|
בפוסט קודם שכתבתי (סלט פמיניסטי) כאן העליתי את עניין כתבתה של מירב מיכאלי שפורסמה בוואלה תחת הכותרת "המגזר הביטחוני דומה למגזר החרדי" העליתי על הכתב את הסיבה שמירב מיכאלי תוקפת את צה"ל (ובאותה אבן תקפה גם את החרדים) ואת העובדה שצה"ל נתון לסכנת דיכוי וכיבוש מצד הפמיניזם הראדיקלי והשמאל הראדיקלי.
ישנם דברים נכונים בדבריה של מירב מיכאלי ולא פעם כתבתי על השימוש שמערכת הביטחון עושה בתעמולה המחייבת אותנו לחשוב שהצבא הוא פרה קדושה שאין לפשפש במעשיו, אם כי חשוב לומר שיש הרבה דברים במערכת הביטחון שהשתיקה יפה להם ובטח ובטח אם אנחנו שמים לנגד את מוסדות הפמיניזם על מקלטי הנשים המוכות והארגונים השונים המתוקצבים על ידו, גופים שהם בחזקת פרה קדושה אשר עיניהם של חוקרי משטרה, חוקרי רשות המיסים ובודקים אחרים אינם זוכים ולו למבט חטוף אחד על מה שמתרחש שם.
אני מוכן לצאת כאן בהצהרה מחייבת שאילו ייבדקו המקומות האלה, יימצאו אי-סדרים כספיים, מעילות, חשד למעשים פליליים חמורים ועוד דברים אשר יזעזעו את הארץ הזאת.
אני מצפה גם מהארגונים הללו (לפחות אלה תחת הנהלתה של רות רזניק שלגביהם הנני מתחייב) להגן על שמם הטוב ולצאת נגדי בתביעת דיבה על ההצהרה המוגשת למעלה באדום, העובדה שאני כותב וכותב ואין מענה או הגנה על השם הטוב מביאה יותר ויותר קוראים להאמין שמה שאני כותב כאן הוא נכון.
אני הייתי מרחיב את הכותרת ההיא של מירב מיכאלי ומכליל עוד כמה גופים כמו המשטרה המפחידה אותנו ודורשת תקציבים, הפרקליטות, מערכת המשפט ועוד גופים, כל אחד והפרופוגנדה שלו.
אבל מאחר ומדובר במירב מיכאלי הנושאת את הדגל הפמיניסטי ומגמת הכתבה עצמה היא פמיניסטית, החלטתי לעשות תרגיל, לקחת את הכתבה שלה ולהחליף את הפרמטרים במשוואה היא כאשר הפמיניזם הוא המוסד המחליף את צה"ל בכתבה.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, הגופים הפמיניסטיים הם פרזטיים אמיתיים ואינם משרתים או מוציאים לפועל את הצהרת כוונותיהם, רוב הכסף אם לא כולו מגיע לכיסיהן של העשירות כאשר הנשים הזקוקות לכסף ולסיוע אינן מקבלות אפילו אגורה שחוקה אחת.
"המגזר הפמיניסטי דומה למגזר החרדי"
נתניהו בעת שביקר במקלט לנשים מוכות בירושלים, רק מוכיחה לדברי משה אברג'יל את הקלישאה כי אנו עם של קבוצה קטנה של עסקניות עם מדינה.
חשיפת פראי המשכורת של רות רזניק כמשל לתנאים המפליגים - והמוסתרים - הניתנים למנהיגות ארגוני הנשים, רק חיזקה את ההכרה בנכונותה של הקלישאה, שלפיה אנחנו קבוצה של עסקניות תאוותניות שיש להן מדינה. לכך אפשר להוסיף את התבכיינות נשות ארגוני הנשים לפני ראש הממשלה, בביקור שערך במקלט לנשים מוכות בירושלים, כשראש הממשלה רק בא להזדהות עם הנשים במקלט לקראת יום "מניעת האלימות נגד נשים"
"ארגוני הנשים" הם היום מגזר לכל דבר ועניין - מהשרה לענייני נשים, דרך הרשות לקידום האישה במשרד ראש הממשלה, הועדה לקידום זכויות האישה בכנסת, מנהיגות ארגוני הנשים, מנהלות ועורכות דין בשרות ארגוני הנשים, ועד פעילות השטח המפגינות בתשלום; כל אלה הם מגזר, שמתנהל באופן אוטונומי; יש לו הייררכיה, מוסדות, שירותים, תקשורת ומערכת משפט משלו. יש לו משאבים כמעט בלתי מוגבלים - בקרקע (מקלטים ומוסדות, מרכזים לנפגעות, מרכזים לנערות במצוקה ועוד), בכוח אדם (כולל מתנדבים תמימים המאמינים בלב שלם שהם עושים עבודת קודש וכל מיני משוחדים במשרדי הממשלה), ובתקציב - הגדול ביותר במדינה, שאף אחד בחוץ לא באמת יודע על מה ואיך הוא מתחלק.
זהו מגזר של מיוחסות - רובן המכריע נשים - הנהנים גם ממשכורות, מפנסיות ומתנאים מפליגים, גם מתדמית טהורה של מי ש"מוסרות את נפשן למען נשים וילדים", וגם מחסינות מביקורת ומהתערבות בענייניהם, משום שהם הרי שומרים על הנשים מגברים אלימים ומסוכנים. אין הוכחה סמלית יותר ברורה למעמדו העליון של המגזר הזה מן העובדה ששכרן של המנהיגות של ארגוני הנשים כפול ומכופל ויותר משכרו של ראש הממשלה.
אלה שבאמת עושות עבודת קודש הן נשים בודדות ותמימות והן המיעוט, ורובן אינם משתייכות כלל למעמד הגבוה שבמגזר. המגזר עצמו, ככל מגזר, עסוק בלשמור בראש וראשונה על הביטחון שלו-עצמו: האינטרסים שלו, המעמד והתנאים שלו ושל הפרטים שבתוכו. וככל שהתנאים טובים יותר, כך גדול האינטרס לשמור עליהם.
כוחו של המגזר הפמיניסטי גדל כשישראל נמצאת במצב של "ריבוי מקרי אלמ"ב" ו"200000 נשים מוכות". או אז היא משקיעה את מיטב כספה, אנשיה, האנרגיות שלה וכישוריה במגזר הפמיניסטי. כך קורה שהאינטרסים של המגזר הפמיניסטי הולכים ומתרחקים מהאינטרסים של המדינה המפרנסת אותו, ושעל נשיה הוא מתיימר להגן, עד כדי סתירה ביניהם.
האינטרס של ישראל הוא להעניק לאזרחיה חיים של שלווה, לפתח את החינוך, הרווחה, הבריאות, המדע, האמנות. כלומר, לסיים את האלימות במשפחה ולהביא לרווחת המשחות. אבל ללא איומים ותעמולה על אלימות נגד נשים, מאבד המגזר הפמיניסטי את ההצדקה לקיומו והפרטים שבו מאבדים את עוצמתם הרבה, השווה גם הרבה מאוד כסף.
בהתנהלותו מול המדינה דומה המגזר הפמיניסטי למגזר החרדי; שניהם משתמשים במדינה ובמשאביה לצורך טיפוח והאדרה של אנשיהם, דרך חייהם ותפישת עולמם. רק הדת שלהם שונה. האזרחים, האדמות והכסף הרב שבידי המגזר הפמיניסטי (הכולל קומץ עשירות בלבד) יכולים להועיל למדינה בשלל דרכים; גם נזקים סביבתיים ואנושיים רבים אפשר יהיה למנוע אם המדינה תתחיל לנהל את ארגוני הנשים ולא להיפך.
 |
הרשמה לאשכול תגובות זה
הצג/הסתר תגובות
הצג/הסתר טופס תגובה