתפס כ"סיכון" לאבד את המעט שבמעט שנותר בידם לאחר ליקוק פצעיהם, גברים החוששים ונחרדים מאפשרות חשיפת גילויי ההתעללות המערכתית אותה חוו, גברים שמוצאים עצמם נאלצים "להודות" למדינה על שטרם חסמה בפניהם את האפשרות לנשום אוויר ולהמשיך לחיות את חייהם העלובים, משל היו נטע זר במדינתם שלהם, משל אין להם חלק במדינה זו.

כתנאי בלעדיו אין למיגור כלל גילוייה המובהקים של ההפליה המגדרית הבוטה, הפסולה והבלתי חוקתית בעליל, הנוהגת בתחומים המגדריים של החברה הישראלית של שנת 2009, יש לקבוע בחקיקה את ההוראות המפורטות בסרט להקרנתו מובילה לחיצה על שורה זו; לחקיקה הכרחית זו, מייחלים גברים ונשים שעתיד המדינה ודמות החברה המרכיבה אותה כחברה דמוקרטית ראויה לתוארה, יקרים לליבם !!!

על המחבר: התקבל ביום 30.11.1990 כחבר מס` 14215 ללשכת עוה"ד בישראל, בעל היתר

לאמן שני מתמחים בו זמנית (במקביל), התמחה, בין היתר, גם בביהמ"ש

העליון, אב שכול לשלושה ילדים חיים, בוגר השתלמות עו"ד מועמדים למשרת

שיפוט, בוגר במשפטים (LL.B.) של אוניברסיטת תל-אביב, מסלול יום I וכיום,

סטודנט לקראת תואר שני במשפטים (כלומר: לקראת תואר "מוסמך

במשפטים", תואר הקרוי (LL.M., בדרך לבחירת נציגות גברית מגדרית מהימנה

לכנסת.

תגובות (0)

הרשמה לאשכול תגובות זה

הצג/הסתר תגובות

הצג/הסתר טופס תגובה

כותרת
תגובה	הקטן | הגדל
שם
דוא"ל
העתק תווים מוצגים
הרשמה בדואר (חברים רשומים בלבד)
	הוסף תגובה