אל תדאגי, את לא צריכה להסית יותר,

הוא כבר לא כאן, אבל הוא יחכה לך במראה,

בכל פעם שתרצי לראות אם את יפה,

הוא יהיה שם תמיד בעיניהם של הילדים,

הוא יהיה שם ביום נקם ושילם...

והחיוך שמנגד, והשלווה המכאנית,

והרשעות הזוחלת, עוד ימים בפתח,

וכפירים בדרך...

נקמתו של ילד קטן, לא מכיר אפילו שטן !

ושנאת אריות את צבועים, עד קץ הימים...

כתבת Ynet לימור סמימיאן דרש פירסמה מאמר תגובה למאמרו של גיל רונן "במעמד צד (נשי) אחד"

המאמר הינו ניסיון נוסף לעבוד על הציבור. הינה הציטוט:

"גברים שהחלו לחשוש כי חוק חדש יאפשר להרחיקם מביתם אפילו מבלי שיהיו נוכחים בבית המשפט, יכולים להירגע. החוק מציב סייגים לאפשרות כזו"

אני מכיר "סייגים" כאלה, כגון, דרישת המחוקק למשלוח הודעות והזמנות על ידי בית משפט ו/או משטרה, כדוגמה קלאסית. הרי יש נוהלים: לפחות 30 יום לפני הדיון, הודעה בדואר עם אישור מסירה וכו' וכדומה.

בתה בת ה-4 של אשה מהפיליפינים נלקחה על-ידי שירותי הרווחה, ועל-פי החשד היא ניסתה בתגובה לחטוף ילדים בני גילה מגן וממכונית בתל-אביב.

חופש הביטוי הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר, מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, יצירת סרט קולנוע וכל שאר דרכי התקשורת. "כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי" (מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם) עקרון חופש הביטוי הוא הרחבה של עקרון חופש הדיבור.

חופש הביטוי נחשב לאחת מזכויות האדם הבסיסיות.

הספריה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיות חינוכיות (מט"ח)

ערך בוויקיפדיה

‏יום שני 13 אפריל 2009

לכב'

חברי הכנסת

כנסת ישראל

ירושלים

הנדון: התנגדות ובקשה נמרצת לעצור לאלתר את מועמדותה של הגב' רות רזניק לקבלת פרס ישראל

קמתי הבוקר ליום אביך,למועקת החום הכבד והחלטתי לא לצאת לעבודה, להישאר בבית לקרוא עיתון, סתם ככה להתפנק,כהרגלי אני עף על הכותרות ואח"כ חוזר לקרוא את הכתבה שהכותרת צדה את תשומת ליבי, היום היה יום פורה מבחינתי בתחומי העניין שלי ואינני מדבר על הורדת הריבית, שער הדולר או איומי נאסראללה....